תשלום דמי בידוד לעובד וזכות שיפוי של מעסיק

ביום 19/11/2020 פורסם חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס’ 3), התשפ”א–2020, הקובע הוראות לעניין תשלום דמי בידוד לעובד וזכות שיפוי של המעסיק.

במאמר זה נסקור את עיקרי הוראות החוק לעניין זה:

מיהו “עובד השוהה בבידוד” לעניין הוראות אלה?

עובד שמתקיימים לגביו כל התנאים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, למעט מי שחלה עליו חובת בידוד בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת או שהוא חולה כהגדרתו בצו בידוד בית:

(1)   הוא נעדר מעבודתו משום שחלה עליו חובת בידוד או משום שהוא שוהה בבידוד בשל חובת בידוד שחלה על ילדו;

(2)   הוא מסר דיווח על הבידוד לפי צו בידוד בית והמציא למעסיקו העתק מהדיווח האמור;

(3)   הוא שהה בבידוד לפי צו בידוד בית;

מיהו “ילד” של עובד?

מי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)   טרם מלאו לו 16 שנים;

(2)   הוא אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי כאמור בסעיף 1ב לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ”ג-1993;

(3)   הוא מנוי בפסקאות (1) או (2) ושוהה אצל עובד שהוא הורה במשפחת אומנה;

מהי “תקופת בידוד”?

תקופה רצופה שתחילתה ביום הראשון שבו נודע לעובד שחלה עליו חובת בידוד או שהוא נדרש לשהות בבידוד בשל חובת בידוד של ילדו (בהגדרה זו – דרישת בידוד) וסיומה ביום האחרון שבו חלה עליו חובת בידוד או דרישת בידוד, אף אם במהלך אותה תקופה השתנתה העילה שבשלה חלה על העובד חובת הבידוד או דרישת הבידוד; לעניין עובד שדיווח למשרד הבריאות לפי צו בידוד בית על חובת בידוד או דרישת בידוד החלה עליו ארבעה ימים או יותר אחרי שנודע לו האמור – יחל מניין התקופה ארבעה ימים לפני המועד שבו דיווח כאמור.

תשלום דמי בידוד לעובד

1. עובד השוהה בבידוד זכאי ממעסיקו לתשלום דמי בידוד בעד ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד, למעט תשלום בעד יום עבודה אחד בתקופת הבידוד, אולם העובד זכאי לבחור לקבל תשלום גם בעד היום האמור על חשבון יום חופשה המגיע לו.
2. “דמי בידוד”: שווה לדמי מחלה לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק דמי מחלה. סעיף 5 לחוק דמי מחלה קובע את גובה דמי המחלה: דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו. לגבי עובד ששכרו משתלם לפי כמות התוצרת – דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך לעבוד והפיק בכל אחד מהימים הכלולים בתקופה האמורה את כמות התוצרת הממוצעת ליום עבודה שהפיק בשלושת החדשים שקדמו למחלתו. סעיף 6 לחוק דמי מחלה קובע את רכיבי השכר לגבי דמי מחלה.
3. עובד שלפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה אישי חל לגביו הסדר דמי מחלה מיטיב (הסדר הקובע זכאות של עובד לדמי מחלה מהיום הראשון להיעדרותו) או הסדר דמי בידוד מיטיב (הסדר הקובע זכאות של עובד לדמי בידוד מהיום הראשון להיעדרותו) זכאי לתשלום גם בעד יום העבודה האמור בסעיף 1, ואולם מעסיק, למעט המדינה או גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, שהוא צד להסדר דמי מחלה מיטיב לפי הסכם קיבוצי או חוזה אישי רשאי להודיע לעובד שהוראות סעיף זה לא יחולו על העובד לעניין ההסדר האמור.
4. מתקופת המחלה הצבורה של עובד השוהה בבידוד ושולמו לו דמי בידוד, יופחת מספר ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בשל הבידוד, ובלבד שלא יופחתו יותר מארבעה ימי עבודה בתקופת הבידוד.
5. לא עמד לרשות העובד בתקופת המחלה הצבורה שלו מספר הימים שיש להפחיתם כאמור, יופחתו הימים העומדים לרשותו, אם ישנם, וההפרש שבין הימים שיש להפחיתם ובין הימים העומדים לרשותו ייזקף על חשבון ימי המחלה שהעובד יהיה זכאי להם בעתיד (“ימי מחלה מחויבים”). הסתיימו יחסי העבודה והעובד לא צבר תקופת מחלה שקוזזה כנגד ימי המחלה המחויבים, יקוזזו ימי המחלה המחויבים הנותרים שנזקפו עקב הבידוד כנגד ימי חופשה שטרם ניצל, ואם לא נותרה לעובד יתרת ימי חופשה מספקת – לא יהיה לעובד חוב בעד ימי המחלה המחויבים הנותרים.
6. מעסיק ישלם לעובדו דמי בידוד במועד שהיה משלם לו שכר עבודה אילו עבד, ובלבד שהעובד מסר למעסיק את העתק הדיווח לפחות שבעה ימים לפני המועד האמור, ואם העתק הדיווח לא נמסר למעסיק לפני המועד האמור – במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר מסירת העתק הדיווח.
7. שנעדר מעבודתו משום שחלה עליו חובת בידוד בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת שאליה נסע מטעם המעסיק ומתקיימות לגביו הוראות פסקאות (1) עד (3) להגדרה “עובד השוהה בבידוד”, למעט חולה כהגדרתו בצו בידוד בית, יהיה זכאי ממעסיקו לתשלום דמי בידוד בעד כל ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד.
8. דין היעדרות עובד בתקופת הבידוד כדין היעדרותו בתקופת מחלה ודין דמי בידוד כדין דמי מחלה, לרבות לעניין איסור פיטורים, ביצוע הפרשות לקופת גמל וצבירת ותק.
9. עובד השוהה בבידוד ועבד למעשה אצל מעסיקו בשכר בתקופת הבידוד לא יהיה זכאי לדמי בידוד מאותו מעסיק ולא יופחתו לו ימי מחלה בעד פרק הזמן בתקופת הבידוד שבו עבד כאמור.

שיפוי למעסיק

מיהו מעסיק לעניין הוראות אלה?

“מעסיק” – למעט אחד מאלה:

(1)  המדינה;

(2)  גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, למעט חברה ממשלתית כהגדרתה באותו סעיף;

(3)  גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב שסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 25% לפחות מתקציבו;

(4)  קופת חולים;

(5)  תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

(6)  מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 40% לפחות מתקציבו;

(7)  מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי”ח-1958, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 40% לפחות מתקציבו;

(8)  מעסיק של מסתנן, לעניין העסקה של מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי”ד-1954.

השיפוי

1. שילם מעסיק לעובד דמי בידוד לפי הוראות אלה, יעביר המוסד לביטוח לאומי למעסיק תשלום בשיעורים כלהלן מהעלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי הוראות אלה:

(1)   בעד יום עבודה אחד בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדו דמי בידוד לעובדו לפי פרק זה – 100%;

(2)   בעד שאר ימי העבודה בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדם דמי בידוד לעובדו לפי פרק זה –

(א)   למי שביום 1/8/2020 העסיק לכל היותר עשרים עובדים – 75%;

(ב)   למי שביום 1/8/2020 העסיק יותר מעשרים עובדים – 50%.

2. על אף האמור, מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ג (זכאות לדמי בידוד לעובד שנסע למדינה אחרת מטעם המעסיק) לא יהיה זכאי לתשלום בעד העלות שבה נשא בשל יום אחד בתקופת הבידוד. הוראות אלה יחולו גם לעניין מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ב(ב) (עובד שקיים לגביו הסדר מיטיב), מכוח הסדר דמי מחלה מיטיב לפי הסכם קיבוצי או חוזה אישי או מכוח הסדר דמי בידוד מיטיב.
3. התשלום יבוצע רק בעד ימים בתקופת הבידוד שלגביהם משרד הבריאות הודיע למנהל המוסד לביטוח לאומי כי העובד דיווח לגביהם על שהייתו בבידוד, ובעד לא יותר מחמישה ימים בכל שבעה ימים בתקופת בידוד, ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן שישה ימים – שישה ימים בכל שבעה ימים בתקופת הבידוד.
4. עובד השוהה בבידוד, שעבד למעשה אצל מעסיקו בשכר ושולמו לו דמי בידוד על אף האמור לעיל, לא יהיה המעסיק זכאי לתשלום מהמוסד בעד דמי בידוד ששילם לעובד בשל פרק הזמן שבו עבד העובד כאמור.

בקשה לשיפוי

1. מעסיק יגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לתשלום בעד דמי הבידוד ששילם לעובד.
2. הבקשה לשיפוי תוגש למוסד באופן מקוון כפי שיורה המוסד בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מ-60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד.
3. בקשה לשיפוי תכלול הצהרה של המעסיק על תשלום דמי בידוד לעובד ואת פרטי המידע המפורטים בחוק זה.
4. יראו שווי דמי בידוד בעד יום בידוד של עובד, לעניין כל תקופת הבידוד של אותו עובד, כפי שחושבו ביום הראשון של התקופה האמורה וכפי שצוין בבקשה לשיפוי שהגיש המעסיק, גם אם שווי דמי הבידוד בעד יום בידוד של העובד השתנה לאחר מועד הגשת הבקשה.

תחילה ותוקף

“יום התחילה” – 29/10/2020.

“התקופה הקובעת” – התקופה שמיום 1/10/2020 עד ליום 28/10/2020.

“תקופת הוראת השעה” – התקופה שמיום 29/10/2020 ועד יום 31/3/2021.

1. ההוראות האמורות לעיל יחולו בתקופת הוראת השעה – התקופה שמיום 29/10/2020 ועד יום 31/3/2021 – והן יחולו לעניין תקופת בידוד שחלה בתקופת הוראת השעה.
2. על אף האמור, קיימת התייחסות בחוק למעסיק ששילם לעובד דמי מחלה בשל שהייתו בבידוד לפי צו בידוד בית בתקופה הקובעת.
3. ההוראות יחולו גם על עובד ששהה בבידוד ביום התחילה, אף אם תקופת הבידוד החלה לפני יום התחילה.
4. יראו עובד שחייב בבידוד בתקופה שמיום 29/10/2020 ועד יום 19/11/2020 כאילו הוא עובד השוהה בבידוד אף אם לא התקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה “עובד השוהה בבידוד” ויראו את התקופה ששהה בבידוד כאילו היא תקופת בידוד.
5. יראו דיווח על שהיית ילד בבידוד שמסר עובד ששהה בבידוד עם ילדו שחייב בבידוד בתקופה שמיום 29/10/2020 ועד יום 19/11/2020 כדיווח על שהיית העובד בבידוד.
6. בקשה לשיפוי תוגש החל מיום 1/2/2021.
7. יראו עובד זר שיצא מישראל לארץ מוצאו בששת החודשים שקדמו ליום התחילה וחזר לישראל מארץ מוצאו לשם עבודה אצל מעסיק שאצלו הועסק לפני יציאתו מישראל כעובד השוהה בבידוד לעניין זה, גם אם חובת הבידוד חלה עליו בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת.

יודגש כי האמור לעיל סוקר את עיקרי הוראות החוק בלבד וכי על מנת לקבל תמונה מלאה, יש לקרוא את הוראות החוק במלואן.

יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.