הדיווח למוסד לביטוח לאומי של העובד ושל המעסיק בהפסקת עבודה ובחזרה לעבודה

המאמר מתמקד בהיבטים הקשורים לביטוח הלאומי לאור המשבר הכלכלי הנובע מנגיף הקורונה

• רקע על חופשה ללא תשלום ודמי אבטלה
• דיווחי העובד והמעסיק בהפסקת עבודה ובחזרה לעבודה (כולל חל”ת, פיטורים והתפטרות)
• דיווח בטעות על תאריך חזרה לעבודה או על תאריך הפסקת עבודה
• עובד שהופסקה עבודתו לראשונה (הוצא לחל”ת לראשונה, או פוטר/התפטר ללא חל”ת)
• מובטל שמוצא עבודה זמנית בתקופת החל”ת אצל מעסיק אחר
• הארכת חל”ת
• מספר ימי החל”ת
• חזרה לעבודה מחל”ת
• חל”ת חוזר – הוצאת העובד לחל”ת פעם נוספת (כולל צו סיווג מבוטחים)
• ההודעה שהעובד מקבל מהמוסד לביטוח לאומי לאחר החזרה מחל”ת
• פיטורי עובד לאחר חל”ת כפוי

המאמר מתמקד בהיבטים הקשורים לביטוח הלאומי לאור המשבר הכלכלי הנובע מנגיף הקורונה ומבוסס על המידע הידוע לכותבת ביום כתיבתו. לפני שימוש במידע יש להתעדכן באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי. המידע במאמר נועד להסב את תשומת הלב לאמור בו ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת.

בעקבות הגל השני של התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הוארכה תקופת הזכאות לדמי אבטלה ולמענק הסתגלות מיוחד.

רקע על חופשה ללא תשלום ודמי אבטלה

משמעות חופשה ללא תשלום (חל”ת) – במילים פשוטות, השעיית חוזה עבודה – הפסקת החוזה ללא ניתוק של יחסי העבודה לתקופת החופשה. ככלל, בחל”ת ביוזמת העובד אין זכאות לדמי אבטלה כי העובד יכול לחזור לעבוד אצל המעסיק ולכן אינו דורש עבודה.

חל”ת ביוזמת המעסיק (חל”ת כפוי) – כאשר המעסיק מוציא את העובד לחל”ת, העובד אינו יכול לעבוד אצל המעסיק שהוציא אותו לחל”ת הכפוי והוא יכול לעבוד במקום אחר (לרבות דרך לשכת התעסוקה). המוסד לביטוח לאומי פרסם כבר בעבר הוראות לתשלום דמי אבטלה בחל”ת כפוי. למען הסר ספק, תקנות החירום קבעו את התנאים המקדמיים שבהם חל”ת כפוי מאפשר לקבל דמי אבטלה בתקופת משבר הקורונה.

חל”ת כפוי בזמן משבר הקורונה לפי תקנות החירום – בתקנות החירום נקבע, למען הסר ספק, כי לא ישולמו דמי אבטלה למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל חופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק, אלא אם מתקיימים שני התנאים כדלקמן (כמובן שחייבים להתקיים כל התנאים הרגילים המזכים בדמי אבטלה):

1. העובד הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות (תקופת החל”ת).
2. העובד אינו זכאי לשכר בתקופת החל”ת.

בהצעת החוק שנדונה בימים אלה בכנסת כהכנה לקריאה שנייה ושלישית, מוצע להקטין את התקופה ל-14 ימים בתקופה שתיקבע.

עובדים שמעדיפים להישאר בבית (למשל, כדי לטפל בילדים) במקום לעבוד לפי הוראות המעסיק, אינם זכאים לדמי אבטלה, כי לא פוטרו ולא הוצאו לחל”ת כפוי למשך 30 יום לפחות.

כפל דמי אבטלה עם תשלום בפועל של ימי חופשה בזמן חל”ת – סעיף 320(ז) לחוק הביטוח הלאומי קובע שלא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה שהוא זכאי, בין היתר, לדמי חופשה שנתית המשתלמים לפי חוק חופשה שנתית או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. כלומר, תשלום לעובד בעד ימי חופשה בתקופה שהעובד זכאי לדמי אבטלה, שולל את הזכאות לדמי אבטלה.

אי קיזוז ימי חופשה לעובד שהמעסיק מוציא אותו לחל”ת לראשונה – הכלל הרגיל של ימי חופשה בחל”ת כפוי – לא ישולמו דמי אבטלה בעד הימים שבעדם מגיעים לעובד ימי חופשה, אף אם בחר העובד שלא לנצל את ימי החופשה הצבורים המגיעים לו, ואף אם הוא אינו מקבל תשלום בגינם מן המעסיק.

הכלל האמור אינו בתוקף בשלב זה בשל משבר הקורונה. המוסד לביטוח לאומי מסר שאינו מנכה את ימי החופשה מדמי האבטלה למובטלים חדשים, עד להחלטה בעניין.

דיווחי העובד והמעסיק בהפסקת עבודה ובחזרה לעבודה (כולל חל”ת, פיטורים והתפטרות)

המובטל שמקבל דמי אבטלה או מענק הסתגלות מיוחד חייב לדווח למוסד לביטוח לאומי על כל שינוי במצבו התעסוקתי. הדיווח נעשה לפי גיל: עד גיל 67 ומגיל 67 ומעלה. יש פיצול באתר הביטוח הלאומי בין הדיווחים המקוונים.

נוסף על הדיווח של העובד, גם המעסיק מדווח למוסד לביטוח לאומי בקובץ המתאים על השינוי התעסוקתי של העובד.

הדיווח של העובד וגם של המעסיק כולל בדרך כלל שני תאריכים:
בהפסקת עבודה – הדיווח הוא על יום העבודה האחרון של העבודה (בטופס הדיגיטלי העובד מתבקש לדווח למשל ביציאה לחל”ת את התאריך שבו הוא יצא לחל”ת).בחזרה לעבודה – הדיווח הוא על יום העבודה הראשון של העבודה (בטופס הדיגיטלי העובד מתבקש לדווח את תאריך החזרה לעבודה/תאריך החזרה מחל”ת).

הדיווח של העובד

בהפסקת העבודה לראשונה העובד מגיש את התביעה לדמי אבטלה/למענק הסתגלות מיוחד. כדי לקבל דמי אבטלה יש גם להירשם/להתייצב בלשכת התעסוקה.
האחריות לדיווח על שינוי במצבו של העובד היא על העובד, כי הוא מקבל את דמי האבטלה/מענק הסתגלות מיוחד מהביטוח הלאומי ולכן הוא חייב לדווח על כל שינוי שיכול להשפיע על זכאותו.
למובטל בן 67 ומעלה שנמצא בחל”ת כפוי ומקבל מענק הסתגלות מיוחד, יש אפשרות לדווח באופן מקוון על החזרה לעבודה.

הדיווח של עובד שמקבל דמי אבטלה

עובד שהוצא לחל”ת כפוי החל ממרץ 2020 ומקבל דמי אבטלה, מדווח למוסד לביטוח לאומי כשיש שינוי במצבו התעסוקתי, ומעדכן את מצבו אצל כל מעסיק בנפרד, באמצעות הטופס הדיגיטלי המשוכלל שנמצא באתר הביטוח הלאומי החל מיום 21.7.2020, ומדווח גם ללשכת התעסוקה באמצעות אתר לשכת התעסוקה, בהתאם להוראות.

כלומר, הטופס הדיגיטלי קיים עבור עובדים שהוצאו לחל”ת כפוי לראשונה החל מחודש מרץ 2020 בשל משבר הקורונה, החלו לקבל דמי אבטלה ולאחר מכן חזרו לעבוד ושוב הוצאו לחל”ת כפוי וכך הלאה, וחלק מהם פוטרו או התפטרו. עובדים אלה משנים את מצבם התעסוקתי בתדירות גבוהה יחסית ויש לכך השפעה על דמי האבטלה שלהם.

המוסד לביטוח לאומי מסר כי הטופס הדיגיטלי אינו תומך בשלב זה בדיווח של מובטלים שמקבלים דמי אבטלה לפי הכללים שבצו סיווג מבוטחים.

חשוב להדגיש כי העובד מדווח בטופס הדיגיטלי רק כשיש שינוי במצבו התעסוקתי, או כשהוא מגלה אי התאמה (נניח שהוא דיווח בטעות על תאריך חזרה לעבודה שגוי אצל מעסיק מסויים).

אין צורך לדווח למוסד לביטוח לאומי כל עוד לא חל שינוי, כולל על הארכת חל”ת. כשיש שינוי אצל מעסיק אחד, העובד מתבקש לבדוק ולעדכן את המידע בכל מקומות העבודה.

ככלל, בהמשך לעדכון המעמד בטופס הדיגיטלי, יש לשלוח לביטוח הלאומי את המסמכים המפורטים להלן:

• עובד שפוטר מצרף לדיווח הדיגיטלי את מכתב הפיטורים, שכולל גם את ההודעה המוקדמת, אם קיבל.
• עובד שיוצא לחל”ת פעם נוספת מצרף לדיווח הדיגיטלי את המכתב של המעסיק על תקופת החל”ת הצפויה, ככל שהעובד קיבל מהמעסיק את המכתב.
• עובד שמוצא עבודה חדשה מצרף לדיווח הדיגיטלי את תלושי המשכורת או מכתב, כפי שמוסבר בהמשך.

ככל שלא נפתח בטופס הדיגיטלי “חלון” להעלאת המסמכים, אפשר להעביר את המסמכים דרך האתר האישי של המובטל או באתר האינטרנט הכללי בלחיצה על העלאת מסמכים ובחירת נושא אבטלה. אפשר (אך פחות מומלץ) לשלוח אותם בפקס למחלקת אבטלה בסניף.

כל מי שאינו מדווח בטופס הדיגיטלי על השינויים במצבו התעסוקתי, מדווח למוסד לביטוח לאומי דרך האתר או בפקס, ומצרף אישורים על השינוי במצב התעסוקתי (יש יתרון בדיווח מקוון כי העדכון נעשה אוטומטית).

הטופס הדיגיטלי כולל דיווח לגבי כל מעסיק בנפרד, כדלקמן:

המערכת מבקשת לעדכן על עבודה חדשה. לאחר מכן המערכת מפרטת את המעסיקים הקיימים במערכת, כולל תאריכי הפסקת עבודה אצל כל מעסיק, סיבת הפסקת העבודה (למשל: חופשה ללא תשלום) ותאריכי חזרה לעבודה.

המובטל מתבקש לסמן את האפשרויות לגבי כל מעסיק:

• אין שינוי בנתונים
• חזרתי לעבודה
• לא חזרתי לעבודה (כולל: המשך חל”ת/פיטורין/התפטרות)
• חזרתי לעבודה אבל בהמשך פוטרתי
• יצאתי לחל”ת

המובטל מתבקש לדווח על הסטטוס העדכני לגבי כל אחד מהמעסיקים, בכמה שלבים (בכל מצב נפתח “חלון” חדש לדיווח). למשל, מובטל שנמצא בחל”ת לראשונה:

1. המבוטח מסמן שהוא חזר לעבודה – נפתח “חלון” של תאריך החזרה לעבודה (לא ניתן להזין תאריך עתידי בחלון זה).
2. המובטל מסמן שלא חזר לעבודה – המובטל יתבקש להצהיר על סיבת אי החזרה לעבודה:

• טרם חזרתי לעבודה אצל המעסיק
• התפטרתי
• פוטרתי

נניח המובטל סימן שפוטר – ייפתח “חלון” עם תאריך הפיטורין, שהוא היום האחרון שבו שולם שכר בתום ההודעה המוקדמת.

להלן ההסברים:

• המובטל מדווח שהוא ממשיך להיות בחל”ת אם הוא מדווח על שינוי אצל מעסיק אחר ובהזדמנות הזאת מדווח שהחל”ת שלו הוארך.
• המובטל מדווח אם חזר לעבוד וממשיך לעבוד.
• המובטל מדווח אם חזר לעבוד ובהמשך פוטר, התפטר, או יצא שוב לחל”ת.
• המובטל מדווח אם פוטר.
• המובטל מדווח אם התפטר.
• המובטל מדווח בממשק אם לא חל שינוי במצבו אצל המעסיק בכל מקרה שהוא מעדכן מצב תעסוקתי אצל מעסיק אחד או יותר ויש מעסיק שלא חל אצלו שינוי.

הדיווח של המעסיק
לצורך השלמת כל המידע במוסד לביטוח לאומי, המעסיק אמור גם הוא לדווח למוסד לביטוח לאומי על השינויים במצבו התעסוקתי של העובד באמצעות שני קבצים עיקריים: קובץ הפסקת עבודה וקובץ סיום/ביטול חל”ת (טופס 100 משודר רק פעם אחת – בהפסקת העבודה בפעם הראשונה אצל המעסיק).

דיווח טופס 100 באמצעות מערכות השכר – WCF
המעסיק משדר דוחות 100 בהפסקת העבודה לראשונה, ישירות מתוכנת השכר למוסד לביטוח לאומי עבור דמי אבטלה ועבור מענק ההסתגלות המיוחד. כאשר הנתונים מטופס 100 לא נקלטו נכון במוסד לביטוח לאומי, שידור טופס 100 פעם נוספת אמור לבטל את הטופס הקודם.

במערכות השכר של עוקץ מערכות מתבצע דרך תפריט
דוחות-טופס 102- דווח ישיר לביטוח לאומי WCF – טופס 100

אופן הדיווח על נתונים נוספים
קובץ הפסקת עבודה – דיווח על תאריך הפסקת עבודה וסיבת הפסקת העבודה של כל עובד בנפרד. המעסיק מדווח בקובץ על כל עובד שעבודתו הופסקה לראשונה וגם על עובד שהיה בחל”ת, חזר לעבוד והופסקה עבודתו פעם נוספת (חל”ת נוסף, פיטורים או התפטרות).

בקובץ הזה יש לרשום את התאריך של יום העבודה האחרון שלפני הפסקת העבודה ולא את היום הראשון של החל”ת (אם מועד ההוצאה לחל”ת הוא יום ראשון, יום הפסקת העבודה הוא לפי המוסכם אצל המעסיק, כלומר, בדרך כלל יום חמישי או יום שישי).

הקובץ אינו כולל את משך החל”ת הצפוי. את המידע הזה המעסיק מוסר לעובד במכתב.

סיבת הפסקת העבודה יכולה להיות: יציאה לחל”ת ביוזמת המעסיק בשל משבר הקורונה או ביוזמת העובד, פיטורים, התפטרות, פרישה לפנסיה וכדומה.

במערכות השכר של עוקץ מתבצע כך

במשכורת של העובד לשונית בל למלא את השדות- סיבת הפסקה ,תאריך הפסקת עבודה
יצירת הקובץ בתפריט דוחות- טופס 102- שידור נתוני אבטלה בחירום- השלמת פרטי הפסקת עבודה

2. קובץ ביטול/סיום חל”ת – דיווח על עובדים שחזרו לעבודה ודווח קודם לכן שיצאו לחל”ת בעקבות משבר הקורונה.

בקובץ הזה יש לרשום את היום הראשון שבו חזר העובד לעבודה ולא את תאריך סיום החל”ת.

קובץ זה מופץ לתחום האבטלה לצורך ביטול התביעה לדמי אבטלה או הפסקת התשלום של דמי האבטלה.

במערכות השכר של עוקץ מערכות מתבצע כך

במשכורת של העובד לשונית בל למלא את השדות- סיבת הפסקה ,תאריך חזרה לעבודה
יצירת הקובץ בתפריט דוחות- טופס 102- שידור נתוני אבטלה בחירום- דווח על חזרה מחלת\סיום עבודה

הדרכים לדווח על הקבצים 1 עד 2 לעיל

• דיווח באמצעות לשכות שכר/מעסיקים מקושרים למערכת “קשרים עסקיים”-B2Bוכן באמצעות כספות.
• דיווח כל קובץ לעיל באמצעות “אתר התשלומים” ע”י מעסיק – (אתר התשלומים/מעסיקים/שידור נתוני אבטלה וחל”ת בחירום). יש צורך בהזדהות באמצעות מזהה פנקס (במערכת ייצוג לקוחות ניתן לאחזר את המזהים עבור המעסיקים).
• דיווח מרוכז של כל קובץ לעיל בנפרד באמצעות “מערכת ייצוג לקוחות” – (שידור קובצי אבטלה וחל”ת). הודעת עדכון מפורסמת במערכת ייצוג לקוחות. קבצים מרוכזים ניתן להכין במערכות: מיכפל, טמל-שקלולית, רווחית ועוקץ. לקבלת הסבר יש להיכנס למערכת השכר. כל בית תוכנה פרסם דברי הסבר מפורטים. אין לפנות למוסד לביטוח לאומי.

דיווח בטעות על תאריך חזרה לעבודה או על תאריך הפסקת עבודה

עובדים או מעסיקים מדווחים לפעמים בטעות על תאריכי חזרה לעבודה או תאריכי הפסקת עבודה שגויים. חשוב מאד להקפיד לדווח ללשכת התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי (עובד ומעסיק) על התאריכים המדויקים. כל דיווח משפיע על זכאות העובד לדמי אבטלה/מענק הסתגלות מיוחד. תיקון המועד עלול ליצור חובות לעובד.

עובד שקיבל דמי אבטלה ביתר – יכול להחזיר את דמי האבטלה באתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי (חוב גמלת יתר) או לפנות לוועדה לביטול חובות במוסד לביטוח לאומי.

אם העובד טעה בדיווח – עליו לתקן ולעדכן את המועד הנכון של הפסקת העבודה או של החזרה לעבודה.

ככל שהטעות היא של המעסיק – לאחר התיקון הוא אמור לבדוק שהטעות תוקנה וראוי שיודיע לעובד שתיקון הטעות במוסד לביטוח לאומי עלול להשפיע על דמי האבטלה שמגיעים לו.

• תיקון דיווח של המעסיק על חזרה של עובד מחל”ת – המעסיק מדווח את המועד הנכון של החזרה לעבודה של העובד בקובץ סיום/ביטול חל”ת.
• אם המעסיק דיווח בטעות שהעובד חזר לעבוד, אך העובד עדיין בחל”ת – המעסיק מדווח בקובץ ביטול/סיום חל”ת את תאריך התחלת העבודה הראשון אצלו.

למשל, עובד החל לעבוד אצל המעסיק ביום 1.1.2018, הוצא לראשונה לחל”ת כפוי ביום 15.3.2020 וטרם הוחזר לעבודה. המעסיק בטעות דיווח בקובץ שהעובד חזר לעבודה ביום 1.5.2020. כדי לתקן את הדיווח, המעסיק משדר בקובץ כמועד חזרה לעבודה את התאריך 1.1.2018 (הסבר: רשום כעת במוסד לביטוח לאומי שמאז 1.1.2018 העובד יצא לחל”ת ביום 15.3.2020 ולא שב לעבודה מאז 15.3.2020).

 עובד שהופסקה עבודתו לראשונה (הוצא לחל”ת לראשונה, או פוטר/התפטר ללא חל”ת)

העובד – העובד נרשם/מתייצב בלשכת התעסוקה ומגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי (עדיף תביעה מקוונת). עובד בגיל 67 ומעלה מגיש בקשה למענק הסתגלות מיוחד בטופס 489 רגיל או מקוון (המענק לגיל 67 ומעלה אינו מותנה בהתייצבות בלשכת התעסוקה ודרישת עבודה של המובטל).

המוסד לביטוח לאומי מסר כי החל מיום 1.7.2020, עובד שהוצא לחל”ת כפוי מצרף לתביעה לדמי אבטלה את אישור המעסיק על תאריך ההוצאה לחל”ת ותקופת החל”ת הצפויה.

המעסיק – בהפסקת עבודה לראשונה מיום 1.6.2020 ואילך, המעסיק משדר למוסד לביטוח לאומי טופס 100 וגם קובץ על הפסקת עבודה.

המעסיק אינו יכול לשדר נתונים רטרואקטיבית על עובד שהופסקה עבודתו עד 31.5.2020 ולא דווח עליו עד יום זה. המוסד לביטוח לאומי חסם את האפשרות הזאת. אפשר לתת לעובד טופס 1514.

 מובטל שמוצא עבודה זמנית בתקופת החל”ת אצל מעסיק אחר

מובטל שמוצא עבודה זמנית בתקופת האבטלה אצל מעסיק אחר, נוקט באחת משתי אפשרויות לדווח על העבודה הזו:

1. המובטל מדווח למוסד לביטוח לאומי בטופס הדיגיטלי על תאריך התחלת העבודה ופרטי המעסיק החדש (שאינו מופיע ברישומי הביטוח הלאומי), כולל מספר תיק ניכויים. בדרך כלל מדובר במשכורת חודשית.

המובטל שולח את תלוש המשכורת (או התלושים) למוסד לביטוח לאומי באמצעות אתר האינטרנט או בפקס (לפי מספר הפקס במחלקת האבטלה בסניף). המוסד לביטוח לאומי מנכה את המשכורת מדמי האבטלה.

2. המובטל מדווח בכל חודש ללשכת התעסוקה על תאריכי הימים שבהם עבד באותו החודש, ומבקש שלא ירשמו את הימים שבהם עבד כימי אבטלה. בדרך כלל מדובר בעבודה יומית.

לפי אתר הביטוח הלאומי, מי שעבד מספר ימים בודדים בחודש, וההכנסה בהם הייתה נמוכה מדמי האבטלה ליום, רשאי לבקש מלשכת התעסוקה שלא ירשמו לו ימי אבטלה בימים אלה. כך הוא יקבל דמי אבטלה רק בעבור הימים שבהם הוא לא עבד ולא ינוכו מדמי האבטלה ההכנסות מעבודה.

ככל שהמבוטח בוחר לעדכן את לשכת התעסוקה בימי העבודה כדי שהם יעבירו למוסד לביטוח לאומי אישור אבטלה עם פחות ימי אבטלה, הוא יכול להעלות לאתר מכתב הסבר במקום את תלושי המשכורת.

הארכת חל”ת

המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום 9.7.2020 כי החל”ת מוארך באופן אוטומטי למובטלים ואין צורך לדווח על הארכת החל”ת. ההודעה הזאת ממשיכה להיות בתוקף.
העובד – ככל שהעובד מעדכן מצב תעסוקתי אצל מעסיק מסויים בטופס הדיגיטלי החדש, באותה ההזדמנות הוא מתבקש להצהיר שהוא ממשיך להיות בחל”ת אצל המעסיק הנוסף.
המעסיק – המעסיק נותן לעובד מכתב על הארכת החל”ת ותקופת החל”ת הצפויה ואינו מדווח על הארכת החל”ת למוסד לביטוח לאומי.

 מספר ימי החל”ת

תקנות החירום ולאחר מכן חוק החירום קבעו כתנאי מקדמי לזכאות לדמי אבטלה, שהמובטל הוצא לחל”ת כפוי למשך 30 ימים לפחות ללא שכר.
בספירת ימי החל”ת נכללים גם ימי שישי, שבת וחגים.
המוסד לביטוח לאומי פרסם טבלת ימים. ניתן גם לחשב בעזרת מחשבון שנמצא באתר הביטוח הלאומי מתי מסתיימים 30 הימים (יש לציין במחשבון את היום הראשון של החל”ת).
לדוגמה לפי הטבלה: אם תאריך היציאה לחל”ת הוא 25.4.2020, 30 ימים חלפו ביום 25.5.2020.

 חזרה לעבודה מחל”ת

העובד

דווח ללשכת התעסוקה – הדיווח נעשה בדרך מקוונת על הפסקת החל”ת או על ביטולו, ועל החזרה לעבודה, כדי שלשכת התעסוקה לא תעביר למוסד לביטוח לאומי אישורי אבטלה שגויים.

לשכת התעסוקה פרסמה בקשר לדיווח על חזרה/תחילת עבודה, כדלקמן:

1. נדרש לדווח תחילת עבודה רק לאחר תחילת העבודה בפועל.
2. בדיווח על חזרה לעבודה במשרה מלאה יופסק הדיווח לביטוח הלאומי החל ממועד תחילת העבודה.
3. בדיווח על חזרה לעבודה במשרה חלקית, ימשיכו לדווח על ימי האבטלה לביטוח הלאומי.
4. אם המובטל החל לעבוד כעצמאי – אין לדווח ללשכת התעסוקה על תחילת העיסוק העצמאי. העדכון נעשה במוסד לביטוח לאומי.

דיווח למוסד לביטוח לאומי – האפשרות לדיווח מקוון של העובד על הפסקת החל”ת ותאריך החזרה לעבודה קיימת באתר הביטוח הלאומי במשך זמן רב. גם הטופס הדיגיטלי החדש כולל אפשרות לדווח אם העובד חזר לעבוד וממשיך לעבוד.

העדכון על החזרה לעבודה נעשה לפי גיל: נמוך מ-67 וגיל 67 ומעלה.

חזרה לעבודה אצל המעסיק שהוציא לחל”ת, אפילו למשרה חלקית או ליום עבודה אחד, מפסיקה את הזכאות לדמי האבטלה או שוללת את הזכאות לפי מספר הימים שבהם העובד היה בחל”ת כפוי (כל עוד אין שינוי בחוק בעניין זה).

מובטל שמסרב לחזור לעבודה אצל המעסיק שהוציא אותו לחל”ת, אינו זכאי לקבל דמי אבטלה (הוא אינו דורש עבודה ולכן אינו בהגדרת מובטל).

המעסיק

דיווח למוסד לביטוח לאומי – המעסיק מדווח על החזרה לעבודה בקובץ ביטול/סיום חל”ת.

חל”ת חוזר – הוצאת העובד לחל”ת פעם נוספת (כולל צו סיווג מבוטחים)

חובות העובד – בטופס הדיגיטלי העובד מעדכן את התאריך שבו הוא חזר לעבוד ואת התאריך שבו הוא יצא שוב לחל”ת נוסף. המערכת מבקשת לקבל מהעובד מידע על תאריך חזרה צפוי לעבודה, אם העובד יודע על תקופת החל”ת הצפויה. אמור להיפתח “חלון” שדרכו ניתן להעלות לאתר הביטוח הלאומי את המכתב של המעסיק הכולל את תקופת החל”ת הצפויה.

בטופס הדיגיטלי העובד מעדכן את הסטטוס לגבי כל מעסיק, כאשר יש כמה מעסיקים.

כאמור, מובטלים שמקבלים דמי אבטלה לפי צו סיווג מבוטחים – אינם מעדכנים את המעמד בשלב זה בטופס הדיגיטלי.

המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום 7.7.2020 כי מי שהוצא לחל”ת חוזר בשנת האבטלה, חייב לחזור ולהתייצב/להירשם בלשכת התעסוקה ולשלוח למחלקת האבטלה באמצעות אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי מכתב מהמעסיק הכולל את תקופת החל”ת הצפויה. אין צורך להגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה.

על פי הפרסום ביום 7.7.2020, מי שעבד בשני מקומות עבודה, הוצא לחל”ת משני מקומות העבודה, חזר לעבודה באחד מהמקומות ושוב הוצא לחל”ת, שולח דרך אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי את המכתב מהמעסיק הכולל את תקופת החל”ת הצפויה. אין צורך להגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה.

מי שעבד בשני מקומות עבודה, הוצא לחל”ת ממקום אחד ולאחר מכן הוצא לחל”ת גם מהמקום השני, שולח למחלקת אבטלה באמצעות האתר מכתב מהמעסיק השני הכולל את תקופת החל”ת הצפויה. אין צורך להגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה.

ההנחיות לעיל חלות גם על מבוטחים שמנכים מהם דמי ביטוח כעובדים שכירים לפי צו סיווג מבוטחים.

כלומר, אם העובדים לפי הצו הוצאו שוב לחל”ת, עליהם לשלוח למחלקת אבטלה באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי (או בפקס), הצהרה על יציאה נוספת לחל”ת (במקום אישור מעסיק). למשל, טופס 1516 להצהרה של אמן/שחקן התובע דמי אבטלה.

בשלב זה, ולפי החוק ביום כתיבת המאמר, ככל שלא היו לעובד 30 ימי חל”ת רצופים בחל”ת הראשון ו/או בחל”ת השני, הזכאות שלו לדמי אבטלה מבוטלת ועליו להחזיר את דמי האבטלה שקיבל.

חובות המעסיק – המעסיק נותן לעובד מכתב הודעה על תקופת החל”ת הנוסף ומשדר למוסד לביטוח לאומי קובץ הפסקת העבודה שכולל מועד הפסקת העבודה וסיבת הפסקת העבודה (חל”ת).

במערכות השכר של עוקץ מערכות מתבצע כך

במשכורת של העובד לשונית בל למלא את השדות- סיבת הפסקה ,תאריך הפסקת עבודה- (התאריך החדש של החלת החוזר )
יצירת הקובץ בתפריט דוחות- טופס 102- שידור נתוני אבטלה בחירום- השלמת פרטי הפסקת עבודה

ההודעה שהעובד מקבל מהמוסד לביטוח לאומי לאחר החזרה מהחל”ת

הביטוח הלאומי מודיע למובטל בכתב על שנת האבטלה הכוללת שלו (למשל, 1.3.2020 ועד 28.2.2021 למי שהרישום שלו בלשכת התעסוקה לראשונה היה בחודש מרץ 2020). כשהעובד חוזר לעבודה בתום החל”ת הוא מקבל הודעה שהזכאות שלו לדמי אבטלה מבוטלת מהיום שבו חזר לעבודה ועד סיום שנת האבטלה, כי זה המידע שיש בידי הביטוח הלאומי באותו הזמן.

לדוגמה, המובטל היה בחל”ת מיום 15.3.2020 ועד יום 26.4.2020. החל מיום 27.4.2020 (יום העבודה הראשון) ועד סיום שנת האבטלה הוא אינו זכאי יותר לדמי אבטלה כי הוא עובד.

אם עבודתו מופסקת פעם נוספת בתקופת האבטלה, עליו להודיע על הפסקת העבודה ללשכת התעסוקה ולביטוח הלאומי (רצוי בטופס הדיגיטלי). אין צורך להגיש תביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי עד 28.2.2021 (סוף שנת האבטלה). המובטל יקבל דמי האבטלה לפי ימי האבטלה שנותרו לו באותו הזמן, או לפי חוק החירום, שמאריך את מספר ימי האבטלה לפי אוכלוסיות.

פיטורי עובד לאחר חל”ת כפוי

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס”א-2001 – לפי סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת, המעסיק שמפטר את העובד וגם העובד שמתפטר חייבים לתת הודעה מוקדמת בכתב. יש לציין בהודעה את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות.

לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק זה, כל פיטורים או התפטרות מחייבים מתן הודעה מוקדמת, החל מיום אחד ועד חודש ימים, לפי פרק הזמן שבו הועסק העובד.

אם יחסי העבודה נותקו מיד ביוזמת המעסיק, המעסיק אמור לשלם על פי החוק פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת (חלף הודעה מוקדמת).

שלילת דמי אבטלה בתקופת ההודעה המוקדמת – תקופת ההודעה המוקדמת או התקופה שבעדה שולם הפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת שוללים זכאות לדמי אבטלה, בהתאם לצו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ”א-1981.

העובד מוסר למוסד לביטוח לאומי מידע על תקופת ההודעה המוקדמת (כולל אם קיבל פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת) לצורך שלילת הזכאות לדמי אבטלה.

כשיש ריבוי מעסיקים, המוסד לביטוח לאומי מסר כי לא ישלול את הזכאות לדמי אבטלה של העובד שפוטר ממעסיק אחד (או יותר, אך לא פוטר מכל המעסיקים), אלא ינכה את סכום ההודעה המוקדמת מדמי האבטלה. העובד אמור להעביר למוסד לביטוח לאומי את האישור מהמעסיק על סכום ההודעה המוקדמת.

תשלום דמי ביטוח בשל פיצויים ובשל ההודעה המוקדמת – חוזר מעסיקים 1479 מיום 21.2.2019 מפרט את המצבים שבהם תשלומים סבירים המשולמים לעובד תוך כדי ועקב ניתוק מוחלט של יחסי העבודה פטורים מתשלום דמי הביטוח (כמו למשל פיצויי פיטורים סבירים ופדיון חופשה).

תשלום פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב בתשלום דמי ביטוח (חלק עובד וחלק מעסיק), ויש לייחס אותו לתקופה שבעדה שולם.

התפטרות מסיבה מוצדקת/לא מוצדקת – לעובד שמתפטר ללא סיבה מוצדקת יש 90 ימי שלילה של דמי אבטלה, למעט במקרים חריגים של ריבוי מעסיקים לאותו העובד, כשהעובד התפטר רק מחלק מהעבודות (המוסד לביטוח לאומי מפחית את סכום ההודעה המוקדמת מדמי האבטלה).

סיבה מוצדקת להתפטרות שאינה שוללת דמי אבטלה היא, למשל, הרעת תנאים (פסק דין לדוגמה בבית הדין הארצי לעבודה: מיום 21.2.2005 בעניין גליה פיליפוביץ).

המוסד לביטוח לאומי פרסם באתר האינטרנט, שעובד שהתפטר ממקום עבודה אחד כדי להתחיל עבודה במקום חדש, אך המעסיק החדש הפסיק את הפעילות, ויש לעובד הסכם עבודה עם המעסיק החדש – יראו את ההתפטרות כהתפטרות מוצדקת וניתן יהיה לבחון את הזכאות לדמי אבטלה בלי לחכות 90 ימים.

עובד שפוטר לאחר החל”ת ולא חזר לעבודה – המוסד לביטוח לאומי פרסם באתר האינטרנט (לפני פרסום הטופס הדיגיטלי) כי עובד כאמור יכול להמשיך ולקבל דמי אבטלה. על העובד לשלוח למוסד לביטוח לאומי את מכתב הפיטורים מהמעסיק ולהמשיך להירשם בלשכת התעסוקה (בהתאם להנחיות של לשכת התעסוקה).

חובות עובד שלא חזר לעבוד לאחר חל”ת כפוי – כאשר העובד מפוטר או מתפטר לאחר תקופה של חל”ת כפוי, העובד מדווח ללשכת התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי על שני תאריכים:

1. תאריך החזרה לעבודה בסיום החל”ת (לא ניתן לדווח בטופס הדיגיטלי על תאריך עתידי בשדה זה).
2. תאריך הפיטורים (ניתוק יחסי העבודה) או הפסקת העבודה בשל הפיטורים (בטופס הדיגיטלי הוא היום האחרון שבו שולם לעובד שכר, בתום ההודעה המוקדמת. תאריך זה יכול להיות תאריך עתידי).

הפער בין שני התאריכים נובע מימי העבודה לצורך עריכת שימוע, למשל, וימי ההודעה המוקדמת שהיו בפועל, או ימים שכלולים בפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת חוקית. המוסד לביטוח לאומי מסר שעובד יכול לדווח שלא קיבל הודעה מוקדמת.

חובות המעסיק – כאשר העובד הוחזר לעבודה (הפסקת החל”ת), המעסיק משדר בקובץ ביטול/סיום חל”ת את תאריך תחילת העבודה, שהוא היום הראשון לחזרתו לעבודה. אם העובד פוטר/התפטר אחר כך, המעסיק מדווח בקובץ הפסקת עבודה על תאריך הפסקת העבודה וסיבת הפסקת העבודה (בשל פיטורים או התפטרות).

במערכות השכר של עוקץ מערכות מתבצע כך

במשכורת של העובד לשונית בל למלא את השדות- סיבת הפסקה- פיטורין עם או בלי חלף הודעה מוקדמת
ואת השדות תאריך הפסקת עבודה ואת תאריך תחילת חלף הודעה מוקדמת (במידה וניתנה )
יצירת הקובץ בתפריט דוחות- טופס 102- שידור נתוני אבטלה בחירום- דווח על חזרה מחלת\סיום עבודה

יש למעסיק שלוש אפשרויות לדווח בעת הפיטורים:

• כאשר העובד פוטר ותקופת ההודעה המוקדמת ניתנה לעובד לפני ניתוק יחסי העבודה – תאריך הפסקת העבודה הוא היום האחרון של העבודה.
• כאשר העובד פוטר והמעסיק משלם חלף הודעה מוקדמת (פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת) – תאריך הפסקת העבודה הוא היום האחרון שבעדו ניתן הפיצוי, אך לא יותר מ-30 ימים לפי החוק.
• כאשר העובד התפטר – תאריך הפסקת העבודה הוא היום האחרון של העבודה.

המוסד לביטוח לאומי מתייחס לתאריך הפסקת העבודה שהמעסיק משדר כאל יום העבודה האחרון, ולכן תקופת האבטלה מתחילה יום למחרת. כך גם לגבי הצהרת העובד. אם העובד פוטר, למשל, ביום 10.5.2020, הוא התחיל להיות מובטל ביום למחרת.

(1)      הכותבת רואת חשבון, בעלת פרקטיקה פרטית לייעוץ, לייצוג ולהכשרה בתחומי הביטוח הלאומי למעסיקים, לעצמאים וליחידים ולמתן פתרונות לפי חוק הביטוח הלאומי. בין תפקידיה הציבוריים: חברת נשיאות לשכת רואי חשבון, יו”ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה.

(2)      הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.

(3)   כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או
המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי
הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.

(4)      אין להעתיק ממאמר זה ללא אישור מראש מהכותבת. כל הזכויות שמורות ©      ט.ל.ח.