להלן הבהרות והקלות לגבי תנאי הזכאות לדמי האבטלה למבוטחים שעבודתם נעשית כנגד חשבוניות מס, שהינם “עצמאיים” מבחינת רשות המיסים, אך עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה כ”שכירים”, לעניין חוק הביטוח הלאומי.
מקצועות ושרותים רבים במשק מצויים בהשבתה כמעט מלאה לאור התפשטות נגיף הקורונה, וההנחיות והצווים הממשלתיים שהוצאו בעניין. אי לכך פרנסתם של רבים שפעלו בתחומים אלו צומצמה פלאים אם לא פסקה לחלוטין. דמי אבטלה יכולים להמתיק במקצת את רוע הנגיף:
צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל”ב -1972 (להלן – הצו), קובע ומפרט בין השאר רשימה של בעלי מקצוע ונותני שרותים אשר בהתקיים תנאי התקשרות מסוימים, יחשבו כשכירים לעניין החוק. במקביל קובע הצו כי במקרים אלו יחולו הכללים של דיווח ותשלום תשלומי דמי ביטוח על משלמי התמורה בשל אותה עבודה שיחשבו לעניין זה כמעסיק.
להלן מספר דוגמאות המתוארות בתוספת הראשונה לצו, שאף שהללו רשומים כעוסקים מורשים במרשמי מע”מ, מוציאים חשבוניות מס, ומדווחים ומגישים דוחות שנתיים לפקיד השומה כעצמאים, יחשבו כשכירים לעניין הביטוח הלאומי.
לעניינו, ובנסיבות הקורונה המשביתה שמחות ופעילויות רבות מאוד במשק – המשמעות הישירה לכך, היא זכאותם של הללו לתבוע דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. עצמאים “רגילים” אחרים – המצויים במשבר כלכלי דומה – אינם זכאים לפי החוק כיום (אלא אם ישונו החוק וההוראות), לדמי אבטלה.
משגיחי כשרות ומפעילי מקוואות – מטעם מוסדות דת. (מסעדות ומקוואות לגברים נסגרו)
מרצים, מורים ומדריכים – במידה והסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות, או למתן סדרה של שבע הרצאות או שבעה שיעורים. (הלימודים במוסדות אקדמיים ואחרים – נסגרו)
מורי דרך (שאין בבעלותם “רכב אשכול”) ומלווים רפואיים בטיולים המאורגנים ע”י מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות. (אין יותר טיולים קבוצתיים)
אמנים בתחומי המוסיקה התאטרון, מקצועות נלווים והופעות אחרות (לפי רשימה רחבה) – בתנאי שהסכם העבודה נערך בכתב ומראש לתקופה של 3 חודשים לפחות או לסדרה של חמש הופעות (לפחות). (אסורה הפעלת תאטראות בתי קולנוע ודומיהם).
כל הללו, במידה ועבדו ללא תלושי שכר אלא עם חשבוניות/קבלות, עליהם לפנות לגורם מולו עבדו – משלמי תמורת השרות, ולקבל מהם טופס 857.
זהו טופס הדיווח של המשלם למס ההכנסה אודות עבודתם ובו מופיעים בין השאר כל המידע הנחוץ למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) על סכום ההכנסה, חודשי העבודה וניכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות.
טופס זה הוא ראיה לעובדת היותם של הללו “שכירים” לעניין החוק, ולזכאותם לתבוע מהמל”ל דמי אבטלה.
כפי שנמסר לנו מהמל”ל, גם אם אין בידי הללו טופס זה, ניתן להגיש תביעות לדמי אבטלה תוך ראיות או תיעוד תומך להיותם “שכירים” על פי הצו (בהתקיים התנאים שתוארו לעיל), כגון צילום קבלות וחשבוניות מס תוך ציון תאריכים מסודרים בהם בוצעה העבודה לכל קבלה/חשבונית ופרטים מלאים של מקום העבודה.
במקרים אלו, המל”ל ישלם מקדמות על חשבון דמי האבטלה ובמקביל ייערך בירור מול אותו גורם מעסיק על מנת לוודא את המעמד הנטען לאשורו.
בנוסף המל”ל לא יתנה את תשלומי דמי האבטלה, בתשלום קודם של דמי ביטוח על ידי אותו “מעסיק” (שיתכן שאינו מודע או אינו מכיר בכך שהוא נחשב כ”מעסיק” לעניין החוק), והמל”ל יערוך עימו את הברור, לרבות דרישת דמי ביטוח, במועד מאוחר יותר.
מעניין לעניין, בנושא הרחב יותר של הזכאות לדמי אבטלה, פורסם כי מתוכננת הקלה בתקופת האכשרה:
- על פי חוק הביטוח הלאומי עובד שכיר זכאי לדמי האבטלה אם צבר 12 חודשי ביטוח מתוך 18 חודשים שקדמו ליום שבו נרשם כמובטל, אף אם לא עבד חודשים מלאים.
- בהתאם לפרסומים האחרונים בכלי התקשורת, בכוונת המל”ל להקל בתנאי הזכאות לדמי אבטלה תוך הקטנת תקופת ההכשרה לשישה חודשים בלבד (במקום 12 חודשים) האחרונים מתוך 18 חודשים טרם הרישום בשירות התעסוקה.
קרי – ככל שכך יהיה , יוכלו אזרחים רבים להכנס למעגל הזכאים לדמי אבטלה, זכות שאינה קיימת להם, על פי הדין הקיים כיום.
עם זאת, וכפי שנמסר לנו מהמל”ל, הקלה זו מחייבת תיקון חקיקה או צו אחר, לרבות בתקנות לשעת חרום, דבר שנכון לעכשיו טרם נעשה, אך סביר שיעשה ובסמוך.
