איש עסקים זר חיבק ונישק את העובדת בניגוד לרצונה בפגישה עסקית בחו”ל. בית הדין האזורי לעבודה חייב את החברה לפצות אותה ב-65 אלף שקל בשל טיפול לקוי באירוע אך הארצי קבע שמגיע לה יותר.
בית הדין הארצי לעבודה הגדיל לאחרונה פיצויים שנפסקו לסמנכ”לית שיווק שהוטרדה מינית על ידי שותף עסקי זר בזמן ששהתה בחו”ל עם המנכ”ל. בפסק הדין נקבע כי לא רק שהחברה כשלה בטיפול באירוע החמור, אלא היא אחראית לעצם התרחשותו משום שלא דאגה לסביבת עבודה בטוחה והתעלמה מנורות אזהרה כמו שתיית אלכוהול והופעתן של נשים זרות, ככל הנראה נערות ליווי, בחדר המלון. במקום 65 אלף שפסק בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב תקבל העובדת 235 אלף שקלים.
בתביעה שהוגשה נגד החברה והמנכ”ל לפי החוק למניעת הטרדה מינית טענה העובדת כי נאלצה להתפטר בנובמבר 2015 בשל התנכלות וטיפול לקוי בהטרדה מינית שחוותה משותף עסקי של החברה בחו”ל.
לפי תיאורי העובדת, באפריל 2015 נערכה עם האיש פגישה בסוויטה במלון בה שהה. הפגישה כללה שתיית אלכוהול מרובה ובמהלכה נכנסו לפתע 7 זונות סיניות. בשלב הזה היא יצאה מן החדר אך האיש, שהיה שיכור כלוט, הלך אחריה ובזמן שחיכתה למעלית גרר אותה לחדר, הצמיד אותה אליו ונישק אותה למרות התנגדותה. רק אחרי שצרחה שיפסיק הוא שחרר אותה והלך, והיא התמוטטה בבכי. כעבור יומיים סיפרה למנכ”ל על האירוע אך הוא לא עשה דבר.
בשנה שעברה קיבל בית הדין לעבודה את התביעה חלקית בלבד וחייב את החברה בפיצויים של 65 אלף שקלים בשל טיפול לקוי באירוע. עם זאת, התביעה האישית שהגישה נגד המנכ”ל נדחתה והעובדת חויבה בהוצאות של 25 אלף שקלים.
בערעור שהגישה ובו ביקשה להגדיל משמעותית את הפיצויים שנפסקו לה, היא טענה בין היתר כי בית הדין לא התייחס כראוי למעשי המנכ”ל שבעצמו הטריד אותה מילולית כששיתף אותה בתכנים מיניים לא הולמים. עוד נטען כי לא ניתן משקל מספק לסביבת העבודה הלא הולמת שנכפתה עליה. המנכ”ל הכחיש את הדברים, וביקש להוקיע תביעות שווא מסוג זה.
אחריות משפטית
השופטת חני אופק גנדלר החליטה שלא להתערב בממצאים בכל הנוגע למנכ”ל, וחלק זה של הערעור נדחה ללא חיוב בהוצאות.
עם זאת נקבע כי היה מקום להטיל על החברה אחריות משפטית להטרדה המינית שעברה המערערת בידי איש העסקים הזר, וכן להגדיל את הפיצויים שנפסקו לה בגין הטיפול הלקוי בתלונה ואי-נקיטה בצעדים למניעת מצבים דומים בהמשך.
השופטת קבעה כי לנוכח העובדה שהפגישות נערכו בחדר מלון וכללו צריכת אלכוהול וכניסת נשים סיניות שנוכחותן גרמה לאי-נוחות אפילו למנכ”ל עצמו, הייתה החברה מחויבת לנקוט באמצעים מתאימים למניעת מצב של פגיעה מינית מלכתחילה – ומשלא עשתה כן הפרה את חובותיה לפי החוק.
“התמונה המצטיירת מכל אלה היא כי היו די סימני אזהרה על מנת לעמוד על קיומו של סיכון להתרחשות אירוע הטרדה מינית…”, כתבה השופטת. הפיצוי ברכיב זה הועמד על 100 אלף שקל.
בנוסף נקבע כי לנוכח התנהלות החברה, שלא דאגה לשנות את תנאי העבודה לאחר המקרה ולא נקטה באמצעים כדי להגן על המערערת אף שהמשיכה לנסוע לאותה מדינה, יש להעלות את הפיצויים שפסק בית הדין האזורי ל-115 אלף שקל.
נשיאת בית הדין ורדה וירט ליבנה והשופטת לאה גליקסמן הסכימו עם הדברים, ובסיכומו של עניין חויבה החברה בפיצויים של 215 אלף שקלים בתוספת הוצאות של 20 אלף שקלים.
לפסק הדין בתיק ע”ע 64261-10-18
ב”כ המערערת: עו”ד סיגל פעיל
ב”כ המשיבים: אילן סובל, עו”ד לענייני עבודה
מאת: עו”ד ינון פריד העוסק בדיני עבודה
הכותב לא ייצג בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
