בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע”י בית הדין הארצי לעבודה, נדונה שאלת חובת השלמת פיצויי פיטורים לעובד, אשר מעסיקתו הפרישה עבורו לקרן פנסיה בהתאם לצו ההרחבה הכללי [נוסח משולב] לפנסיה חובה, ואשר פוטר מעבודתו.
בית הדין קבע כי בהתאם לסעיף 7 לצו ההרחבה הכללי בדבר פנסיה חובה במשק, תשלומי מעסיק למרכיב הפיצויים בשיעור 6% מהשכר המבוטח באים במקום חובת תשלומם של 72% מפיצויי הפיטורים שחב המעסיק לעובד “בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשתה ההפרשה”.
הפקדה למרכיב פיצויים בקופת גמל של 2.33% מהשכר המבוטח תבוא לפי סעיף 9 לצו ההרחבה, יחד עם ההפקדה המתחייבת (6%), במקום מלוא השכר המבוטח אם המעסיק הודיע על כך בכתב לקופה ולעובד.
במקרה שנדון בפסק הדין, המעסיקה הפקידה לקרן הפנסיה מיטב דש החל מחודש נובמבר 2014 ועד לסיום עבודתו של העובד, הפקדות בשיעור של 8.33%. בהודעה על תנאי העבודה שנמסרה לעובד צוין במפורש כי תשלומים אלה באים במקום פיצויי פיטורים.
בית הדין ציין כי אין לפניו טענה כי לא נמסרה הודעה לקופה ולכן גם אין לו צורך להידרש לשאלת משמעות אי קיומה של דרישה זו, אם לא קוימה.
נקבע כי בנסיבות אלה יצאה המעסיקה ידי חובתה לעניין פיצויי פיטורים בתקופה שמחודש נובמבר 2014 ואילך. עם זאת, על המעסיקה להשלים את פיצויי הפיטורים בגין החודשים ינואר עד אוקטובר 2014 – חודשים בגינם לא בוצעו הפקדות לקרן הפנסיה וכן בגין מרכיב הבונוס, שנקבע שהינו חלק מהשכר במקרה שנדון בפסק הדין, וזאת בגין התקופה שהחל מחודש נובמבר 2014.
יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.
עע 35757-07-19 י.ב. שיא משאבים בע”מ נ’ סרגיי אלייב (ניתן ביום 16/1/2020).
מאת: עו”ד ונוטריונית עדי ביבר לקואה, העוסקת בתחום דיני העבודה
שותפה ובעלים של משרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי
עו”ד ביבר לקואה לא ייצגה בתיק המוזכר במאמר הנ”ל.
