נהג משאית התבקש ב-2011 להוסיף נקודת חלוקה למסלולו הקבוע. הוא נלחץ מאוד וכעס ובהמשך היום סבל מאירוע מוחי. באחרונה הכיר בית הדין לעבודה בקשר בין הדברים.
בתחילת 2011 נהג משאית של מפעל הארוחות “ניר עציון” הגיע כהרגלו למפעל בשעת בוקר מוקדמת. בסמוך לאחר מכן הודיע לו מנהלו כי עליו לספק סחורה לנקודת חלוקה נוספת, בנוסף לקו החלוקה הרגיל שלו.
הוא נלחץ מאוד וכעס שכן הוספת הנקודה הייתה צפויה לגרור עיכובים בנסיעות ובמסירת המשלוחים והוא צפה שיצטרך לספק הסברים ללקוחות הזועמים. כמו כן, הוספת הנקודה הייתה כרוכה בהעמסת 4 משטחים נוספים על המשאית, כשמשקל כל אחד מהם הוא 700 ק”ג.
בעקבות המשימה הלא צפויה פרץ עימות בין הנהג לבין המנהל. הנהג סירב לפתוח את דלתות המשאית לצורך העמסה ובסופו של דבר עשה זאת המנהל, שהניח את הסחורה בפתח המשאית והורה לנהג לפעול בהתאם להנחיותיו.
מאחר שהנהג היה לחוץ בזמנים הוא החל לסדר את הסחורה בעצמו עם מלגזה ידנית ולא באמצעות פועל ומלגזה חשמלית כנהוג בדרך כלל, דבר שהיה כרוך במאמץ פיזי חריג. תוך כדי סידור המשטחים הוא הרגיש סחרחורת וכאבי ראש והקיא כמה פעמים. מאוחר יותר התעלף ופונה לבית החולים כרמל. שם נמצא כי עבר אירוע מוחי.
בתביעה שהגיש נגד הביטוח הלאומי הוא ביקש להכיר באירוע החריג מאותו יום כ”תאונת עבודה”.
הצדדים הסכימו על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי. המומחה מסר חוות דעת שאינה חד משמעית. בתחילה הוא קבע שיש קשר סיבתי בין הלחץ החריג בעבודה באותו יום לבין האירוע המוחי אך לאחר מכן ייחס את האירוע למחלה כרונית שממנה סובל התובע וציין שהלחץ רק החיש את התפרצות האירוע המוחי ולא גרם לו.
בנסיבות אלה מינה נשיא בית הדין לעבודה בחיפה, השופט אלכס קוגן, מומחית נוספת. היא ציינה בחוות דעתה שאמנם מחלתו הכרונית של התובע העמידה אותו בסיכון מוגבר ללקות בשבץ אך הוא טופל לאורך השנים ותפקד רגיל.
לדבריה, העובדות מלמדות שהתובע לא לקה בשבץ אלא לאחר האירוע החריג בעבודה והעלייה החדה ברמות המתח והסטרס שנגרמה לו בעקבותיו. המומחית קבעה שבשל סמיכות הזמנים בין התפרצות השבץ לבין האירוע החריג יש להכיר בקשר הסיבתי בין השניים. היא הדגישה שלדעתה, אלמלא האירוע בעבודה האירוע המוחי לא היה מתרחש כלל או שהיה מתרחש שנים רבות לאחר מכן.
ספק – לטובת המבוטח
הנשיא קוגן העדיף את חוות דעתה של המומחית וקבע שהיא “קוהרנטית, מנומקת היטב וחד משמעית”, בניגוד לחוות דעת המומחה.
הוא הדגיש כי על פי הפסיקה כשקיימת מחלוקת בין מומחים ומאחר שמדובר בתחום הביטחון הסוציאלי, כל ספק צריך לפעול לטובת המבוטח.
בנסיבות אלה קיבל השופט את התביעה וקבע שיש קשר בין האירוע החריג בעבודה לבין התפרצות האירוע המוחי. הביטוח הלאומי חויב בהוצאות של 5,000 שקל.
ב”כ התובע: עו”ד אורלי הרמן
ב”כ הנתבע: לא צוין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד דן רינגל העוסק בתאונות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
ע’ נ’ המוסד לביטוח לאומי
