כספי התגמולים, יכולים להיות מרכיב דומיננטי ומכריע ביותר בכל תכנון החיסכון ארוך הטווח והחיסכון לפרישה. בתכנון נבון הם יכולים להיות גמישים. טיפול נכון בהם “מייצר ניסים”, משנה מציאות כלכלית ופותח פתח לתכנוני מס יצירתיים בעת פרישה.
מונחי יסוד:
שכר מבוטח: כל השכר – או חלק השכר – מהווה בסיס לחישוב ניכוי ולהפרשות לתכניות הפנסיוניות אצל שכירים יש מצבים בהם משכורת הברוטו מבוטחת חלקית, או כולה, בקרן הפנסיה (בכפוף לתקנות). מתקיים גם מצב בו השכר מתחלק ומבוטח בין מספר תכניות פנסיוניות.
לדוגמה: אם השכר ברוטו הוא 20,000 ₪, ייתכן שחלקו יהיה מבוטח בקרן פנסיה וחלקו בקופת גמל או ביטוחי מנהלים. זאת עד לתקרת השכר הברוטו, שהוא 20,000 ₪.
עמית מוטב: יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו, בשנת המס, סכומים לקופ”ג לקצבה, בסכום שלא פחת מ 16% מסך כל השכר הממוצע במשק באותה שנת מס.
שכר ממוצע במשק: שכר (ברוטו) המהווה מדד לשינויים בגובה השכר במשק וכבסיס לתשלומים שונים. כרגע השכר הממוצע במשק הינו 9,334 ₪.
תקרת הכנסה מזכה: המשכורת המרבית בגינה ניתן זיכוי ממס לשכיר בגין הפקדה לקופת גמל לקצבה. סכום זה הוא 8,700 ₪ בשנת 2016.
תגמולים: כספי התגמולים מופקדים חודש בחודשו בתכניות חיסכון פנסיוניות. כספי התגמולים יכולים להיות מופקדים בצמוד לתכנית בה מופקדים כספי הפיצויים, אך יתכן כי כספי התגמולים יופקדו בנפרד, בכל תכנית פנסיונית מאושרת. הסכום שאותו מפקידים בכל חודש הוא אחוז מתוך השכר המבוטח שנקבע לצורך העניין, לאותו תכנית החיסכון הפנסיונית. ההפרשות מחולקות באחוזים ומחושבות מתוך השכר המבוטח – בין המעסיק לבין העובד.
•מהו אחוז ההפקדה המקסימלי לתגמולים: בצו הרחבה מיום 23.05.2016 עודכנו שיעורי ההפרשות המינימליות לביטוח הפנסיוני ובכללן הפרשות לכספי התגמולים. שיעור הפרשות תגמולי המעסיק יעמדו על 6.25% מהשכר המבוטח ו- 5.75% ע”י העובד. ייתכנו מצבים בהם הפרשות לתגמולים תהיינה גבוהות יותר, אם מדובר בביטוח פנסיוני שאינו קרן פנסיה. לפעמים ישנם הסדרים שעל פיהם העובדים נהנים משיעורי הפרשה גבוהים יותר. הסכמים אלו גוברים על צו ההרחבה.
שיעור המרבי המותר בחסכונות הפנסיוניים השונים:
א. קרן פנסיה וותיקה גרעונית: תגמולי המעסיק: 7.5% ותגמולי העובד 7% (וביחד עם הפיצויים – בסך הכל 20.5%)
ב. קרן פנסיה וותיקה מאוזנת: תגמולי המעסיק: 7.5% ותגמולי העובד 7% (וביחד עם הפיצויים שיעור ההפקדה לא יעלה על 22.83%).
ג. קרן פנסיה חדשה: תגמולי המעסיק עד 7.5% ותגמולי העובד עד 7% (וביחד עם הפיצויים לא יותר מ- 20.5%) – והגבלת סכום השכר המבוטח עד פעמיים השכר הממוצע במשק.
ד. ביטוח מנהלים: תגמולי המעסיק עד 7.5%, כולל מרכיב אובדן כושר העבודה. העובד עד 7%. בהתאם לצו ההרחבה שהתפרסם ב-23.5.2016 ההגדלה תחול בפעימה השנייה של הצו, שתחולתה ינואר 2017.
במסגרתה הפקדות המעסיק תעלנה מ-6.25% ל- 6.5% ושל העובד מ- 5.75% ל- 6%. יש מבוטחים בביטוח מנהלים שהפעימה הראשונה לא הוסיפה להם הפקדות מעסיק בשל ביטוח אובדן כושר העבודה. החל מינואר 2017 יתווספו להם עוד 0.25% של הפקדות תגמולים של המעסיק ועד ל-6.5%.
ה. קופת גמל: תגמולי המעסיק עד 7.5%. תגמולי העובד עד 7% (פיצויים עד 8.333%) .
•תגמולים שכיר: ההפקדות החודשיות השוטפות המבוצעות בחיסכון הפנסיוני, הן של העובד והמעסיק .
•תגמולים עצמאי: ייתכן מצב בו שכיר בוחר לבצע הפקדה באופן עצמאי בקופת הגמל. אין זה מלמד כי הוא עצמאי, אלא שכיר הבוחר להפקיד לקופת החיסכון הפנסיוני לבדו – ללא הפקדת המעסיק.
למי שייכים כספי התגמולים: התגמולים – מהמעסיק ומהעובד שייכים לעובד בכל מקרה. משנת 2008 תחולת חוק פנסיית חובה ויחד עם תחולתו של תיקון 3, כספי התגמולים מופקדים לקצבה בלבד ואינם ניתנים למשיכה הונית פטורה ממס. משיכה חד-פעמית לפני גיל הפרישה עלולה להיות מחויבת בתשלום מס במקור של לפחות 35%, בעוד כספי הפיצויים נהנים מפטור המאפשר משיכת כספים בכל ניתוק של יחסי עובד-מעביד. כספי התגמולים חייבים במס. בחכמה יעשה החוסך אם לא ימשוך כלל את הכספים וידחה את תכנון המס בגינם לגיל פרישה: בין אם דרך קבלת קצבה, או בדרך של היוון, או משיכה פטורה ממס.
•תגמולים והטבות מס: זיכוי:
סעיף 45א‘ מעניק זיכוי החזר מהמס ששולם, בשיעור קבוע של 35%. הזיכוי אינו קשור למס השולי ומוגבל בתקרת הכנסה מזכה.
סעיף 47 מדבר על ניכוי הפחתה של ההכנסה החייבת מתשלום מס. ההטבה תלויה בשיעור אחוז המס השולי: הניכוי מוגבל בתקרת ההכנסה המזכה.
שכיר: זיכוי 7% לעניין הכנסה לא מבוטחת. לעניין הפרשה בגין הכנסה לא מבוטחת של שכיר המפריש במעמד עצמאי (ללא המעסיק): אם הוא עמית שאינו מוטב, הוא יוכל להפקיד 5% לניכוי, בכפוף לסעיף 47(ב)(2). במקרים בהם הוא עמית מוטב, יהיו 11% כניכוי לעניין הכנסה לא מבוטחת וזיכוי 5% כעצמאי.
עצמאי : עצמאי המוכר כעוסק לצרכי מס הכנסה: זיכוי – בתוכנית לעצמאיים 5%. ניכוי – בתוכנית לעצמאיים 11%. סה”כ 16%.
•תגמולים ומרכיבי ביטוח: העובד והמעסיק מפקידים למרכיב התגמולים. כספי התגמולים משמשים הן לחיסכון לגיל פרישה. בנוסף מנוכים מתוכם סכומים לרכישת כיסויים ביטוחים (דוגמת קרן פנסיה חדשה), בכפוף לתקנון החיסכון הפנסיוני.
•תגמולים מיום תיקון 3: החל מינואר 2008 שונתה ההגדרה בכל קופות הגמל והן נקראות “קופות גמל לא משלמות קצבה”. הן אינן יכולות לשלם פנסיה חודשית לעמיתים. משיכה של כספים כאלה שלא כדין תנכה מס במקור לפחות 35%. כדי שהעמית יוכל למשוך את הכספים עליו לעבור לקופת גמל משלמת קצבה (כדוגמת קרן פנסיה חדשה). בהגיעו לגיל פרישה יוכל לבחון את דרכיו: בין אם משיכה שלא כדין, משיכה כדין, היוון או קבלת קצבה.
תגמולים ומיסים:
כספי תגמולים שנצטברו עד 31.12.2004 בחיסכון פנסיוני הוני (ולא קצבה) ניתנים למשיכה ע”י העובד, בפטור ממס אם:
1. כעבור 6 חודשים ממועד העזיבה הוא אינו עובד או שהפך עצמאי
2. לאחר 13 חודשים ממעוד העזיבה, אם החל לעבוד במקום שבו לא מפרישים לו לפנסיה
3. בגיל 60, אם פרש או צמצם עבודתו ב 50% לפחות
כספי תגמולים שנצטברו עד 31.12.2004בחיסכון פנסיוני הוני (ולא קצבה) ניתנים למשיכה ע”י העובד בפטור ממס:
1. בגיל 60 ובתנאי שעברו לפחות חמש שנים מההפקדה הראשונה.
2. תגמולים שהופקדו במסלול הוני אחרי 1.1.03, סגורים לפדיון עד גיל 60. פדיון תגמולים לפני גיל 60 חייב במס.
כספי תגמולים שנצטברו עד 31.12.2004 בחיסכון פנסיוני לקצבה ניתנים למשיכה בפטור ממס אם:
1. תגמולים שהופקדו בקרן פנסיה או פוליסה לקצבה עד 1.1.2000
2. בגיל 60, אם העובד פרש או אם צמצם את המשרה לפחות ב 50% .
3. לאחר 13 חודשים ממעוד העזיבה, אם החל לעבוד במקום שבו לא מפרישים לו לפנסיה.
כספי תגמולים לקצבה שהופקדו מינואר 2000: אינם ניתנים למשיכה בפטור ממס. קיימת אפשרות לקבל בגינם קצבה (פנסיה) כבר מגיל 60, או לחילופין בגיל פרישה. ניתנת האפשרות לעמית להוון את הכספים בכפוף לתיקון 190 בפטור ממס.
כספי תגמולים שנצטברו מיום תחולת תיקון 3: מינואר 2008 כל הכספים המופקדים לחסכונות הפנסיוניים (למעט קרן השתלמות) מיועדים לקצבה. אין אפשרות למשיכה פטורה ממס, אלא בגיל פרישה ובדרך של היוון קצבה בכפוף לתיקון 190.
יש מקרים בהם מתאפשרת בכל-זאת קבלת קצבה מהכספים הצבורים:
מקרים מיוחדים בהם ניתן למשוך כספי תגמולים ללא מס: הכנסות נמוכות, הוצאות רפואיות, פטירה. במקרה תשלום למוטבים, נכות של העמית או קרוב שלו שנקבעה להם נכות רפואית לצמיתות של לפחות 75%, ניתן למשוך את כספי התגמולים ללא מס. כל זה אם סכום כל הכספים בכל הקופות לקצבה אינו עולה על סכום צבירה מזערי שנקבע, שהוא 91,813 שקלים.
בכל מקרה אחר של משיכה של כספי התגמולים, שלא בכפוף לתקנות ולפקודות המאפשרת משיכה ללא ניכוי, יהיו הכספים חייבים במס ניכוי במקור, בשיעור של לפחות 35%.
תגמולים במקרה פטירה: המוטבים אינם משלמים כל מס.
•פרישה ותגמולים: תשומת הלב מופנית ברובה לכספי הפיצויים, אך כספי התגמולים הם “שחקן מרכזי” בכל תכנון מס בפרישה. תשומת לב למרכיב התגמולים עשויה לחשוף בפני הפורש אפשרויות רבות ומסלולי תכנון מס שונים. אלה מאפשרים – בין היתר – הגדלת שיעור הקצבה. זאת על ידי בחינת איחוד של מספר קופות לא משלמות. כך ניתן לבחון את האפשרות של הגדלת הקצבה החודשית או הגדלת הסכומים הפטורים שאפשר למשוך בפטור ממס.
הפקדה לקופת גמל בפרישה דומה לעיתים להעברת עושר מסובסד: במקרים בהם בפרישה ישנן הכנסות החייבות במס, כמו פנסיה, משכורת או עסק, הפקדת כספים לקופת גמל-תגמולים תזכה את המפקיד בהטבת מס. לאחר 120 שנה יקבלו היורשים את הכספים ויוכלו: או למשוך אותם ללא מס, או העביר לקופת גמל נזילה, או לתכנן ולקבל פנסיה פטורה ממס מגיל 60.
מאת:רן חובב, מומחה למיסוי ולפרישה ©
הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ, המידע המוצג הוא לידיעה בלבד, ולא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב לא אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ולא מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידיה עושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ”ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
