בהתאם לפסיקות בתי הדין לעבודה, בחישוב שעות עבודתו של עובד משמרות, אין להביא בחשבון את הדקות אשר התייצב קודם לתחילת המשמרת, אך זמן ההתארגנות לתחילת משמרת שכלל חובת התייצבות לתדרוך יומי, נחשב כחלק משעות העבודה.
אלי הגיש תביעה, בין היתר, לתשלום הפרשי שכר המגיעים לו לטענתו בגין עבודתו בשרות החברה ותוספת משמרות. אלי תמך תביעתו בחוות דעת של חשב שכר מטעמו.
התובע, מר אלי חי (להלן – אלי), ע”ב 1762/02 אלי חי נ’ פתאל מלונות בע”מ, ניתן ביום 17.1.2006, ע”י כב’ השופטת י’ אנגלברג-שהם, הועסק על ידי הנתבעת, הבעלים של בית מלון “מלון מרידיאן אילת” (להלן – החברה), כשף מטבח מיום 1.5.1999 ועד יום 28.2.2001.
על יחסי הצדדים חל בין היתר ההסכם הקיבוצי בענף המלונאות.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק
הלכה פסוקה היא, כי שעות העבודה הן השעות שבהן עומד העובד לרשות העבודה, דהיינו השעות שבהן לא היה חופשי לעשות כרצונו. התשובה לשאלה האם שעות מסוימות הן שעות עבודה תלויה בשאלה אם העובד חופשי לעשות לעצמו באותן שעות ומכאן, כי אין זה בהכרח הזמן שבו הוא מצוי במקום העבודה.
ככל שהדבר נוגע למשמעותן של הדקות בהן הקדים אלי להגיע לעבודתו והדקות בהן איחר לצאת מעבודתו, כעולה משעון הנוכחות, אין הדבר נכלל בשעות העבודה, שכן חובתו של העובד להיות מוכן ומזומן לעבודתו בשעה היעודה לתחילת משמרתו כפי שנקבעה מראש ועל כן, הבסיס לקביעת שעות עבודתו של אלי הן שעות המשמרות והשעות הנוספות כפי שאושרו על ידי החברה. משלא הוכיח אלי כי הוסכם אחרת, נדחית טענתו שלפיה עבד מעבר לשעות המשמרת כפי שאלה אושרו על ידי בית המלון.
לעניין תוספת המשמרות אשר דרש אלי בתביעתו – ככל שתוספת המשמרות מבוססת על גלישה לשעות מעבר למשמרת אליה זומן אלי ובה החל את יום עבודתו, אין אלי זכאי לתוספת משמרות בגינה. מרבית התוספות הנטענות בחוות הדעת אשר הוגשה על ידי אלי, מקורן ב”גלישה” כזו ודינן להידחות. משלא ניתן חישוב על בסיס יומיומי, הרי שגם אם ישנה משמרת ספציפית המקימה לאלי זכאות לתשלום תוספת וזו לא ניתנה לו, לא ניתן לברר ולכמת זאת מתוך חוות הדעת אשר הוגשה מטעם אלי.
סוף דבר – התביעה נדחתה על רוב רכיביה (למעט פדיון חופשה וימי חג). התובע ישא בהוצאות החברה בסך 4,000 ₪.
הערות
ערעור אשר הגיש אלי לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין הנ”ל – נדחה (ע”ע 153/06 אלי חי נ’ פתאל מלונות בע”מ, ניתן ביום 12.2.2007 ע”י מותב בהרכב כב’ השופט ע’ רבינוביץ, כב’ השופטת נ’ ארד, כב’ השופט ש’ צור ונציגי העובדים מר ע’ כרמי ומר ז’ אבלס).
בית הדין הארצי לעבודה קבע, בין היתר, כדלקמן:
שעות העבודה – מקובלות טענות החברה כי בחישוב שעות עבודתו לצורך חישוב הפרשי שכר אין להביא בחשבון את הדקות אשר התייצב אלי קודם לתחילת המשמרת, זאת בהתחשב בכך שהוא הוזמן לעבודה במשמרת בשעה שתחילתה מוגדרת.
תוספת משמרת – צדק בית הדין האזורי בקובעו כי, ככל שתוספת המשמרת מבוססת על גלישה לשעות שמעבר למשמרת אליה זומן אלי ובה החל את יום עבודתו, הוא זכאי לשכר על בסיס שכר המשמרת בה החל עבודתו. “גלישה” מעבר לשעות העבודה ממשמרת אחת לשניה אינה מעבירה את העובד לסטטוס של המשמרת המאוחרת, אלא מזכה אותו בשעות נוספות על בסיס השכר של המשמרת בה עבד.
זמן התארגנות לתחילת משמרת שכלל חובת התייצבות לתדריך יומי נחשב כחלק משעות העבודה :
בתע”א (ב”ש) 1188/09 ימין ענת נ’ קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע”מ (בפני כב’ השופטת יעל אנגלברג שהם, פורסם בנבו, מיום 14.9.2014), נקבע בעניינם של עובדים שהועסקו בחברה למתן שרותי שמירה ואבטחה, בין היתר, כי בענפים רבים על מנת להגיע בזמן לתחילת משמרת, על העובד להגיע, להתארגן ולהחליף בגדים דקות מספר קודם לכן, וכך גם לאחר סיום משמרת. ואכן, אין לקחת בחשבון את זמן ההתארגנות כחלק משמרת בעבודה.
אך במקרה שבו עובד מחוייב להתייצב לתדריך יומי שמהווה חלק בלתי נפרד מהעבודה, וזאת להבדיל מההתארגנות לקראתה (כגון החלפת בגדים), יש לקחת בחישוב זמן העבודה את התדריך היומי (במקרה זה התדריך נמשך כמעט מחצית השעה מידי יום ולא היה מדובר בדקות ספורות).
* המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה (אוקטובר 2015) של ספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו”ד). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו”ד הילה פורת, בעלת משרד המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל “עולם העבודה” ומחברת הספרים : “דיני עבודה – המדריך המלא” ו-“הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה”.
