סקירת הבעיות אשר מתעוררות בהקשר לזכאותן של נשים בחופשת לידה לדמי אבטלה. כולל התייחסות ליום הלידה, יום קבלת הילד לאימוץ ויום קבלת הילד לבית משפחת אומנה.
שיעור לא מבוטל של נשים לאחר חופשת לידה (לרבות אימוץ, פונדקאות ואומנה) מפוטרות מעבודתן, או מתפטרות או יוצאות לחופשה ללא תשלום (חל”ת). לעיתים מנתקות נשים אלה את יחסי העבודה עם המעסיק וזכאיות לדמי אבטלה גם לפני הלידה. חלק מנשים אלו מתייצבות לאחר הפסקת עבודתן בלשכת שירות התעסוקה כדורשות עבודה.
המאמר סוקר בקצרה בעיות שמתעוררות בהקשר לזכאותן של נשים כאמור לדמי אבטלה. המאמר מתייחס ליום הלידה שכולל גם את יום קבלת הילד לאימוץ ואת יום קבלת הילד לבית משפחת האומנה.
רקע חוקי
החל מיום 1 באפריל 2013 נקבעה תקופת אכשרה אחידה לכל סוגי העובדים השכירים, שנמנית בחודשים. הזכאות לדמי אבטלה מושגת לאחר צבירת 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו לתקופת האבטלה, שבהם עבד העובד יום אחד או יותר מהימים בחודש.
דמי האבטלה מחושבים על בסיס ממוצע השכר ב-6 חודשי העבודה האחרונים.
תביעות לדמי אבטלה של נשים שפוטרו
תקופת האבטלה של נשים שפוטרו מעבודתן נקבעת על פי תאריך ניתוק יחסי העבודה, כפי שאישר המעסיק, ועל פי תחילת התייצבותן בלשכת שירות התעסוקה. דמי האבטלה משולמים בתקופה שבה המבוטחת אינה זכאית לדמי לידה, ומתקיימים התנאים שבחוק הביטוח הלאומי המזכים אותה בדמי אבטלה, לרבות תקופת אכשרה מספיקה.
אם המעסיק פיטר את העובדת, היא זכאית לדמי אבטלה החל ממועד הפיטורים (כפוף להתייצבותה בלשכת שירות התעסוקה). עם זאת, אם העובדת פוטרה לפני שחלפו 60 ימים מתום חופשת הלידה, היא עדיין אמורה לקבל משכורת, ונחשבת לעובדת גם אם היא אינה עובדת בפועל, כיוון שחוק עבודת נשים מציב מגבלות על פיטורי נשים לאחר לידה.
סעיף 9 לחוק עבודת נשים דן בהגבלת הפיטורים. הגדרת המונח “פיטורים” נמצאת בסעיף 9(ז) לחוק זה.
חובת העסקת עובדת בפועל לאחר סיום חופשת הלידה
בפסק הדין בעניין אורלי מור נגד מ.ד.פ. ילו בע”מ ואח’, ע”ע 627/06, מחודש מרץ 2008, הובהר במפורש, כי על פי חוק עבודת נשים, מוטלת על המעסיק החובה המוחלטת להשיב את העובדת לעבודתה בתום חופשת הלידה, ללא מקום לשיקול דעת, ולתת לעובדת אפשרות ממשית להוכיח את יכולותיה להשתלב מחדש במקום עבודתה, בטרם תתקבל החלטה סופית בדבר פיטוריה.
בית הדין הארצי לעבודה קובע במפורש, שהמעסיק אינו רשאי לפדות בכסף את תקופת איסור הפיטורים וכך לצאת ידי חובתו.
גם אם העובדת מוותרת על עבודה ועל שכר בתקופה של 60 ימים שלאחר חופשת הלידה, היא אינה זכאית לתשלום דמי אבטלה בעד ימים אלה (חשוב לציין, שבמניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא מביאים בחשבון את 60 הימים שלאחר תום חופשת הלידה).
כתנאי מוקדם לאישור דמי האבטלה, דורש המוסד לביטוח לאומי לקבל את ההיתר שקיבל המעסיק לפטר את העובדת לפני תום 60 הימים האמורים, אם העובדת פוטרה במועד הפסקת העבודה קודם ל- 60 ימים שלאחר תום חופשת הלידה.
תביעות לדמי אבטלה של נשים שהתפטרו
בתביעה לדמי אבטלה של עובדת שהתפטרה מעבודתה לפני הלידה או אחריה, נקבעת תקופת האבטלה על פי תאריך ניתוק יחסי העבודה כפי שאישר המעסיק, ועל פי מועד תחילת ההתייצבות של העובדת בלשכת שירות התעסוקה. זאת כיוון שעל עובד שמתפטר מרצונו להמתין תקופה של 90 ימים בטרם נוצרת לו הזכאות לקבלת תשלום דמי האבטלה, למעט במצבים מיוחדים שבהם רואים אותו כמפוטר (כמוסבר בהמשך המאמר).
אם העובדת הודיעה על התפטרותה לפני הלידה ותאריך ניתוק יחסי העבודה חל לפני הלידה או בתוך חופשת הלידה, מונים מתאריך זה את 90 ימי השלילה (ולא מתום חופשת הלידה). מועד זה מותנה באישור המעסיק על מועד ניתוק יחסי העבודה ועל כך שהעובדת הודיעה על התפטרותה באותו המועד.
אם העובדת הודיעה על התפטרותה לאחר הלידה (לרבות במהלך חופשת הלידה), ההתפטרות תחל במועד ניתוק יחסי העבודה כפוף לאישור המעסיק על מועד ניתוק יחסי העבודה, וממנו מונים את 90 ימי השלילה. כלומר, בכל מקרה שבו תאריך ההתפטרות חל במהלך חופשת הלידה ותאריך זה מאושר על ידי המעסיק, מונים את 90 ימי השלילה מתאריך זה ולא מתום חופשת הלידה.
דוגמאות להוכחת ניתוק יחסי העבודה הן: הפסקת תשלומים לקרן פנסיה וסיום תקופת העבודה לעניין חישוב פיצויי פיטורים.
דמי אבטלה לזכאית לחופשת לידה שהתפטרה עד 9 חודשים לאחר הלידה
על פי חוק פיצויי פיטורים, התפטרות של מי שזכאית לחופשת לידה בתוך 9 חודשים מיום שילדה כדי לטפל בתינוק – דינה כפיטורים והיא זכאית לפיצויי פיטורים.
סיבה זו אינה בהכרח מוצדקת לעניין עזיבת העבודה, המזכה את העובדת בדמי אבטלה כעובדת מפוטרת.
מהי התפטרות מוצדקת לעניין דמי אבטלה
סעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע שמי שהפסיק את עבודתו מרצונו בלי שהייתה הצדקה לכך, אינו זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה, למעט מי שכלול בתנאים שהשר קבע בתקנות ונחשבים להצדקה להתפטרות.
בתקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשל”ג-1972, נקבע שאת ההתפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ”ג-1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים), יראו כהצדקה להפסקת העבודה, מרצונו של המבוטח.
סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע, שרואים את ההתפטרות כפיטורים, אם העובד התפטר בשל מצב בריאותו או מצב בריאותו של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה, ושאר נסיבות העניין, הייתה סיבה מספקת להתפטרות.
בן משפחה לעניין סעיף 6 האמור כולל את ילדו של העובד, לרבות ילד מאומץ, או ילד חורג.
בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים רואים בהתפטרות עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות ביחסי העבודה שבהן אין לדרוש מאותו עובד שימשיך בעבודתו – כפיטורים.
התפטרות מוצדקת אחרי לידה
המוסד לביטוח לאומי בוחן את נסיבות ההתפטרות לצורך קבלת החלטה בעניין שלילת 90 הימים בתביעות של נשים שהתפטרו לאחר לידה. פקיד התביעות בוחן את אופי העבודה ואת שעות העבודה ואם יש להם קשר לסיבת ההתפטרות. לדוגמה, שעות עבודה רבות, משרה מפוצלת (גם יום אחד בשבוע) ומקום מרוחק (כמוסבר להלן).
הקריטריונים של מקום מרוחק זהים לקריטריונים שמצויים בסעיף 165 לחוק הביטוח הלאומי בדבר עבודה מתאימה. כלומר, אם המרחק בין הבית למקום העבודה של אם לילד שטרם מלאו לו 7 שנים מרוחק לפחות 40 ק”מ ממקום מגוריה הקבוע, או במעבר למקום מגורים של אם לילד שטרם מלאו לו 7 שנים, במקום שמרוחק לפחות 40 ק”מ ממקום מגוריה הקבוע, ישולמו דמי האבטלה ללא שלילת 90 הימים. עם זאת, גם אם המרחק מהבית למקום העבודה קצר יותר מ-40 ק”מ, אם משך זמן הנסיעה או הסדרי התחבורה אינם מתאימים לשעות הפעילות המקובלות של מסגרות הטיפול לגיל הרך, ישולמו דמי האבטלה ללא שלילת תשלום.
תביעות לדמי אבטלה של נשים בחופשה ללא תשלום (חל”ת) לאחר לידה
על פי סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים, עובדת שילדה רשאית להיעדר מהעבודה לאחר תום חופשת הלידה עד לפרק זמן של 12 חודשים מהלידה. היעדרות זאת נחשבת לחופשה ללא תשלום, ונועדה לאפשר ליולדת לטפל בתינוק בלי שייפגעו זכויותיה כעובדת.
בחודש מרץ 2008 נקבע בתיקון מס’ 44 לחוק עבודת נשים, כי הזכות להיעדר מהעבודה לאחר חופשת הלידה על פי הוראות סעיף 7(ד)(1) לחוק, תינתן לעובדת שעבדה 12 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה עד תחילת חופשת הלידה, ולא 24 חודשים כפי שהיה בעבר.
מספר החודשים המירבי לחל”ת הוא רבע ממספר החודשים שבהם הועסקה העובדת, אך לא יותר מ- 12 חודשים בסך הכול.
בפסק דין בעניין תמר בהירי נגד מדינת ישראל (דב”ע מב/77-3) נקבע שבתקופת חופשה ללא תשלום מתקיימים יחסי עובד ומעביד, אך העובד אינו חייב לעבוד והמעסיק אינו חייב לשלם שכר עבודה.
עובדת שנעדרה מעבודתה והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת חופשתה, או שהביעה את רצונה לחזור לעבודה, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מן היום שבו היא התייצבה או מן היום שבו היא הביעה את רצונה לחזור לעבודה.
פקיד ההשמה בלשכת שירות התעסוקה מציע לדורשת עבודה בחל”ת, כאמור לעיל, את אותה העבודה שביצעה ערב יציאתה לחופשה. אם המשרה איננה פנויה ולא נמצאה לה עבודה מתאימה אחרת, יינתן לה אישור אבטלה.
פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי רשאי להפנות את התובעת למעסיק האחרון שאישר את היציאה לחל”ת, לבדיקת אפשרות חזרתה לעבודה. הפנייה נעשית באמצעות טופס המיועד לכך.
אם המעסיק השיב שהעובדת רשאית לחזור לעבודה – תביעתה לדמי אבטלה תידחה, כיוון שהיא אינה מובטלת.
אם המעסיק השיב שאינו יכול לקבל את העובדת בחזרה לעבודה בציון הסיבה, ו/או קבע מועד מאוחר יותר שבו היא רשאית לחזור לעבודה (כיוון שאת המשרה אייש עובד אחר, או שהמשרה הוקפאה וכדומה), העובדת תהיה זכאית לדמי אבטלה, החל מהמועד שבו הביעה רצון לחזור לעבודה והמעסיק סירב לקבלה, ועד לתאריך שבו נקב המעסיק כתאריך שבו הוא יקבל אותה חזרה לעבודה, ובתנאי שמתקיימים שאר תנאי הזכאות.
זכאות לדמי אבטלה בזמן שמבוטחת בהיריון
אישה בהיריון מפוטרת לעתים או מתפטרת מהעבודה, ובתנאים מסויימים היא זכאית לדמי אבטלה לפני חופשת הלידה. כאשר דמי האבטלה משולמים לפני הלידה ולאחר היום הקובע לעניין דמי הלידה (היום שבו הפסיקה את עבודתה בהיותה בהיריון) דמי האבטלה אינם משפיעים על הבסיס לחישוב דמי הלידה.
מאת: אורנה צח-גלרט.
הכותבת מודה לגב’ שושי בר, מנהלת תחום אבטלה במוסד לביטוח לאומי, על עזרתה בהכנת מאמר זה.
הכותבת רואת חשבון, יועצת לענייני הביטוח הלאומי ומרצה בתחום. מנכ”ל חברת אורנה צח בע”מ לפתרונות בתחום הביטוח הלאומי. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו”ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה.
הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.
כל המידע המוצג במאמר הוא מידע, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי קוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.
כל הזכויות שמורות © ט.ל.ח.
