מנהל הסניף בעפולה צעק על העובד לעיני כל ואמר לו שהוא “חרא של עובד”. העובד המושפל נטש את המקום ותבע פיצויי פיטורים. הרשת תשלם לו כ-21,500 שקל שכוללים גם פיצוי על עגמת נפש.
עובד במחלקת הירקות של סניף “רמי לוי” בעפולה נקלע בפברואר 2014 לעימות קולני עם מנהל הסניף בעקבות מחלוקת לגבי שעות העבודה שלו.
במהלך העימות, אמר לו המנהל שהוא “חרא של עובד”, הגורם נזקים למקום ו”גונב” שעות. בתגובה, ביקש העובד הפגוע מכתב פיטורים, אך המנהל סירב בטענה שהעובד הוא “שחקן”, והוא מסרב לשחק במשחק שלו.
העובד עזב את מקום העבודה נסער. זמן מה לאחר מכן, הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת כדי שיחייב את הרשת לשלם לו 28,764 שקלים עבור פיצויי פיטורים, הפרשות פנסיוניות ועוגמת נפש.
בתביעה, אליה צירף הקלטה של השיחה הקשה עם המנהל, הוא טען כי הושפל בנוכחות עובדים אחרים ולאור זאת, דינו כדין עובד מפוטר.
הרשת דחתה את טענות התובע. לטענתה, התובע החל את עבודתו בחברה ברגל ימין, ואף תוגמל על ידה: היא מימנה לו קורס מלגזנים ואישרה לו לעבוד שעות נוספות. אלא שבחודשי העבודה האחרונים שלו, הוא החל לעשות ככל שביכולתו כדי לגרום לפיטוריו, החל מ”שביתות איטלקיות” במהלך משמרות וכלה בעזיבת המחלקה ללא עובד מחליף.
כהוכחה לדבריה, הגישה הרשת דו”חות נוכחות המעידים על היעדרויות רבות בחודשי העבודה האחרונים של התובע. הרשת ציינה כי השיחה המדוברת החלה בבקשת התובע לקבל מכתב פיטורים, ומשזו נדחתה, החל להשתולל, לקלל, ובסופו של דבר עזב את הסניף.
בנוסף, ציינה הרשת כי שלחה לתובע מכתבים בהם התבקש לחזור לעבודתו, ומאחר שלא חזר, יש לראותו כמי שנטש את מקום העבודה ואינו זכאי לפיצויי פיטורים.
אלא שהתובע טען כי המכתבים שקיבל נקבו בתאריך שכבר חלף, מה שמעיד על כך שהרשת לא באמת התכוונה להחזיר אותו לעבודה אלא ניסתה לצאת ידי חובה כדי להימנע מתשלום פיצויים.
סירב להתנצל
במהלך הדיון האזין השופט ד”ר טל גולן להקלטת השיחה בין העובד למנהל, וקבע כי החרפת הטון הגיעה מצידו של מנהל הסניף, שדיבר אל התובע באופן בוטה ופוגעני, ללא פרובוקציה מצד התובע.
מנהל הנתבעת ציין כי ייתכן שהיה צריך להשתמש בביטויים אחרים, אך סירב להתנצל על דבריו. לשיטתו, הוא הגיב בכעס להתפרצות מצד התובע, שלא נשמעה בהקלטה, ובסה”כ ניסה להסביר לו שהוא גורם לחברה נזק.
לאחר שהקשיב לטענות הצדדים, קבע השופט כי אין מחלוקת שהנתבעת לא הייתה מרוצה מאיכות עבודתו של התובע בחודשיו האחרונים, ואם כך, תהה, מדוע לא פיטרה אותו?
השופט הגיע למסקנה כי הרשת היא זו שניסתה לגרום לעובד להתפטר, או כדי לחסוך תשלום פיצויי פיטורים או כדי לשדר מסר ליתר העובדים ולהרתיע אותם.
באשר למכתבים, קבע השופט כי המועד המדויק בו התקבלו אצל התובע לא הוכח כיוון שלא נשלחו לו בדואר רשום, אך בכל מקרה, ההתנהלות המתוארת מצד הרשת הייתה נגועה בחוסר תום לב, ומצדיקה לראות בעובד כמי שפוטר וזכאי לזכויות הנובעות מכך.
לכן, פסק השופט שעל הרשת לשלם לתובע 21,454 שקל עבור פיצויי פיטורים, עוגמת נפש והפרשות פנסיה, בתוספת לשכ”ט עו”ד בסך 3,500 שקל והוצאות משפט בסך 1,000 שקל.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד זהר וכנר ממשרד זהר וכנר, דן שפט עורכי דין העוסק בדיני עבודה.
באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
