דיני עבודה

“איווי מיט בורגר” תשלם לעובד זר כ70,000 שקל, פיצויים

admin
מאת admin

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי המסעדה הירושלמית לא הפרישה לעובד כספים לפנסיה ואף הפרה זכויות נוספות שלו. 

התובע, אזרח סודן השוהה בארץ על פי צו לשחרור ממשמורת מכוח חוק הכניסה לישראל, עבד במסעדת ההמבורגרים המפורסמת במשך ארבע שנים – מתחילת 2009 ועד שהתפטר בתחילת 2013.

לאחר שהתפטר, הגיש העובד תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ובה תבע פיצויי פיטורים, הפרשות פנסיוניות, דמי הבראה, פדיון חופשה ופיצוי בגין הפרת הוראות חוק הודעה לעובד.
התובע הדגיש כי התפטר לאחר שמנהל המסעדה לא נתן לו תלושי משכורת על אף שביקש אותם כמה וכמה פעמים, ולא הופרשו עבורו הפרשות פנסיוניות.
לדבריו, מנהל המסעדה אמר לו שהוא אינו זכאי להפרשות פנסיוניות מאחר שהוא סודני, ולאחר דין ודברים הוא סירב לחזור לעבודה עד שיוסדרו תלושי שכר והפרשותיו הפנסיוניות.

הנתבעת טענה כי התובע קיבל תלושי שכר במהלך כל תקופת עבודתו, ולמרות זאת ביקש אותם בשנית כדי לחדש את אשרת השהייה שלו.
בנוגע להפרשות לקרן פנסיה נטען כי התובע סירב לניכוי חלקו בגין ההפרשות הפנסיוניות, וכי בכל מקרה לא ברורה תחולת צו ההרחבה בעניין זה על עובדים זרים.
הנתבעת הוסיפה כי התובע אכן פנה למשרד הנהלת החשבונות שלה אך התנהג שם באלימות, צעק על עובדי המשרד ולאחר מכן נטש את עבודתו, למרות פניות חוזרות ונשנות כי ישוב לעבודתו, וגרם לנתבעת נזק בשל התפטרותו הפתאומית.
לדברי הנתבעת, התובע הודיע שבכוונתו לעזוב את עבודתו ואף מצא לעצמו מחליף.

זכאי לפיצוי

נשיאת בית הדין, השופטת דיתה פרוז’ינין קיבלה את התביעה. השופטת הסבירה שעל מנת לראות עובד מתפטר כעובד מפוטר, העובד צריך להוכיח שהוא התפטר בעקבות הרעת תנאים מוחשית, ולאחר שנתן למעביר התראה והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה.

השופטת לא השתכנעה שהתובע קיבל תלושי שכר במהלך העבודה. לא הובהר מתי ניתנו התלושים שכר לתובע והאם ניתנו מידי חודש, מי נתן אותם לתובע וכיצד הדבר נעשה.
בנוגע להפרשות פנסיוניות, בכל מקרה הנתבעת יכלה גם להפריש לקופת חסכון עבור התובע אך לא עשתה זאת וגם לא הציעה לעשות זאת בשום שלב, הבהירה השופטת.
משאלו הם פני הדברים, גם אם היה התובע נותן לנתבעת זמן לתקן את מחדלה, זה לא היה משנה את המצב, ולכן אין לייחס חשיבות רבה לכך שהתובע לא נתן לנתבעת שהות לתקן את הטעון תיקון.
השופטת הוסיפה כי הנתבעת לא הוכיחה שהתובע ממילא התכוון לעזוב את עבודתו. מחליפו לא העיד בביהמ”ש, ובעניין זה הנתבעת צירפה הקלטה של שיחה איתו שעשתה רושם מגמתי.
לפיכך השופטת הגיעה למסקנה כי התובע התפטר “בדין מפוטר”, וזכאי לפיצויי פיטורים.

לרכיבי הפיצוי, הצדדים הציגו חישובים שונים מטעמם. לבסוף, השופטת קבעה כי הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך כ-23,200 שקל ועוד כ-45,000 שקל פיצויים על זכויות סוציאליות שונות, בין היתר על העסקה שלא כדין, היעדר הפרשות פנסיוניות, פדיון חופשה, גמול עבודה בחג והפרת הוראות חוק הגנת השכר.   

עוד נקבע שהנתבעת תשלם הוצאות משפט בסך 6,500 שקל.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת עו”ד שי שוראקי העוסק בדיני עבודה.    

באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסקדין”

www.psakdin.co.il

על הכותב

admin

admin

www.oketz.co.il