מערכת הבחירות לכנסת ה-20 הסתיימה, החוק קובע כי המעסיקים צריכים לשלם לעובדים שכר עבור יום זה. במאמר זה נבחן את הוראות החוק ונבין כיצד נכון לחשב את השכר ביום זה>>
מתי חל ‘יום בחירות’?
סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) התשכ”ט-1969 קובע כי: “…ישלם לו … ביום הבחירות…”
הגדרת ‘יום’ איננה מופיעה בחוק, אולם בחוק הפרשנות קיימת הגדרה מיוחדת שם נקבע כי:
“יום” – תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו” כלומר ‘יום הבחירות’ חל ב 17.3.2015 משעה 00:01 ומסתיים ב 17.3.2015 בשעה 24:00.
אומנם, קיימת פרשנות מסוימת לפיה ‘יום’ הבחירות חל במועדי פעילות הקלפי (07:00 – 22:00) אולם דעתנו איננה נוחה עם פרשנות זו ממספר סיבות:
- הראשונה, פרשנות זו שונה מהוראות החוק.
- השנייה, חלק מהאוכלוסייה נדרש לנסוע כברת דרך כדי להגיע לקלפי ובחלק מהמצבים ייתכן והיציאה/חזרה מהקלפי עשויה לחרוג משעות הפעילות הרשמיות.
- השלישית, קלפיות מסוימות פועלות בטווח זמנים שונה. איזו קלפי תחייב?
מי זכאי לתשלום עבור יום הבחירות?
לצורך המענה על עניין זה נפנה לסעיף 136 לחוק: “…עובד שעבד אצל מעביד לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות” .
“עובד שעבד” – כלומר, על העובד לבצע עבודה בפועל במהלך 14 הימים הקלנדריים טרם יום הבחירות (למעט ימי המנוחה). במערכת הבחירות הנוכחית מדובר על עבודה רצופה החל מיום 3.3.15 ועד ל-17.3.15.
מה יכלל כ’עבודה’?
נראה כי כל היעדרות שעבודה זכאי העובד לקבל את שכרו תיחשב לעבודה בפועל. מצד שני, היעדרות עבורה לא משולם שכר עשויה לפגוע ב’רצף’.
כך לדוגמה, עובד שנעדר בימים 8-9.3.2015 ללא זכאות לתשלום עבורם (אינם: חופשה, מחלה, מילואים וכיו”ב) לא ייחשב כמי ש’עבד אצל מעביד לפחות 14 ימים רצופים’.
נושא נוסף שאיננו בהיר דיו הוא זכאותו של ‘עובד בשכר המועסק לסירוגין’ (בימים לא קבועים) לתשלום עבור יום הבחירות. נראה כי דרישת ה’רציפות’ שואפת לשלול מעובדים אלו תשלום עבור היעדרותם ביום זה.
בפס”ד אבישי פרוינד נ’ המרכז האקדמי רופין נקבע כי נטל ההוכחה לעבודה ברציפות חל על העובד וכי התחייבות מצד המעסיק לעבודה בימים אלו גם אם לא התקיימה תיחשב לעניין זה כ’רציפות’ אף אם העובד לא הועסק בפועל.
בכל מקרה, גם אם מעסיק יבחר לשלם לעובד עבור יום זה הרי שנכון יהיה אם יחשב את היקף שעות העבודה הממוצעות ליום בהתאם לאורך שעות העבודה האפשריות במקום העבודה.
כך לדוגמה, שווי יום עבודה לעובד המועסק יומיים בשבוע לסירוגין (בימים לא קבועים) 4.5 שעות ביום, יחושב בשקלול שבועי ויעמוד על 2.1 שעות(= 9 / 43).
מהו השכר שנשלם לעובד ששבת ביום הבחירות?
“… ישלם לו המעביד את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילו לא שבת”.
מהו השכר שהיה העובד מקבל אילולא שבת? התשובה תהיה ברורה אצל עובדים במשכורת חודשית או אצל עובדים בשכר המועסקים מספר שעות קבוע ביום. אולם אצל עובדים המועסקים בהיקפים משתנים לא קיימת בחוק התייחסות ברורה. נראה כי יש לחשב את ‘השכר שהעובד היה משתכר’ בהתאם לשכר הממוצע ליום.
כיצד נחשב את השכר הממוצע של העובד?
נוכל להתבסס על הוראות חוק חופשה / מחלה הקובעים כי כאשר ברבע השנה שקדמה לחופשה התבצעה עבודה בהיקף חלקי ניקח בחשבון את השכר הממוצע ליום ברבע השנה המלאה ביותר מתוך 12 החודשים שקדמו להיעדרות.
נביא בחשבון את ברבע השנה של החודשים 9-11 הועסק העובד בהיקף העבודה המלא ביותר ולכן זו תשמש אותנו לצורך חישוב היקף יום עבודה.
כעת נחשב את מספר השעות הממוצעות ליום עבודה: 
מהו השכר שנשלם לעובד שעבד ביום הבחירות?
מענה לשאלה זו לא ניתן באופן ברור בהוראות החוק.
מאמרים רבים מפנים להוראות התקשי”ר הקובע כי יש לשלם שעה אחת (או לצבור שעת חופשה) על כל שעת עבודה – כלומר תעריף של % 200. עמדה דומה נקטה התאחדות התעשיינים. לדעתנו עמדה זו איננה מדוייקת.
בתי הדין לעבודה הביעו עמדה ברורה לגבי התוואי לפיו נחשב את השכר עבור עבודה ביום הבחירות:
בפס”ד ששון משה נקבע כי “זכאי הוא לתשלום בגין יום השבתון ובגין העבודה באותו יום” .
בפס”ד קוזמינסקי עדנה נקבע כי: “הואיל והתובעת עבדה ביום הבחירות, יוצא מכך שהיא זכאית הן לתמורה מכח סע’ 136 כאמור (תמורה אותה זכאית היתה לקבל גם אלמלא עבדה), והן לשכר בגין עבודתה בפועל”. כלומר, התגמול יהיה ‘שכר יום שבתון’ + שעות עבודה בפועל (ולא % 200!).
נראה דוגמה, בהתבסס על הנתונים לעייל, נניח שהעובד הועסק ביום הבחירות 9 שעות (משתכר 60 ₪ לשעה) הוא יהיה זכאי לשכר עבור יום השבתון + שכר עבור שעות העבודה, שיחושב באופן הבא:
תשלום בשיעור של% 200 יגרום למעסיק לשלם שכר עבור שעות העודפות על היקף המשרה בפועל.
לסיכום:
- כדאי ליישם את הוראות הפסיקה לעובדים שביום הבחירות יעבדו בפועל בהיקפים העולים על היקף העבודה הרגיל ליום. במקרה כזה, התשלום יהיה עבור ‘יום שבתון’ + שכר שעות עבודה בפועל.
- תשלום לפי תעריף של% 200 איננו מדויק, יוצר למעסיק הוצאות מיותרות ומגיע בממוצע יחד עם עלויות הביטוח הלאומי למעסיק על 161 ₪ לכל עובד. ארגון המונה כ-100 עובדים יבזבז כ-16,100 ₪.
- נציין כי חישוב% 200 עשוי לפגוע בעובד המועסק בבחירות בהיקפים נמוכים מיום עבודה ממוצע.
אם נניח שהעובד בדוגמה הקודמת עבד ביום הבחירות רק שעתיים הוא זכאי ל- 6.5 שעות שבתון + 2 שעות עבודה, בעוד שלפי שיטת % 200 יקבל סה”כ תשלום עבור 4 שעות בלבד (=%2*200).
מאת: גל זנזורי משפטן ויועץ מס המתמחה ב”תכנון ובקרת שכר לרווחה כלכלית”
מחבר סדרת ספרי הלימוד לחשבי שכר בכירים.
