ביטוח לאומי

בג”צ תוחם את גבולות ההכרה ב”פגיעה בעבודה”

admin
מאת admin

תאונת עבודה שאירעה במהלך חופשה מאורגנת מטעם המעסיק, לא הוכרה בבג”ץ – כתאונת עבודה>>>

ביום 26/10/2014 ביטל בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ (בג”ץ 339/13) את החלטת ביה”ד הארצי וקבע כי פגיעתה של אירנה זגורי (להלן: המבוטחת) לא תוכר כתאונת עבודה לעניין סעיף 79 לחוק.

השאלה שעמדה לדיון בבג”ץ היא חשובה, עקרונית ובעלת השלכות רחבות. מדובר בשרטוט גבולות ההכרה בתאונת עבודה המתרחשת שלא במהלך הרגיל של העבודה.

רקע עובדתי

המבוטחת עבדה במשביר לצרכן בע”מ (להלן: המעסיק). ביום 27/2/2008 יצאה לטיול בתורכיה עם עובדים נוספים. הטיול, השהייה והביטוח הרפואי מומנו על ידי המעסיק ומהמבוטחת נוכו ימי חופשה.

במסגרת הנופש יצאו המבוטחת ובעלה לפעילות טרקטורונים (להלן: הפעילות) כאשר המבוטחת נהגה לבד בטרקטורון.

הפעילות הייתה על חשבונה ונבחרה מתוך מספר פעילויות שהוצעו ע”י המעסיק. בפעילות זו נפגעה.

המבוטחת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) וביקשה להכיר באירוע כתאונת עבודה.

התביעה נדחתה על ידי המל”ל מהנימוק שהפגיעה אירעה במהלך טיול בחו”ל שאורגן על ידי המעסיק ואינו בגדר פעולה נלווית במידה סבירה לעבודה, ולכן אין לראות בפעילות זו כפעילות הקשורה לעבודה.

השתלשלות הפסיקה

ביה”ד האזורי קבע כי אף שקיימת מעורבות רבה של המעסיק בארגון הנופש, קיימים נתונים (כמו שאלת קיומה של ההשתלמות והיקפה האמיתי, ניכוי ימי הנופש כימי חופשה והיעדר חובת יציאה לנופש) המכריעים את הכף כי אין לראות בנופש, ובוודאי שלא בפעילות, כפעילות נלווית לעבודה. נפסק כי הפעילות היא אירוע חיצוני לנופש מאחר שהמבוטחת בחרה להשתתף בו באופן וולונטרי ושילמה עליו מכספה.

ביה”ד הארצי קבע בדעת רוב כי הנופש בכללותו הוא אינטרס ברור של המעסיק ולכן יש לראותו כפעילות נלווית לעבודה:

לנופשים חולק דף מידע שעליו הופיע לוגו המעסיק ולוגו חברת הנסיעות שבו תואר מפרט הנופש, לרבות האפשרות לבחור טיול טרקטורונים. דבר זה מלמד על הזיקה ההדוקה שבין הטיול והפעילות לעבודה.

אומנם המבוטחת שילמה מכספה בעבור הפעילות, אך נתון זה אינו מנתק את הזיקה בין ההשתתפות בפעילות, למעסיק. המעסיק יזם את הטיול, כולל את הפעילות, כדי להיטיב עם העובדים ולבטא בכך את הערכתו לעבודתם במהלך השנה.

ביה”ד הארצי קבע כי טיול הטרקטורונים היה חלק אינטגרלי מהנופש ו”כפעילות נלווית לעבודה”.

החלטת בג”ץ

בג”צ מסתייע לצורך קביעת הגבולות, בהלכת אילוז (עב”ל 91/99) שבה נקבע מבחן דו שלבי בסוגיה:

א. יש לבחון אם האירוע שבו נטל העובד חלק בעת שנפגע מהווה בכללותו פעילות נלווית לעבודה.
    סממן עיקרי ומרכזי הוא העניין שיש למעסיק בקיומו של האירוע ובתרומתו לחיי העבודה במפעל.
    בין היתר תידרש הוכחת מעורבות המעסיק בייזומו של האירוע ובאחריות לו. הביטוי לכך בין היתר
    הוא בדרך של מימון האירוע ובארגונו, המעידים על החשיבות שהמעסיק מייחס לאירוע ועל הקשר
    שלו לחיי העבודה במפעל.

ב. יש לבחון אם הפעילות הספציפית שבה עסק העובד בעת שנפגע, הייתה חלק אינטגרלי מן
    האירוע המוכר כפעילות נלווית לעבודה.

בג”ץ הגיע למסקנה פה אחד השונה מזו שהגיע אליה ביה”ד הארצי:

קיים לדעתו ספק אם “הנופש בכללותו יכול להיחשב כפעילות נלווית לעבודה וזאת נוכח דלות הראיות. “…העובדה שאירוע מסויים מכריז על עצמו כאירוע “גיבוש” או כ”השתלמות” אין די בה…”. יש לבחון את מבחן המהות על פי תכני האירוע.

“אין להתייחס לאירוע כ”השתלמות” אם לא התקיימו בו מפגשים כלשהם בעלי תוכן מקצועי רלבנטי, וכן אין להתייחס לאירוע כ”גיבוש לעובדים” אם האירוע נעדר מפגשים ופעילויות משותפות לעובדים, ובפועל פנה כל עובד לעסוק בענייניו ולהתנהל כרצונו ובאופן פרטי במהלך האירוע…”.

בג”צ קובע כי גם אם יונח לטובת המבוטחת שהנופש יוגדר כפעילות נלווית לעבודה, הרי שהפגיעה במסגרת פעילות הטרקטורונים אינה צולחת את השלב השני של המבחן הדו שלבי.

אירוע שמאורגן לעובדים אין משמעותו כי כל פגיעה לעובד תוגדר כתאונת עבודה ובמיוחד כאשר העובד ניתק את עצמו מן המסגרת ומהתכנים של הפעילות הנלווית ועשה “תוכנית לעצמו”.

הלכת ביה”ד הארצי בוטלה.

תובנות:

  1. בג”צ קובע גדרים ומקבל את הקביעה כי לא יתכן שעובד במהלך פעילות נלווית לעבודה יהא מבוטח ללא אבחנה, לכל הפחות במהלך כל שעות האירוע, לרבות בפעילויות פרטיות שביצע, “ויזכה להטבת יתר על פני חברו המבוטח בביטוח נפגעי עבודה במהלך שמונה שעות בלבד, שביום עבודה”.

  2. אירוע השתלמות – צריך שתהא בו השתלמות (הרצאות מקצועיות בתחומים הרלוונטיים). אירוע גיבוש – צריך שיהא בו גיבוש (מפגשים ופעילויות משותפות וייעודיות שיש בהן לתרום לקידום מטרתו).

  3. עולה מהפסק שאירוע גיבוש לבדו, אף ללא השתלמות – יכול שייחשב אף הוא כפעילות נלווית לעבודה.

  4. עולה מהפסק לדעתנו, כי אירועים כאמור שיעמדו בקריטריונים לעיל וייחשבו כפעילות נלווית לעבודה – הם “טובת המעסיק”, ובשל כך אין לראותם כקצובה או כהוצאה עודפת, הן לעניין הביטוח הלאומי והן לעניין מס הכנסה.

נכתב ע”י רו”ח אורנה (צח) גלרט, מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה, 
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי
עם רו”ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

www.ahe-tax.co.il

על הכותב

admin

admin

www.oketz.co.il