ביום 2/9/2014 קבע ביה”ד הארצי לעבודה (עב”ל 53174-09-12) כי תאונת דרכים שאירעה לעדי סימון בר, אינה בבחינת תאונת עבודה. המבוטחת עובדת בביתה והתאונה אירעה כשחזרה בבוקר מהסעת ילדיה לגן>>>
רקע חוקי
בעניין הורה המלווה את ילדו לגן נקבע, כי לא יראו כהפסקה או סטייה של ממש אם מבוטח מלווה את ילדיו לגן ילדים, או למעון ילדים, או למקום אחר ש”השר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם…”.
תמצית עובדתית
המבוטחת עבדה מביתה כעצמאית בתחום פיתוח תוכניות לימוד. למבוטחת חדר עבודה שכלל מחשב, שולחן עבודה וספרי לימוד מקצועיים.
כל בוקר נהגה לצאת מביתה יחד עם שני ילדיה כדי להסיע אותם לגן ילדים, ולאחר מכן חזרה לביתה כדי להתחיל את יום העבודה.
שעת היציאה לגנים היתה קבועה פחות או יותר, וגם שעת החזרה לביתה.
ביום 17/6/2009 יצאה המבוטחת מביתה בשעות הבוקר, הסיעה את ילדיה לגן הילדים וחזרה לביתה להמשך יום עבודתה. בדרך פגע ברכבה רכב אחר. בעת התאונה הייתה בעיצומה של שיחת טלפון עם הממונה עליה בעבודה.
המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) דחה את תביעתה להכרה בתאונה כתאונה בעבודה, מהטענה שמעונה ומקום עבודתה חד הם, אין לה “דרך” מהמעון לעבודה ואין סיכוני דרך.
לטענת המבוטחת, אין להפלותה לרעה ביחס לעובדת עצמאית אחרת שאינה עובדת מביתה.
ביה”ד האזורי קבע שיש לראות במבוטחת כמי שהייתה בדרך לעבודה לאחר הסעת ילדיה לגן, וכי אין להפלות מבוטח שמשרדו בבית לעומת מבוטח שעובד מחוץ לביתו.
דיון והחלטה
ביה”ד הארצי הופך את החלטת בית הדין האזורי, תוך שהוא אינו מקבל את הניסיון ליצור הפרדה מלאכותית בין ביתה של המבוטחת המשמש כמעונה, לבין ביתה המשמש כמקום עבודתה.
בהתאם לקביעת בית הדין הארצי, לא מתקיימת במקרה דנן הגדרת תאונה בסעיף 1)80) לחוק: “אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו…”
ביה”ד הארצי מוסיף כי לא ניתן להגדיר את הסעת הילדים לגן כשלעצמה כחלק ממשלח ידה של העובדת.
המבוטחת לא נפגעה בדרך ממעונה למקום עבודתה, מפני שמעונה ומקום עבודתה חד הם. ולכן, אין בנמצא “דרך” שהיא ממעונה למקום עבודתה.
ביה”ד הארצי אינו סבור כי יש אפליה אסורה של המבוטחת שמקום עבודתה הוא ביתה, אל מול מבוטחים שמקום עבודתם נפרד מביתם בכך שהיא איננה מבוטחת כנגד סיכוני דרך, ומקבל את טענת המל”ל שמדובר באבחנה רלוונטית ומותרת על בסיס נתונים שונים שקבע המחוקק.
בשולי הדברים
לפיכך וללא קשר לסיווגו של העובד כשכיר או כעצמאי, במידה ומקום עבודתו היחיד הוא מקום מגוריו הרי שאין לו דרך ולא סיכוני דרך. כך הם פני הדברים ביחס לליווי ילדים וכך הם ככל הנראה פני הדברים גם ביחס לתפילת הבוקר.
במקרים שבהם העובד עובד גם מהבית וגם במקום עבודה אחר, יש לבחון כל מקרה לגופו, מהי דרך לעבודה של עובד מהבית.
נכתב ע”י רו”ח אורנה (צח) גלרט, מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה,
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי
עם רו”ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
