מס הכנסה

היטל על העסקת עובדים זרים ופליטים והגדרתם לעניין תושבות

admin
מאת admin

חובת ההוכחה כי העובד הזר הוא “תושב ישראל” חלה על המעסיק ובזמן אמת –
במועד שבו החלו העובדים לעבוד אצלו, או לפחות בתקופת העסקתו אצל המעסיק>>>

סוגיית מיסוי והחבות בהיטל בגין העסקת עובדים זרים וזכותם לנקודות זיכוי מס, ממשיכה להעסיק את המעסיקים, את פקידי השומה ואת בתי המשפט. בהמשך לפסקי הדין בעניין זה שיצאו בשנתיים האחרונות, ניתן ביום 18.9.2014 פסק הדין נוסף בעניין רצון, אשר גם הוא לא ממש נותן תשובה סופית לסוגיה זו. אך מדגיש, כי חובת ההוכחה כי העובד הזר הוא “תושב ישראל” חלה על המעסיק ובזמן אמת – במועד שבו החלו העובדים לעבוד אצלו, או לפחות בתקופת העסקתו אצל המעסיק.

כזכור, בפסק הדין בעניין מלונות ישרוטל קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כי בהחלט ייתכן כי עובד זר, ובמיוחד עובדים פליטים מאריתריאה וסודן ייחשבו כתושבי ישראל ולכן לא יחול עליהם חוק עובדים זרים ומעסיקיהם פטורים מהיטל בגין עובדים אלו.

פסק הדין החדש שניתן ביום 18.9.2014 בעניין רצון על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע”מ -37101-10 11 רצון ואח’ נ’ פקיד שומה), אמנם קובע כי לעניין עובדים זרים לא תחול הגדרת “תושב ישראל” לפי פקודת מס הכנסה, אך בסופו של דבר מאמץ את הגדרת “מרכז החיים” גם לעניין בחינת תושבות אזרחים זרים. עוד יש לציין, כי פסק דין אינו עוסק כלל במעמדם הספציפי של עובדים שביקשו מעמד פליטים מאריתריאה וסודן.

בעניין רצון מדובר בשומות מס כבדות בסכומן, אשר הוציא פקיד השומה ל- 15 מעסיקים שונים שהעסיקו עובדים זרים בשנות המס שבמחלוקת. על פי השומות נדרש כל אחד מהם לשלם היטל בגין העסקת עובדים זרים, מכוח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (להלן: ” חוק ההיטל”).

רצון והמעסיקים האחרים טענו כי ההיטל אינו חל עליהם כיוון שעובדיהם נחשבים לתושבי ישראל, ולכן אין לחייב את המעבידים בתשלום ההיטל וככל שההיטל שולם הם דורשים השבתו. לטענתם, יש לפרש את חוק ההיטל בהתאם לפקודה. בהתאם לכך העובדים הזרים הם תושבי ישראל לפי ההגדרה בפקודה.

חוק ההיטל מפנה במפורש לפקודה, באומרו שלכל מונח בפרק י’ לחוק ההיטל (הפרק העוסק בהיטל עובדים זרים), תהא המשמעות הנודעת לו בפקודה. חוק ההיטל אף קובע מגבלה נוספת, על פיה לא ניתן לסטות מהמשמעות הנודעת בפקודה למונחים בהם משתמשים בחוק ההיטל, אלא אם נאמר במפורש אחרת (סעיף 44(ב) לחוק ההיטל).

נטל ההוכחה ונטל השכנוע לסתירת חזקת הימים רובץ על מי שחפץ לסתור אותה, ובמקרה דנן – על כתפי פקיד השומה. זו משמעותה של חזקה. עוד נטען על ידם, כי הם הוכיחו, בכל מקרה, שאף מבחן “מרכז החיים” מתקיים בעובדיהם.


מאת: רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון – מיסים ועסקים בע”מ

www.ralc.co.il

על הכותב

admin

admin

www.oketz.co.il