ביום 8/7/2014 הכיר ביה”ד האזורי לעבודה בתאונה של יוסף גרין – נהג אוטובוס הסעות, כתאונת עבודה, למרות שהפגיעה אירעה במהלך הפסקה בעבודה,
כאשר הלך מבית הוריו לחניון שבו החנה את האוטובוס.
רקע חוקי
סעיף 1)80) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם היא אירעה תוך כדי ועקב נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו, או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, או מן העבודה למעונו, או ממקום עבודה אחד למשנהו.
סעיף 81(א) לחוק קובע כי בעניין עובד שכיר תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות לעיל אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו.
תמצית עובדתית
המבוטח גר באריאל. ביום 1/7/2012 יצא בשעה 7:00 לאסוף ילדים מישובים באזור השומרון. הוא הוריד את הילדים בלונה פארק בתל אביב בסביבות 10:00, והיה אמור לאסוף אותם בשעה 16:00.
המבוטח החנה את האוטובוס ב”מסוף כרמלית”, אכל במסעדה סמוכה ובהמשך ביקר את הוריו המתגוררים בסמוך.
כשעתיים לפני שעת איסוף הילדים בדרכו לאוטובוס נפגע על ידי רכב.
תביעתו לתשלום דמי פגיעה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל).
טיעוני המל”ל
הביקור במסעדה ושהייתו בבית הוריו הן סטייה של ממש מהדרך המקובלת; הסטיה אינה למטרה הכרוכה במילוי חובותיו כלפי מעסיקו; המבוטח הלך מבית הוריו לעבודה ולא ממעונו לעבודה; המבוטח היה בזמן הפסקה בין הנסיעות שבמהלכה החליט לבדו מה לעשות, ופעולותיו בזמן ההפסקה ניתקו את הקשר לעבודה.
דיון והחלטה
המבוטח לא ביקש “הפסקה” ולא יצא על דעת עצמו ל”הפסקה”. פרק הזמן שהפריד בין חלקו הראשון של ביצוע משימתו לבין חלקו השני היה מובנה, מוכתב ומתוכנן מראש ואף נאמר לו כי במהלך ההפסקה אין עליו לבצע משימות נוספות והוא חופשי לעצמו. מכאן הסיק בית הדין שהמבוטח עובד ב”יום עבודה מפוצל”.
מתבקשת השאלה אם בית הוריו משמש “תחליף מעון” (כאמור, תאונה תוך כדי ועקב הליכה מהמעון לעבודה היא “תאונת עבודה”).
הלכת נילי ברזילי (עב”ל 330/97) מתייחסת ליום עבודה מפוצל. לפיה כאשר למשל אדם גר במרחק רב ממקום העבודה ונסיעתו למקום מגוריו (מעונו) בהפסקת הפיצול אינה כדאית, נקבע כי שהותו דרך קבע בהפסקת הפיצול במעון של אחרים (להבדיל ממסעדה למשל) תיחשב כשהות בתחליף מעון, זאת כיוון שתחליף המעון משמש בדיוק לאותה מטרה שהיה משמש אותו מעונו שלו.
במקרה דנן בית הורי המבוטח לא שימש אותו דרך קבע, אולם ביה”ד קובע כי אופי העבודה והשעות המשתנות, אינם מאפשרים “תחליף מעון” קבוע.
קובע ביה”ד: “אם לא נאפשר בחינה מהותית של נסיבות המקרה עלול להיות התובע מופלה לרעה לעומת מבוטחים שאופי העבודה שלהם “מתיישב” יותר עם חוק הביטוח הלאומי”. התביעה התקבלה.
נכתב ע”י רו”ח אורנה (צח) גלרט, מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה,
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי
עם רו”ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
