בעקבות מבצע ‘צוק איתן’ עסקים רבים חווים ירידה בפעילות אשר גוררת מן הסתם ירידה בהכנסות ורצון לצמצם הוצאות על מנת להקטין נזקים.
אחת השיטות הננקטות הינה הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום. יש ומדובר בהוצאה לחל”ת מלא ללא הגבלת זמן ויש שמגדירים תקופה. במקרים אחרים אין מדובר בחופשה מלאה אלא בצמצום המשרה דהיינו מעבר ממשרה מלאה לחצי משרה או מעבר מחמישה ימי עבודה לשלושה וכדומה.
בעוד שנושא החופשה השנתית מוסדר בחוק, נושא החופשה ללא תשלום אינו מוסדר בחוק ונותר להסדרה של הצדדים באמצעות ההסכמים הקיבוציים או חוזה העבודה האישי.
המשמעות של חופשה ללא תשלום הינה למעשה השעיה של חוזה העבודה. למרות שיחסי העבודה ממשיכים, על כל המשמעות הנובעת מכך (איסור ניגוד עניינים, חובת שמירת הסודיות ואי התחרות, חובת הנאמנות ועוד) העובד אינו מחויב לעבוד והמעסיק אינו מחויב לספק עבודה ולשלם שכר.
דרך המלך הינה כמובן לקבל את הסכמת העובד לצאת חופשה ללא תשלום. במסגרת אותו הסכם אפשר גם לקבוע את תנאי החופשה והשלכותיה.
ככל שהעובד אינו מסכים לצאת לחל”ת (ונושא החל”ת לא מוסדר בהסכם קיבוצי או חוזה אישי) עלולים להתפתח מספר תרחישים שרצוי שהמעסיק יהיה מודע להם.
התרחיש הפסימי ביותר מצד המעסיק הינו כי העובד יתנגד להוצאתו לחופשה ללא תשלום, יימחה ויתמיד בהתנגדותו תוך שיעמיד עצמו לרשות העבודה הגם שהמעסיק מבקש להוציאו לחופשה או אף לסגור את העסק. במקרה כזה יכול להיות תרחיש לפיו בית הדין יחייב את המעסיק לשלם לעובד שכר עבודה בגין תקופת החל”ת. במקרה כזה יכול והמעסיק יבקש לפטר את העובד כדי להימנע מאפשרות זו. ברור שאופציית הפיטורין רלבנטית מקום בו אין מניעה לפיטורים (היריון, מילואים, חוזה עבודה לתקופה קצובה, קביעות וכד’). כמובן שכאשר מעסיק בוחר לפטר את העובד עליו לערוך את ההליך לפיו כל הנהלים הנדרשים לרבות שימוע כדין.
תרחיש אפשרי נוסף הינו שהעובד לא יסכים לצאת לחופשה ללא תשלום ויבחר לסיים את ההתקשרות ולהתפטר מן העבודה. במקרים מסוים עובד כזה יוכל להתפטר כדין מפוטר, דהיינו אפשר יהיה לראות בהוצאה כפויה לחל”ת כהרעה מוחשית בתנאי העבודה אשר מזכה בפיצויי פיטורים.
שאלה חשובה נוספת הכרוכה בהוצאה כפויה לחופשה ללא תשלום הינה זכאותו של העובד אשר איבד את הכנסתו לדמי אבטלה. בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום יכול להיות זכאי לדמי אבטלה. להלן הפרטים כפי שמופיעים באתר המוסד לביטוח לאומי:
“עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום יהיה זכאי לדמי אבטלה אם הוא עונה על תנאי הזכאות לדמי אבטלה, ונמצא בחופשה ללא תשלום 30 ימים לפחות. אם נותרו לזכות העובד ימי חופשה, הוא לא יקבל תשלום בעד ימי האבטלה הראשונים, כמספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחופשה ללא תשלום.
על העובד בחופשה ללא תשלום להמציא מכתב מהמעסיק שבו יצויין שהפסקת העבודה והיציאה לחופשה ללא תשלום היא ביוזמת המעסיק.
על העובד הנמצא בחופשה ללא תשלום להתייצב בלשכת שירות התעסוקה.
הימים שבעבורם שולמו דמי האבטלה בתקופת החופשה ללא תשלום יימנו במניין ימי האבטלה המרביים שלהם העובד זכאי.
בתקופת החופשה ללא תשלום אין המעסיק יכול לזמן את העובד לעבודה כלשהי במפעל, גם אם מדובר בימים בודדים. חזרה לעבודה, ולו גם לימים ספורים, תשלול את דמי האבטלה לכל החודש.”
תשומת הלב מתבקשת לכך כי כאשר ההוצאה לחופשה באה לידי ביטוי בצמצום המשרה אין כל אפשרות לקבל דמי אבטלה.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו”ד מומחה בתחום.
מאת: עו”ד יוסי חכם.
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2014
www.holaw.co.il