תופעת משיכות כספים של בעלי מניות מהחברות שבבעלותם, ממשיכה לגבות מחיר יקר בחבויות מיסוי המוטלות על הבעלים, אשר מושכים את הכספים שלא על מנת להחזירם כהלוואות מסודרות ועם בטחונות, אלא כתחליף למשיכת משכורות או דיבידנדים.
זאת עד שפקיד השומה מגלה זאת ומחייב אותם במס נכבד בשל הגילום הנדרש בשיעור של 30% כדיבידנדים או עד 50% כמשכורות.
כדי לחסוך את גילום המס היקר, יש המתפתים להטעות ולהימנע מלהציג בדוחות הכספיים המוגשים לפקיד השומה את משיכות הבעלים, על ידי ביצוע פעולות כספיות המסתירות את המשיכות שבוצעו. הטעייה כזו, מהווה עברה פלילית לפי פקודת מס הכנסה, וככל שגם רואה החשבון מסייע לה, הרי גם הוא צפוי לעמוד לדין פלילי.
לאחרונה, ביום 27.2.2014 ניתן גזר דין בעניין הטעיות בהצגת משיכות בעלים, בעניינו של רו”ח דוד גולדברג ת”פ 53045-09-12 מדינת ישראל נ’ דוד גולדברג, רו”ח. על פי כתב האישום, במשך השנים 2003-2008, משך זריף שהיה לקוחו של גולדברג, כספים רבים מקופת החברה וכתוצאה מכך נוצרו בספרי החברה יתרות חובה גבוהות. רו”ח גולדברג, זריף והחברה חששו שקיומן של יתרות חובה לזריף בפנקסי החשבונות של החברה יגרמו לפקיד השומה לסווג את משיכת הכספים מחדש, בהתאם לסמכותו מכוח סעיף 86 לפקודה, כדיבידנד, כמשכורת או כמענק. כל אלה חייבים במס ועל כן חששו שלושת הנאשמים שפקיד השומה ימסה את בעלי המניות בחברה, בהתאם. לאור זאת, פעל זריף בסיועו של רו”ח גולדברג להסתיר ולהעלים מפקיד השומה את יתרות החובה האמתיות שלו. לצורך כך ביצעו זריף ורו”ח גולדברג שורה של פעולות מרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס, כמפורט להלן.
בסמוך לסיומה של כל אחת משנות המס בתקופה הרלוונטית לקח זריף, בסיוע רו”ח גולדברג, הלוואה קצרת מועד בחשבון הבנק האישי שלו, בגובה יתרת החובה שלו לחברה. זריף ביצע את האמור בשלושה חשבונות בנק פרטיים שונים, כפי שמתואר בכתב האישום. את כספי ההלוואה העביר זריף לחברה והפקיד אותם בפיקדון. בסמוך לאחר יום המאזן השנתי (היום האחרון בכל שנה קלנדרית) משך זריף בחזרה את הכספים מהחברה והחזיר את כספי ההלוואה לבנק.
זריף ורו”ח גולדברג מסרו בצוותא תרשומת כוזבת בדוחות של החברה, על מנת להעלים את משיכת הכספים של זריף מהחברה ולמנוע חיובם כהכנסה, בין כדיבידנד, כמענק או כמשכורת.
א. בדוח השנתי של החברה, הכולל את מאזנה, מסרו זריף ורו”ח גולדברג תרשומת
כוזבת, בכך שהציגו בפני פקיד השומה מצג מרמתי, לפיו זריף לא חב כספים
כלשהם לחברה.
ב. בכל דוח של החברה לשנים הרלוונטיות מסרו זריף ורו”ח גולדברג תרשומת כוזבת,
בכך שנמנעו מלספק ביאור בדוחות הכספיים של החברה, על מצב עסקיה של
החברה ועל תוצאות פעולותיהם של זריף והחברה.
ג. הם נמנעו מלתת גילוי לעובדה שיתרת החובה של זריף, שהוא בעל עניין בחברה,
נסגרה סמוך לפני תאריך המאזן וצפויה להמשך בשנית סמוך לאחר סוף השנה.
ד. הם נמנעו מלרשום בדוחות של זריף או של החברה, לפקיד השומה, הכנסה
מדיבידנד, או מריבית החייבת במס (קרי: ריבית רעיונית), בהתאם לסעיף 2(4)
לפקודה ולהוראות סעיפים 3(ט) או 3(י) לפקודה וזאת על מנת להעלים את
משיכת הכספים האמורה.
הפעולות שתוארו לעיל, חייבות בדיווח גם על גבי טופס מיוחד המצורף לדוח השנתי, מכוח תקנה 2(6) לתקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) התשס”ז-2006, שתחולתה משנת המס 2007, חרף זאת, נמנעו זריף, החברה ורו”ח גולדברג מלדווח על הפעולות המתוארות לעיל כתכנון מס חייב בדיווח.
לאור מצבו הבריאותי הקשה של רו”ח גולדברג, הגיעו הצדדים להסדר עונשי, לפיו הודה רו”ח גולדברג בביצוע העברות שבכתב האישום והצדדים עתרו להטיל עליו את העונשים הבאים:
א. שירות לתועלת הציבור (של”צ) בהיקף של 600 שעות.
ב. מאסר על תנאי.
ג. קנס בסך 100,000 ₪ .
הצדדים הסכימו כי מדובר בהסדר המקל עם רו”ח גולדברג, בהתחשב בעבירות בהן עסקינן, אשר לגביהן קבעו בתי המשפט מספר רב של פעמים, כי העונש הראוי להן הוא מאסר מאחורי סורג ובריח. כך, ביתר שאת, כאשר מדובר ברואה חשבון המבצע את העברות.
ב”כ המדינה הוסיף והטעים, כי אף בנסיבות החריגות הנ”ל סברה המדינה שיש מקום לעונש הכולל רכיב של מאסר בפועל, לפחות כזה אשר יבוצע בעבודות שירות, אלא שלאור מצבו הבריאותי, הסיכוי שיימצא כשיר לכך הוא נמוך ביותר. על כן הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הוא יבצע שירות לתועלת הציבור, בהיקף שעות גבוה במיוחד, דבר שהוא אפשרי מבחינת מצבו הבריאותי.
נוסף לסנקציות הפליליות אשר יוטלו עליו במסגרת התיק דנן, הוא צפוי, מאחר והינו רואה חשבון, לסנקציה מקצועית. המדינה הודיעה שהיא מתעתדת לפנות למועצה לרואי החשבון, לתאר את המקרה ואת ההרשעה ובעקבות זאת צפוי להתקדם הליך משמעתי נגדו.
מאת: רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון – מיסים ועסקים בע”מ
www.ralc.co.il
