הטכנולוגיה המתקדמת, הצפיפות במשרד, רצון של עובדים לשלב בין בית לעבודה – כל אלו מובילים מגמה ההולכת וגדלה, של עובדים העובדים מביתם. האם זה אפשרי? האם מותר למעסיק להעסיק עובד מביתו והאם בכלל כדאי לכם להיכנס לעניין?
למי זה מתאים?
העסקה גמישה, או העסקה מהבית מתאימה לעסקים רבים. ביתר קלות ניתן להגדיר למי העסקה זו אינה מתאימה. היא אינה מתאימה לעובדי כפיים ולנותני שירותים שעבודתם מתמקדת בשירות קהל. אך מעבר לעובדים אלו, עבודה גמישה מתאימה כמעט לכולם – למשווקים, לטלפנים, למהנדסים, לעורכי דין, לעובדי משאבי אנוש ועוד. כמעט לכל תפקיד קיימת גמישות כזו או אחרת.
ולמה כדאי להכנס לזה? מדוע לא לשמור על המסגרת המסורתית של עובדים בתוך העבודה?
כי הדבר החשוב ביותר בעסק זה ההון האנושי, וכשאתם מציעים לעובדים גמישות, אתם תמשכו אליכם עוד פלח עובדים מגוון ואיכותי, שהיה חסום לכל אותם מקומות עבודה שעבודה מ-8:00-17:00 בו הינה בגדר חובה. כך למשל, אמהות, שאחרי הלידה בוחרות להשאר בבית על-פני חזרה לעבודה שתמנע מהן את גידול הילדים, עובדים חרדים שמטעמי צניעות יתקשו להגיע למשרד הטרוגני, אבות המבקשים גם הם להיות חלק מחיי ילדיהם – כל אלו, בכלל לא יפנו לעבוד בעסק “רגיל” או יעזבו אותו בשל העדר התאמה, כשמעסיקים מפספסים פעמים רבות עובדים איכותיים ומגוונים שהיו לבטח מפתחים את עסקיהם ומנגישים אותם לקהל צרכנים גדול ומגוון יותר.
מעבר לכך, קיימים יתרונות נוספים –
חסכון באחזקת משרד: קיימים עסקים מבוססים ומצליחים כמעט ללא נכסים פיזיים. העובדים עובדים מהבית ונפגשים רק בעת הצורך, או ביום קבוע במשרד מצומצם בהיקפו, לצורך קידום העבודה.
שביעות רצון של עובדים: כיום קצב החיים קשה ולחוץ. אבות ואמהות רואים את הילדים פחות, הזמן האישי מצטמצם, ובכלל גם החיים האישיים נכנסים לתוך מקומות העבודה, כאשר בעזרת הטלפון הסלולרי, אנשים מנהלים את חצי מענייניהם האישיים בין כתלי המשרד. אז כשהגבולות מטשטשים, החיים הפרטיים נכנסים לתוך מקום העבודה והעבודה “רודפת” אחרי העובד ממילא גם הביתה (מיילים, טלפונים וכו’), אז למה לא לאפשר לעובדים את הגמישות שממילא כבר כאן? עובד שיראה את ילדיו יותר, יהיה מרוצה ונאמן יותר. יצירתי ופורה יותר עבור מקום העובדה. לא סתם, אינטל יצאה בשינוי של “יום עבודה שבועי קבוע מהבית” וב”יום עבודה גמיש”. אלו שתי תכניות, הראשונה, בה כל עובד יכול לבחור יום קבוע בו הוא עובד מביתו, כאשר ביום הזה הוא גמיש יותר לצרכי ביתו ומשפחתו, אך כמובן גם עובד. השניה, היא עבודה בשעות גמישות, למשל מ- 6:00-14:00, או עבודה של חמש שעות מהמשרד והשלמה של השעות הנותרות בזמן שקט יותר בבית. הגמישות היא טובה לעובדים, אך לא רק, שכן ה”טוב” הזה חוזר למעסיק פי כמה ומתאים לאורח החיים המודרני.
ואיך עושים את זה?
גמישות בהעסקה היא לא דבר מסובך. היא אמורה להקל על העובדים אך לא פחות עליכם כמעסיקים. לרווח את המשרד, לחסוך ב”פטפטת” ובמקום עבודה, להיות נגישים למגוון רחב בהרבה של עובדים (שינגישו אתכם גם לקהל צרכנים שונה), ושעשויים אף להסכים ולהשתכר שכר נמוך יותר שיחסוך לכם לא מעט, בתמורה לגמישות.
בפועל, יש לבחון את סוג העובדים בעסק, לראות מי מתאים להעסקה גמישה, על מי ניתן לסמוך כי לא ינצל העסקה זו לרעה ובאיזה מינון תהיה ההעסקה הגמישה. האם כל יום, האם אחת לשבוע, האם באופן חלקי וכו’.
לאחר מכן, יש להתאים את הסביבה הטכנולוגית הנדרשת (לרוב המחשב הביתי מספק את הצרכים);
לפקח על שעות העבודה והמטלות המתבצעות;
לעגן את סוג ההעסקה בהסכם העבודה של העובדים.
אם תפקחו את העיניים ותסתכלו סביב, תראו שיותר ויותר עסקים פונים לדפוס העסקה גמיש. ואם זה מתאים לכם ולעובדים שלכם, זהו דפוס עבודה כדאי כלכלית ועסקית לעסקים לא מעטים, ואפשרי גם מהבחינה המשפטית.
מאת: עו”ד שרון רוזנבלט, מומחית במשפט העבודה ובעלת משרד עורכי דין רוזנבלט ושות’, שהינו מוביל ובעל מוניטין בתחומו.
www.rozenblat-law.co.il
