אירוע הפרישה מהווה נקודת סיום של תקופה ארוכה של עבודה וחיסכון.
אך בדרך ליציאה לדרך חדשה, יש להיזהר מטעויות ומלקיחת החלטות לא נכונות.
להלן מס’ מתכונים להצלחה: מספר עקרונות בסיסיים לבניית יסודות חזקים בניהול
כספי הפרישה>>>
“מלכודת הדבש”:
תחושת העושר המדומה בעת פרישה היא המכשול הראשון. קבלת כל הכספים לרשותנו נותנת תחושת עושר העלולה לגרום לקבלת החלטות לא כלכליות ואפילו לא רציונאליות. תחושת עושר מדומה כזו נובעת בדרך כלל מחוסר הבנה של המשימות המונחות לפתחנו: כמעט שלושה עשורים של תכנון חיינו הכלכליים לאחר הפרישה. תכנון זה מחייב גילוי אחריות, הפנמה והבנה של האתגרים הכלכליים הניצבים לפנינו. אני מכיר אישית פורש שהחליט, עם קבלת כספי הפרישה, לעזור לילדיו. כל הפצרותיי לא עזרו: היום הוא במצב שבו סילקו אותו מביתו והוא חי מתרומות של חברים קרובים.
קביעת פוטנציאל ההכנסה:
בקביעת פוטנציאל ההכנסה מרכזים את כל הנכסים מהם ניתן לקבל תרים הכנסה חודשי: בין אם מדובר אודות קרנות הפנסיה, ביטוחי מנהלים, קצבאות הביטוח הלאומי, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, הכספים שנחסכו, דירות ונכסים פיננסים וריאליים. מהם גוזרים את פוטנציאל ההכנסה החודשית נטו.
שוטף וחד פעמי:
לאחר קביעת פוטנציאל התזרים מסך הנכסים נטו, יש לגשת למלאכת המיון, בה נדע להבדיל בין ההוצאות השוטפות להן זקוקים למחייה השוטפת, ביום-יום, לבין הוצאות שהן חד פעמיות, כמו נסיעות לחו”ל וכו’.
תזרים שוטף:
בסוף התהליך קובעים את התזרים השוטף בשווי הסכום לו זקוקים למחיה השוטפת. במקביל, יש להיערך ולשריין מראש סכומים להוצאות חד פעמיות הצפויות. הוצאות אלה מוערכות בסכומים משוערים והן משובצות בין יתרות הסכומים המנוהלים כעתודות, למימוש ההוצאות החד פעמיות.
תיעדוף:
בשלב קביעת פוטנציאל ההכנסה יש לקחת בחשבון תזרימי הכנסות מסך כל הנכסים. לדוגמה: נכס שמבטיח תשואה פטורה ממס כגון פוליסות וותיקות, תוכנית חיסכון בבנק שנעשתה לתקופה ארוכה – בה הייתה ריבית גבוהה, קופות הגמל וכספים שחסכנו.
אם פוטנציאל הכנסת הריבית עומד (לדוגמה) על 10,000 ₪, לא היה זה נכון ואפילו לא חכם למשוך מכל תוכנית את החלק היחסי המיוחס לה, אלא לבצע תיעדוף: במקום החסכונות האחרונים שנעשה בהם שימוש לצורך הקמת התזרים החודשי, שהם אלו המבטיחים תשואה, רצוי להתחיל להשתמש דווקא בכספים החופשיים. נכון שיכול להיווצר מצב שבו, מחד, אם נמשוך את יתרת ריבית הפוטנציאל מהכספים החופשיים, כספים אלו יאזלו לאחר תקופה מסוימת. מאידך יתרת ההון תמשיך “לעבוד” בעבורנו. ההון שנצמיח בחסכונות אלו יפצה על חיסול ההון בכספים החופשיים, תוך כדי שמירה על יעדי הרווח. כך, בראייה רחבה, יתרת הקרן לא תיפגע.
ניהול סיכון:
“סיכון” הוא מושג אמורפי ולא מוגדר: מה שנחשב מסוכן אצל אחד ייחשב חסר סיכון לאחר. לכן קביעת וניהול הסיכון בפורטפוליו משפחתי בניהול כספי פרישה הינו בחזקת אמנות. דרך ניהול סיכון איכותי ניתן כמעט לערוב כי היעדים שהוצבו יושגו. אם הגענו למסקנה כי יש ברשותנו להבטיח את תזרים ההכנסה נטו לפחות ל-15 השנים הבאות, נייעד את יתרת הכספים לנכסים המוגדרים כ”נכסי סיכון”, כמו אפיקי מניות. מטבע הדברים נקבע להשקעות אלה טווח זמן ארוך יותר מיתרת ניהול הכספים האחרים. כידוע, זמן הוא אלמנט ממתן סיכון. לאחר זמן, התנהלות כזו תתרום תרומה מכרעת לעמידה בתנאי הריבית שאליה שואפים.
מיסוי:
חיסכון במס הוא תשואה עודפת לריבית שיכולים לקבל על הכסף. כל חיסכון מתבטא ביצירת תזרים חודשי גדול יותר. המדינה דווקא מעודדת תכנון מס ומעניקה הטבות מס בכל הקשור לאוכלוסיית הגמלאים. ישנן תכניות המאפשרות מעבר בין מסלולי השקעה שונים. מעבר שכזה, בתוך התוכנית, לא נחשב כאירוע מס. בגין הרווחים שנצברים יכולים גמלאים לקבל הטבות מיסוי מוגדלות. אופי הניהול בפוליסה המיועדת לצרכים הללו מתבטא לרוב בניצול התקנות המאפשרות קיזוז הפסדים והטבות מס על הריבית. תכנוני מס נכונים יכולים להגדיל באופן ניכר את החיסכון במס המתבטא בגידול בהכנסה החודשית נטו.
דיבידנד:
ריבית היא מחיר הכסף, עליה נבנות תכניות הכנסה חודשית בפרישה. בתקופה בה הריבית גבוהה ניתן ביתר קלות להשתמש בה כמקור הכנסה. בתקופה שבה הריבית נמוכה (אך לא נעלמת לגמרי!) קיימת בשוק המשוואה האומרת כי בתקופות כאלה, הדיבידנד שתצענה החברות תהייה גבוהה. לימוד מעמיק יגלה חברות יציבות רבות, בארץ ובעולם, המחלקות דיבידנדים. רכישת מניותיהן מהווה אפשרות אופטימאלית בניהול ההון ובייצור הכנסה חודשית
מערכת בקרה:
אפילו אם יש לכם תוכנית, יש לכם חזון ונערך מחקר על הצרכים השוטפים והיעדים – לא יושג דבר ללא מערכת בקרה. מערכת בקרה היודעת לבצע איזון במשך השנים ולבדוק אם עמדתם ביעדים ולרשום עודפים, במידה והיו. אם לא הושגו היעדים יש להתאים את התזרים השוטף או להתבסס על עודפים משנים עברו.
“אורן ירוק”:
כמו של טיל ה”חץ”: מערך הגנה אלטרנטיבי. במהלך הרדיפה אחרי הריבית והתשואה שוכחים כי ריבית התלויה בתשואת שוק אינה צומחת לשמיים. אחד האתגרים המורכבים היום הוא ניהול כספים, בעידן שבו מתרחש פיחות בערך המטבעות בעולם – כלומר כוח הקניה של מטבעות השטרות (הדולר, הין, האירו ועוד) אינו נשמר אלא הולך ונשחק. לכן גם כאשר מעריכים כי השווקים יעלו, גם אז יש מקום להגנה. הנה חומר למחשבה: בשנת 1971, כאשר הדולר הפסיק להיות מגובה בזהב והאחריות הועברה לבנק המרכזי = Federal Reserve, נולדה כלכלת החוב. 20,000$ שהושקעו בשנת 1971 באונקיית כסף (Pure Silver Ounce) הפכו ל- 778,000$ בשנת 1980. זו כבר היסטוריה. היא לא תחזור בהכרח על עצמה, אך יש לקחת בחשבון תרחישים שונים, תוך כדי ביצוע גידור לתיק ההשקעות בהתאם. יש לנהוג כך בדומה לביטוח רכב: הביטוח לא נועד כדי להעשיר את בעליו במקרה של גניבה או נזק, אלא להשיבו למצבו הכלכלי הקודם.
השקעות אלטרנטיביות:
היתרון בסוג ההשקעות הזה הוא שניתן להפיק מהם רווחים בכל מצב ותנאי של השוק, כולל גם בתקופות בהן המניות ואגרות חוב מפסידות. פיזור של תיק ההשקעות הכולל בתוכו גם השקעות אלטרנטיביות ישפר את תוחלת הרווח לאורך טווח. בחינה נכונה של סוג השקעות אלטרנטיביות אף מקטינה את הסיכון בתיק ההשקעות כולו. בדרך כלל השקעות אלטרנטיביות הן בסוגי נכסים שונים ולא רק במניות ואגרות חוב. נדל”ן, יינות ,אמנות, ייעור ועוד. לתשומת לב: מדובר בסוג השקעה מהמורכבים ומהמסובכים הקיימים. מומלץ להיעזר בבעל ניסיון ארוך ומוכח בתחום.
תיזמון:
הוא המהות. שני משקיעים ידברו על אותה ההשקעה: אחד יצטער עליה והאחר הרוויח בזכותה הון רב. כן, בדיוק אותה ההשקעה – אך בעיתוי שונה. איש אינו יודע לתזמן את השווקים בדיוק ולצפות את מחירי המניות, אך לימוד מעמיק ייתן יכולת לצבור ניסיון ובכך ליצור פיזור גדול יותר באפיקי ההשקעה בין מסלולים שונים. ניתן לזהות מחזוריות במדד המעו”ף: כ- 4-6 שנים של עליות ולאחר מכן ירידה עד כדי 50%. אך המחזור אינו מדויק וקשה לנבא אותו. צריך לנסות לאזן בין תזמונים שהיו פחות מוצלחים לכאלה שהיו יותר, תוך כדי גידור תיק ההשקעות מסיכונים.
מאת: רן חובב-מומחה למיסוי ולפרישה
www.ranhovav.co.il
