שנת 2014 מביאה עימה את יישום השלב האחרון והסופי של החוק לפנסיה חובה, מכוחו של צו ההרחבה משנת 2008. שיעורי ההפרשות לפנסיה לעובדים יוגדלו החל מה-1 לינואר 2014 ויגיעו לערכיהם הסופיים: 11.5% לתגמולים (6% ע”ח המעסיק ו-5.5% ע”ח העובד) ו-6% לפיצויים ע”ח המעסיק, ובסה”כ 17.5% מהשכר (לעומת 15% בשנת 2013). שיעור זה יישאר קבוע מעתה ואילך, גם בשנים הבאות…
בדברים הבאים, נסייע לכם להבין ולהיערך לקראת השינוי וכן נעלה סוגיה המתעוררת לגבי הסדרים מקובלים של ביטוח מנהלים, הקיימים בשוק, ובמיוחד – אותם הסדרים שבהם שיעורי ההפקדות עומדים על 18.33%. האם הם עומדים בדרישות החוק החדשות?
הסדר פנסיוני – למה הכוונה?
צו ההרחבה לפנסיה חובה מחייב מעסיקים לדאוג לביטוח פנסיוני לעובדיהם השכירים. הביטוח הפנסיוני נעשה בקרן פנסיה מקיפה או בקופת גמל, לפי בחירת העובדים, ועל פי הודעתם.
הסכומים אותם יש להפקיד בביטוח מידי חודש מחושבים בשיעורים משכרו של העובד, והחל מיום 1.1.2014 יהיו:
על חשבון המעסיק: 6% לתגמולים ו-6% לפיצויים;
על חשבון העובד: 5.5% לתגמולים.
מהו השכר המבוטח?
גובה השכר המבוטח מוגבל, עד לתקרה של השכר הממוצע במשק – 9,297 ₪ נכון להיום.
כל עוד אין עליכם חבות נוספת על פי הסכם קיבוצי, הסכם אישי, צו הרחבה או נוהג, הרי שמעבר לסכום זה, אין עליכם כמעסיקים כל חובה להסדר ביטוח פנסיוני לעובדיכם.
על מי חל צו ההרחבה לפנסיה חובה?
צו ההרחבה חל על כלל העובדים במשק, למעט אוכלוסיות העובדים הבאות:
- עובדים גברים עד גיל 21 ועובדות נשים עד גיל 20;
- עובדים לאחר גיל פרישה, אם העובד פרש מהעבודה ומקבל קיצבה שלא מהמוסד לביטוח לאומי;
- עובדים שטרם השלימו 6 חודשי עבודה במקום העבודה, אלא שעובדים בעלי הסדר פנסיוני קיים, יהיו זכאים להיות מבוטחים מהיום הראשון לעבודתם, כאשר ההפרשות יבוצעו רטרואקטיבית לאחר 3 חודשי עבודה, או בתום שנת המס, לפי המוקדם מביניהם;
- עובדים שלהם הסדר פנסיוני מיטיב – בין אם על פי הסכם קיבוצי, הסכם אישי, נוהג או צו הרחבה, ובין אם המדובר בהסדר של פנסיה תקציבית או הסדר אחר, כל עוד שיעור ההפרשות עומד על 17.5% לפחות משכרו של העובד.
מתי הסדר פנסיוני נחשב כהסדר מיטיב, שאז אין חובה לפעול על פי צו ההרחבה?
הסדר פנסיוני המיטיב על הקבוע בצו ההרחבה, הוא הסדר פנסיוני שבו שיעורי ההפרשות עולים על שיעורי ההפרשות שנקבעו בצו ההרחבה (בסה”כ 17.5%). במקרה כזה, ימשיכו לפעול על פי ההסדר המיטיב, שכן צו ההרחבה אינו בא לפגוע בזכויותיהם של אותם עובדים.
ההסדר הפנסיוני על פי צו ההרחבה מחליף תשלומי מעסיקים לפיצויי פיטורים בגין אותו חלק של השכר
צו ההרחבה קובע, כי תשלומי המעסיקים לפיו לפיצויי פיטורים, בשיעור 6% מהשכר, יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין אותו חלק של השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים שבגינם נעשו ההפרשות.
שימו לב: על פי הצו, הפקדותיכם עבור רכיב פיצויי הפיטורים לא ניתנות להחזרה לידיכם, למעט במקרים בהם העובד משך כספים מקופת הגמל לפני שקמה לו זכות לכך, או שנשללה זכותו לפיצויי פיטורים בפסק דין. המשמעות הינה כי העובדים, הלכה למעשה, זכאים לקבל את הכספים שהופקדו לפיצויים, גם במקרים בהם התפטרו ועזבו מרצונם את מקום העבודה.
בצעתם את ההפקדות בהתאם לצו ההרחבה; מהן ההתחייבויות שלכם במקרה של עובד שפוטר?
כשעובד מפוטר, עליכם לשחרר לטובתו את כספי הפיצויים ולהעביר לבעלותו את הקופה או הקרן, בה הפקדתם עבורו את הכספים.
אלא, שעל פי חוק פיצויי פיטורים, שיעור הפיצויים שיש לשלם לעובד שפוטר הינו 8.33% מהשכר, 2.33% יותר מהשיעור המופקד על פי צו ההרחבה. לפיכך, במקרה של עובד הזכאי לקבל פיצויי פיטורים עקב פיטורים או נסיבות אחרות, יהיה עליכם להשלים את השיעור של 2.33% משכרו האחרון של העובד, אלא אם כן הפקדתם שיעור נוסף זה בקופה או בקרן, בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
ומה לגבי הסדרי ביטוח מנהלים הקיימים והמקובלים בשוק?
צו ההרחבה אינו בא לפגוע בהסדרים פנסיוניים קיימים, אלא רק לשפר את ההסדרים לטובתם של העובדים. לפיכך, אין מניעה להמשיך ולבצע הפקדות מעבר לקבוע בצו, כפי שמקובל בהסדרי ביטוח מנהלים. יחד עם זאת, מתעוררת שאלה לגבי הסדרים מקובלים של ביטוח מנהלים, הקיימים בשוק, ובמיוחד – אותם הסדרים שבהם שיעורי ההפקדות עומדים על 18.33% משכר העובד (5% ע”ח המעסיק ו-5% ע”ח העובד לתגמולים, ו-8.33% ע”ח המעסיק לפיצויים):
האם אלה הסדרים מיטיבים לעומת צו ההרחבה, שכן סה”כ שיעור ההפקדות גבוה מה-17.5% הנדרשים על פי הצו?
או שמא אין המדובר בהסדרים מיטיבים, שכן שיעורי ההפקדות לתגמולים נמוכים מהקבוע בצו (5% מעביד ו-5% עובד, במקום 6% ו-5.5%)?
השאלה עדיין לא הגיעה להכרעת בית משפט. אולם נראה סביר, שמעסיק אשר ימשיך לבצע את ההפקדות בהתאם להסדר ביטוח המנהלים בשיעור כולל של 18.33%, לא ייחשב כמי שנהג באי הגינות או בחוסר תום לב כלפי העובד, שהרי הפקיד בסה”כ מעל הסכומים הנדרשים בצו. אך ייתכן והמעסיק יידרש בהמשך להשלים או להתאים את שיעורי ההפקדות לתגמולים לשיעורים הקבועים בצו, במידה וכך יפסוק בית משפט.
מאת: עו”ד שרון רוזנבלט, מומחית במשפט העבודה ובעלת משרד עורכי דין רוזנבלט ושות’, שהינו מוביל ובעל מוניטין בתחומו.
www.rozenblat-law.co.il
