פיטורי עובד במילואים – כל מה שעליך לדעת

• עובד שיצא למילואים לתקופה של יומיים רצופים לפחות, חל איסור לפטרו במשך 30 יום ממועד חזרתו לעבודה אלא בהיתר מיוחד של וועדת תעסוקה.
• היתר פיטורים לא יינתן במידה וקיים קשר בין המילואים לפיטורים.
• לא ניתן לבצע חפיפה בין תקופת ההודעה המוקדמת לה זכאי העובד לבין תקופת 30 הימים ממועד חזרת העובד ממילואים בה אסור לפטרו.

חוזה לתקופה קצובה שאינו מוארך ע”י המעסיק ייחשב במקרים הבאים לפיטורים:

• חוזה לתקופה קצובה לתקופה של 12 חודשים ומעלה.
• חוזה לתקופה קצובה לתקופה של פחות מ -12 חודשים שהוארך או חודש במועד סמוך לסיום החוזה.

• התנהגות בלתי הולמת מצד עובד
• מעילה בכספים
• גניבה
• הפרת אמונים

• העובד רשאי להגיש תלונה נגד המעסיק במשרד התמ”ת.
• העובד רשאי לערער על פיטוריו בבית הדין לעבודה וכן לבקש מבית הדין להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לעבודה.
• העובד יכול להגיש תביעה כנגד המעסיק בבית הדין לעבודה לצורך קבלת פיצויים. בהתאם לחוק פיטורי עובד במילואים יכולים לזכות בפיצויים בסכום השווה לחמש משכורות, השכר שהעובד קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו, או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע במשק.
• העובד רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק בפני וועדת התעסוקה במשרד הביטחון.

• חל איסור על מעסיק בפועל לגרום לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובד בניגוד להוראות חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה).
• במידה וועדת תעסוקה קבעה כי עובד פוטר בניגוד להוראות החוק, נטל ההוכחה מוטל על המעסיק להוכיח שלא גרם לפיטורי העובד.
• צו להעסקה יינתן כנגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל, אלא אם נקבע אחרת.
• צו לפיצויים יינתן נגד המעסיק בפועל, אלא אם המעסיק בפועל לא גרם לפיטורים וקבלן כוח האדם פיטר את העובד. במקרה כזה יינתן צו נגד קבלן כוח האדם.
• אם קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל פיטרו את העובד, יינתן צו פיצויים נגד שניהם, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם.
• הוראות החוק לא יחולו על פיטורים של עובד קבלן כוח אדם בתום תקופה של 9 חודשים (או 15 לפי העניין) בה מועסק עובד על-ידי קבלן כוח אדם, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת