חוק עבודת נשים מעניק הגנה לנשים הרות מהחודש השישי לעבודתן במקום העבודה וקובע כי אסור לפטרן אלא באישור משרד התמ”ת.
ומה אם נשים הרות המפוטרות לפני מלאת חצי שנה לעבודתן?
נניח מעביד מעסיק עובדת כמה חודשים, אינו מרוצה ממנה ומחליט לפטרה. ששה חודשים הם זמן מספיק כדי להתרשם מעובדת. כלומר, אם מעביד מחליט לפטר עובדת בתקופה זו, גם אם היא הרה, הפיטורים תקפים.
אם המעביד מחליט לפטר את העובדת מסיבות של קיצוצים או אי שביעות רצון וכיוצא באלה סיבות ענייניות, אין פסול בפיטורים. ואולם, אם הסיבה לפיטורים נגועה באפליה, כמו פיטורים בגלל הריון, או כדי לחמוק מהחובה לפנות לשר הכלכלה – אז זאת אפליה לכאורה. מומלץ במקרים אלה של פיטורים בהריון בוותק של פחות מחצי שנה, לקבל ייעוץ משפטי על מנת לבחון את הסיבה לפיטורים, דרכי ההוכחה וסיכויי התביעה.
פסקי דין קבעו כי פיטורים בהריון של אשה העובדת תקופה הקצרה מששה חודשים, בגלל הריונה, הם פיטורים מפלים ולכן נוגדים את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בפסקי דין אלו נפסק פיצוי כספי לתובעת. שני פסקי הדין המובאים בדף זה, בשניהם ייצגתי את התובעת.
פסק דין תקדימי: פיטורים עובדת הרה, ימים ספורים לפני חצי שנה – אפליה פסולה
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור שהיגשתי על גובה הפיצוי הנמוך שנפסק בבית הדין האזורי לעובדת שפוטרה כמה ימים לפני מלאת חצי שנה בעבודה. נקבע כי רצונה הברור והמוכח של המעבידה לעקוף את הוראות חוק עבודת נשים, שהביא אותה לפטר את העובדת ימים ספורים לפני מלאת שישה חודשים להעסקתה, הוא בבחינת קיום חוזה העבודה שלא בתום לב והפליה אסורה ופסולה.
העובדת הקליטה את המעבידה אומרת לה, בין היתר:
“אני צריכה לשבת עכשיו 9 חודשים ולחשוב שאת כל יום שני וחמישי תתקעי לי ברז? איך אני יכולה לסמוך עליך עכשיו?
היום זה את, מחר זה חמותך, מחרתיים זה הילד, אחרי מחרתיים יבואו בעיות של הריון ומה אני אעשה עם כל הסיפור הזה? אני עשיתי את הצעד הזה מהר, כדי שלא תוכלי להגיד לי שאני לא יכולה לפטר אותך או לא, זה הכל. זה הרגיז אותי מוות כי את באת והתחייבת על משהו. אז בסדר, לא עמדת בהתחייבות שלך, ואני צריכה עכשיו לסמוך עלייך על כל הדברים האחרים למה אני צריכה להיקרע ככה? למה אני צריכה להיקרע?
את יושבת ומדברת אתי פה על ההריון, ודקה אחרי זה בלי טקט אפילו הכי קטן בעולם, את מבקשת ממני העלאה במשכורת, את לא מתביישת? אמרתי לך מראש שאני מאוד חיבבתי אותך ומאוד היה לי נעים לעבוד אתך. אני אבל לא מוכנה לקחת מישהו לעבודה איתי, שאני ארגיש מרומה. וככה אני מרגישה”.
בפסק הדין נקבעו כמה הלכות תקדימיות חשובות:
אפליה מחמת הורות, האסורה בחוק, כוללת גם הריון, כלומר: ההורות מתחילה עם כניסת האשה להריון;
על אף שחוק שוויון הזדמנויות לא חל במקום שבו עובדים פחות משישה עובדים, אסור להפלות אשה בגלל מינה או הורותה;
גובה הפיצוי שעל המעבידה לשלם למערערת בגין הפרת חוזה העבודה, אשר יהא בו כדי להלום את הפגיעה החמורה שנפגעה, הינו השכר שאמור היה להשתלם מיום הפיטורים ועד ליום הלידה בתוספת דמי הלידה שלא שולמו בשל הפיטורים.
פסק דין (28.9.13): 91,000 שקל לעובדת שהריונה היווה שיקול מכריע לפטרה בעיתוי בו פוטרה
יומיים לאחר שהודיעה על ההריון, כשהיא בחופשת מחלה, קיבלה העובדת זימון לשימוע לפיטורים. המנהל הודה בבית הדין כי פעל במהירות על מנת לפטר את התובעת, מתוך רצון להשלים את הליך הפיטורים בטרם תשלים התובעת פרק זמן של ששה חודשים, ויחולו הוראות חוק עבודת נשים, המונעות מהמעביד לפטרה ללא היתר מהממונה במשרד הכלכלה.
בית הדין קבע כי מלבד הפגם שיש בעצם הניסיון להתחמק מחוק עבודת נשים, ומלבד חוסר תום הלב שיש בהליך הפיטורים החפוז, בעת שהתובעת נמצאת בחופשת מחלה, מעדותו של המנהל עולה במפורש כי הריונה של התובעת היה שיקול מרכזי בעיתוי הפיטורים, הריונה של התובעת עמד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בנתבעת ובכך מוכתמת החלטת הפיטורים של התובעת באפליה פסולה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
לעניין השימוע בתקופת מחלה בהריון:
התובעת זומנה לשימוע בעת שהייתה בחופשת מחלה. לפי חוק דמי מחלה, מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, במהלך תקופת זכאותו לדמי מחלה. בית הדין קבע כי הפרשנות הראויה לחוק זה היא כי בתקופת המחלה חל איסור אף על זימון התובעת לשימוע:
“לטעמנו יש לבצע את הליך השימוע כולו בעת שהעובד נמצא במקום עבודתו. יש לראות את הליך השימוע כולו כיחידה אחרת, ואת העובד כזכאי לעבור את מלוא ההליך כאשר הוא כשיר לעבודה ולאחר מכן כשיר אף לחפש עבודה. בנוסף, הסיבה בגינה זימנה הנתבעת את התובעת לשימוע בעת שהיא בחופשת מחלה, ולא המתינה ארבע ימים עד לשובה של התובעת לעבודתה, היה אותו מירוץ אחרי הזמן שנבע מרצונה של הנתבעת למנוע את תחולתו של חוק עבודת נשים, דבר שיש בו חוסר תום לב, ועל כן אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה התובעת ויתרה על זכותה לשימוע”. בית הדין פסק ברכיב זה פיצוי בשווי חודש עבודה של 8,000 שקל לטובת התובעת, על העדר השימוע בלבד.
אז כמה הפיצוי? בית הדין פסק לטובת התובעת פיצוי בשווי הפסד שכר בתקופה המוגנת בניכוי כספים שהתובעת הרוויחה בעבודה שמצאה. כן פסק לה פיצוי על נזק לא ממוני בסכום של 25,000 שקל ו-15,000 שקל הוצאות משפט. לינק לפסק הדין בעניין סע”ש 51666-06-12 ענבל הראל נגד טקניון צרעה מגנלי.
וצריך להדגיש:
לפעמים סיבת הפיטורים כשרה, אמנם הפיטורים נעשו בזמן ההריון, אבל הפיטורים אינם נובעים מההריון, אלא מתפקוד לקוי נניח. אבל עצם ההזדרזות לפטר, עצם קיומו של המירוץ נגד הזמן, לפני חצי שנה – אלו מכתימים את הפיטורים בהריון בכתם של אפליה. ודי בכתם כזה כדי לפגום בפיטורים ולבסס עילה של אפליה.
מאת: עו”ד מיה צחור
הכותבת מתמחה בזכויות נשים בעבודה ומנהלת את אתר עובדות.
