האם ניתן להעסיק “עובד עם חשבוניות”? האם הסיכום שלנו עם עובדת התוכנה שהיא תשמש כפרילנסרית לא תקף? מדוע אנו נתבעים אם סיכמנו בהסכם חתום שנהג החברה ישמש אותנו כעצמאי?
איך שלא תגדירו את הדברים – עובד עם חשבוניות, פרלינסר, עצמאי או נותן שירותים – לבית הדין מבחנים משלו. בדברים הבאים נסביר את האפשרויות שלכם לקבלת שירותים, שהם לאו דווקא מ”עובד”.
אז מה זה “עובד עם חשבוניות”?
ובכן, אין ממש דבר כזה. שני המושגים “עובד” ו”חשבוניות” אינם הולכים יחדיו. לעובד יש מאפיינים יחודיים לו, והוא שכיר ומשתכר עם תלושי שכר עבור העבודה שהוא מבצע. עצמאיים או פרילנסרים אינם עובדים, כאשר במקרים כאלו, בהחלט ניתן לקבל את שירותיהם מול חשבוניות.
איך נדע אם מותר לנו לקבל שירותים מאדם כפרילנסר או שהוא בעצם עובד?
כפי שציינו, לעובד קיימים מבחנים שהפסיקה קבעה. היותו של אדם “עובד” לא תשתנה גם אם אתם חתמתם איתו על הסכם כי הוא “נותן שירותים עצמאי” ואפילו אם היה זה העובד שבא אליכם ואמר כי הוא מעדיף לעבוד מול חשבוניות – מה שחשוב היא המציאות. כיצד הדברים מתנהלים בפועל. האם המדובר במאפיינים של עצמאי או של עובד?
בכל מקרה, לא חייבים שכל המאפיינים של עובד יהיו קיימים, כדי שבית הדין יכריז כי מדובר בעובד. יתכן ורק חלקם יתקיימו ובית הדין יקבע כי ה”עצמאי” שלכם הוא לא פחות מעובד הזכאי לכל התנאים הסוציאליים. אם אתם תזהו ברשימת המאפיינים של עובד חלקים מוכרים, המתארים דווקא את הפרילנסרים שמשרתים את החברה – כדאי לעשות בדק בית.
המאפיינים העיקריים של עובד מול פרלינסר:
אם כן, לא הגדרת הצדדים, אם בעל-פה ואם בהסכם קובעת, אלא מאפייני מערכת היחסים בין הצדדים מבחינה מהותית.
בתי הדין מפעילים את “מבחן ההשתלבות”. האם מבצע העבודה משתלב בעסק או שהוא “גורם חיצוני” לו?
למבחן כללי זה קיימים מבחני עזר:
כפיפות – האם קיימת כפיפות ישירה או ארגונית של מבצע העבודה? כפיפות תרמז על כך שמדובר בעובד.
השכר – ככל שהשכר גבוה באופן משמעותי מזה של עובד שכיר באותו המעמד, גובר הסיכוי כי מדובר בקבלן עצמאי ולא בעובד.
סיכויי רווח/סיכוני הפסד – האם למבצע העבודה סיכונים בעבודתו, האם הוא עלול להפסיד כספים? ככל שלא קיימים סיכונים, או שהם מינוריים, הדבר עשוי להצביע כי מדובר בעובד.
כלי עזר – האם כלי העזר מסופקים על-ידי מקום העבודה או הם שייכים לעובד? למשל, מפתח קודים עבור החברה עובד מרבית הזמן מביתו – האם הוא משתמש במחשב הביתי ובתכנות שהוא רוכש, או האם החברה מספקת לו את התכנות הנדרשות? החברה מספקת – מאפיין נוסף לעובד.
מסגרת השעות – האם היא קבועה? ככל שהתשובה לכך חיובית, המדובר במאפיין נוסף של עובד.
משך זמן הקשר בין הצדדים – ככל שמשך ההתקשרות ארוך יותר, כך תטה הכף כי המדובר בעובד.
עבודה אישית – האם מבצע העבודה עושה אותה באופן אישי, או מעביר את העבודה לעובדים מטעמו? ככל שמדובר בעבודה אישית, גם אז המדובר בסממן של עובד.
נבהיר, כי זוהי רק רשימה חלקית, וכי העניין החשוב ביותר הוא התרשמות כוללת של הקשר בין העובד למעסיק, ממכלול תנאי ההתקשרות.
מה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכונים?
הסברנו שלא יעזור הסכם בו יוגדר מבצע עבודה כ”עצמאי” אם מהותית, לפי התנאים, הוא “עובד”. בית הדין לא ייתן יד למעסיק שקבע בהסכם כי אדם פלוני הוא “עצמאי” רק כדי להתחמק מתשלום תנאים סוציאליים.
לכן, וככל שיש לעובדים יותר מודעות לדבר, הללו תובעים, גם אחרי שנים של הנפקת חשבוניות לעסק, את כל תנאיהם הסוציאליים, לרבות הפרשות פנסיוניות, חופשה, הבראה ופיצויי פיטורים, כשהם מסיימים את ההתקשרות.
אך גם בעניין זה אפשר אפשר ומומלץ להפחית את הסיכונים:
אם אתם שוקלים לשכור שירותיו של אדם כ”עצמאי” ולא כ”עובד” ונדמה לכם שחלק מהמאפיינים שתוארו כאן, יצביעו על כך שהוא עובד – בואו להתייעץ לפני. אולי מלכתחילה עדיף להגדיר את האדם כ”עובד” ולהגיע להסכמה כי השכר יהיה נמוך יותר ע”ח התנאים הסוציאליים?
הסכם התקשרות – בכל מקרה, גם אם אין מדובר ב”תעודת ביטוח”, תמיד תמיד החתימו את נותן השירותים על הסכם התקשרות מתאים המתאר את מהות ההתקשרות בין הצדדים.
תנאי גדרון – הכניסו להסכמי ההתקשרות פסקה הנקראת “תנאי גדרון”. הפסיקה קבעה הלכה בפס”ד גדרון, ולפיה, אם יתברר בדיעבד כי אדם שהוגדר כ”עצמאי” הוא למעשה “עובד” אך הוא השתכר שכר גבוה בהרבה מזה שהיה משתכר לו היה שכיר – אזי העובד יחזיר למעסיק את הפרשי השכר ששולמו לו ביתר, וכך מתקזזים תשלומי התנאים הסוציאליים בהם חבים המעסיקים אל מול השכר ששולם ביתר.
חוסר תום לב של העובד – אם עובד ביקש ולעתים אף דרש מלכתחילה לשמש כעצמאי על אף שאתם הצעתם כי יעבוד כשכיר, ודאו כי הדברים יקבלו ביטוי. כך, יתכן ויקבע בעתיד כי התנהגות העובד שביקש הוא את סידור ההתקשרות כעצמאי הינה חסרת תום לב באופן קיצוני ויורה על קיזוז התנאים הסוציאליים כנגד כספים שקבל העובד במשך השנים.
אופן ביצוע העבודה בעסקיכם, אם כן, יכול להינתן על-ידי פרלינסרים ועל-ידי עובדים. שימו לב שנסיון לחסוך בתחילת ההתקשרות, לא יוביל אתכם לתשלומים גבוהים וקשים בסיומם.
מאת: עו”ד שרון רוזנבלט, מומחית במשפט העבודה ובעלת משרד עורכי דין רוזנבלט ושות’, שהינו מוביל ובעל מוניטין בתחומו.
www.rozenblat-law.co.il
