מנהלת מעון דיור בקרית שמונה שחזרה למקום העבודה בתום חופשת לידה, טענה כי הנהלת המעון ביקשה ממנה לקחת את הדברים ולחזור הביתה. בשל כך, חייב בית הדין לעבודה את העמותה למען המפגר, המפעילה את המעון, לפצות את המנהלת בכ-90,000 שקל.
עובדת בעלת תואר ראשון ושני בחינוך מיוחד, שעבדה למעלה משבעה חודשים כמנהלת מעון של העמותה למען המפגר בקרית שמונה, יצאה לחופשת לידה, אך לטענתה, עם חזרתה, סולקה מהמקום.
לפיכך, הגישה נגד העמותה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, לתשלום שכר עבודה וזכויות נוספות, ובסך הכל דרשה פיצוי של 111,802 שקלים, מתוכם 60,000 ללא הוכחת נזק, בשל אפלייתה ופיטוריה שלא כדין.
העובדת טענה, כי למרות שהודיעה לעמותה על כוונתה לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה, פרסמה העמותה מודעת דרושים בעיתון מקומי לאיוש התפקיד שלה, וכי עם חזרתה למקום העבודה בתום החופשה, ביקש ממנה חבר ההנהלה לקחת את דבריה וללכת הביתה.
העמותה טענה, כי התובעת הועסקה כעובדת זמנית לפרק זמן מוגבל של שישה חודשים, וכך סוכם עמה מלכתחילה. עוד טענה, כי במהלך תקופת העבודה, התגלתה התובעת כעובדת לא אחראית וחסרת נסיון.
העמותה פעלה בניגוד לחוק
השופט מירון שוורץ קיבל את התביעה. נקבע, כי האיסור על פיטורי עובדת ששבה מחופשת לידה מעוגן באופן ברור ומפורש בחוק, והאפשרות היחידה לחרוג מכך מחייבת היתר של שר התמ”ת, ולפיכך אין רלוונטיות לטענות העמותה לעניין משך העסקתה של העובדת ומקצועיותה.
למרות זאת נקבע, כי העמותה לא הוכיחה שהעובדת שימשה כעובדת זמנית או את חוסר שביעות הרצון מתפקודה, ונהפוך הוא- חוזי העבודה שנחתמו עמה אינם מלמדים כי הייתה למי מהצדדים כוונה לסיים את ההתקשרות במועד נתון.
כן נקבע, כי חרף רצון העובדת, העמותה לא אפשרה לה לחזור לעבודה, הן כשפרסמה את מודעת הדרושים והן כשסילקה אותה מהמקום. טענת העמותה בדבר חוסר שביעות הרצון מתפקודה של העובדת, כך נקבע, הינה סיסמא חסרת תוכן, שנועדה לשמש כסות להתנהלות העגומה.
לפיכך נפסק, כי העמותה, שסיימה את העסקת העובדת שלא כדין, תפצה את העובדת בגובה שכר עבודה של חודשיים, תשלם לה דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה וחופשה, דמי גמל וקרן השתלמות, וכן פיצויי פיטורים, ובסך הכל ב 49,931 שקלים.
עם זאת נקבע, כי בגין רכיב פיצויים ללא הוכחת נזק, זכאית העובדת לפיצוי של 36,666 שקלים בלבד. כמו כן חויבה העמותה לשלם לעובדת שכ”ט עו”ד של 16,666 שקל.
באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
www.psakdin.co.il
