קבלת שי לחג טומנת בחובה שאלות רבות – המאמר הבא מתייחס לכמה מהן, ומביא תשובות מפורטות.
המעביד שלי טוען כי בשל המאזן הגרוע של ביצועי החברה השנה, לא יתאפשר לו להעניק לנו שי לחג, אולם באותה הנשימה, הוא הודיע לנו כי הוא מתעתד להיעדר במהלך חופשת הפסח מאחר והוא טס עם אישתו לחופשה בת שלושה שבועות באירופה. האם עזות מצחו לא מהווה הפרה של החוק?
תשובה: אין ספק שמדובר על התנהלות לא הוגנת ולא מושכלת, אולם המחוקק לא מחייב את המעסיק להעניק לעובדיו שי לחג, ובסופו של יום, ההחלטה האם ומה לתת, היא שלו בלבד, בלא שניתן לכפות עליו לעשות זאת. לצד זאת, ככל שמדובר על מקום עבודה, עליו חל צו הרחבה או הסכם קיבוצי – ההחלטה אינה נתונה לשיקול דעתו והוא מחויב לעשות זאת, כך גם אם הענקת המתנה מעוגנת בסעיף במסגרת החוזה האישי עליו חתום העובד. מעסיק שחייב לתת לעובדיו שי לחג ואינו עושה כן חשוף לתביעה מצד עובדיו.
אני עובד באותו מקום עבודה במשך 10 שנים. בכל שנה המעסיק העניק לעובדים שי לחג. השנה החליט המעסיק שלא להעניק שי לחג. האם מותר לו?
תשובה: מקור נוסף לזכות של עובד לקבל שי לחג מהמעסיק יכולה לנבוע מהנוהג של המעסיק להעניק לעובדיו שי בחגים, נוהג המהווה חלק מתנאי העבודה של העובדים באותו מקום עבודה ולפיכך, המעביד פועל שלא כשורה.
המעביד הודיע כי השנה השי לחג יחולק רק לעובדים שעמדו ביעדיי המכירות. האם לא מדובר באפליה?
תשובה: על מנת לבחון האם מדובר באפליה אסורה, יש לעמוד על טיבו של הקריטריון שעל בסיסו יחולק השי. אין ספק כי החלטה להעניק שי לחג על בסיס קריטריון של עמידה ביעדים, מהווה משום פעולה אסורה, שנוגדת את לשון החוק והפסיקה. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע בעבר, כי מתנת חג אינה יכולה להוות משום תמריץ לעידוד מצוינות או למסירות של העובדים, ולפיכך, החלטת המעביד לעשות זאת, מהווה אפליה. מנגד, קריטריון כגון: מתן שי לחג אך ורק לעובדים בעלי וותק של מעל לשנתיים, יעמוד במבחן בית הדין ולא יראו בו כקריטריון מפלה. מובן מאליו שהחלטה להעניק שי לחג על בסיס חלוקה שונה לנשים וגברים, נוגדת את החוק והמעביד עלול להיות מחויב לשלם פיצוי בגובה של עד 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק, בשל האפליה.
המעביד הודיע לנו כי השנה, אנו נצא לחופשה ללא תשלום לפרק זמן של כשבוע לפני החג ועד לאחריו ולפיכך, לא יינתן לנו שי לחג. האם הוא פועל כחוק?
במידה ואין הוראה או נוהג במקום העבודה בעניין הרי שהדבר נתון לשיקול דעתו של המעסיק. ככול שיש הוראה בהסכם הקיבוצי, צו ההרחבה או בהסכם האישי הקובעים כי עובד בחופשה ללא תשלום זכאי לשי לחג הרי שעל המעסיק לקיים את חובתו ולהעניק את השי לחג. עם זאת, יצויין, כי מעסיק לא זכאי להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום ללא הסכמתם.
אני נמצאת בשמירת הריון, האם אני זכאית לקבל שי לחג?
תשובה: דין עובדת בשמירת הריון המקבלת קיצבה מהמוסד לביטוח לאומי בגין שמירת הריון כדין כל עובד אחר במקום העבודה.
המעביד שלי פיטר אותי וכעת ברצוני לבוא איתו בדין ודברים. נזכרתי כי לפני כשנה הוא הפלה את עובדיו במתן שי לחג. כיצד עלי לפעול במצב זה?
תשובה: עליך לפנות למעביד ולדרוש ממנו את תשלום דמי החג וככל שהוא לא ייענה לפנייתך תוכל להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
רו”ח רמי שוורץ, שותף בפירמת רואי החשבון שוורץ – צדקיה
האם השי לחג אותו קיבלתי מהמעביד נחשב כרכיב שכר החייב במס?
תשובה: מתנה לחג שמקבל העובד ממעבידו, מהווה “טובת הנאה” שחייבת במס ולפיכך, יש לזקוף לעובד את שווי המתנה כתוספת שכר. שווי זה, חייב במס הכנסה שישולם עפ”י גובה המס השולי אותו משלם העובד, בכפוף לגובה שכרו ולשאר נתוניו האישיים.כך לדוגמא, במידה ונתן המעביד מתנה ששווייה עומד על סך שש מאות ₪. במצב זה, בתלוש השכר של העובד יתווספו שש מאות שקלים לשכר הקבוע המשולם לצורך חישוב המס, כך שבפועל ישולם מס הכנסה על מכלול המרכיבים: השכר לרבות המתנה. דין זה חל גם כאשר מודבר על מזומן שניתן כמתנה.
האם ייתכן מצב בו בשל גילום שווי המתנה ינוכה לי החודש יותר מס מבכל חודש אחר, כך שבסופו של דבר, אפסיד כסף?
תשובה: לא בהכרח. המס שינוכה לך הינו נגזרת מסך רכיבי המשכורת החייבים במס. אומנם נכון הדבר שגילום שווי המתנה “מגדיל” לכאורה את נטל המס (מאחר ומתנה מהווה בעצם מרכיב שכר החייב במס), אולם אם מדובר על עובד שעתי, ועבדת החודש לדוגמא פחות שעות מאשר בחודשים קודמים, סביר להניח שסך המס שתשלם יהיה נמוך יותר בהשוואה לחודש שעבר.כאשר מדובר על עובד שמשולמת לו משכורת גלובלית וקבועה, שבמקרה הזה- המס שישולם יהיה גבוה יותר מאשר בחודשים קודמים, אולם אין להסתכל על המצב כאל “הפסד כסף” : המתנה שקיבלת הינה בעלת ערך כספי אמיתי, ולו הייתה מומרת לכסף (או לתוספת תשלום בשכר לצורך העניין), הרי שגם במקרה שכזה היה משולם מס הכנסה נוסף, בגין התוספת בשכר.
האם המעביד חייב “לגלגל עלי” את שווי המתנה?
תשובה: אין בחוק הוראה המחייבת את המעביד בגילום שווי המתנה וכך, כל מעביד רשאי להחליט האם הוא מעוניין לגלגל את המס על העובד.יש לציין כי במרבית מקומות העבודה מקובל לגלם את שוויה של מתנת החג.
קיבלנו תלושי קנייה כשי לחג בגובה 500 ₪ אולם המעביד רכש אותם בסכום מופחת. על בסיס איזה סכום אדרש לשלם מס?
תשובה: בכל הנוגע למתן תלושי קנייה לעובד כמתנה לחג יש לזכור כי למרות שהתלושים נרכשים ע”י המעביד בהנחה ממחירם הנקוב, העובד יחויב בהתאם למחיר שנקוב על גבי התלוש ולא עפ”י המחיר ששילם המעביד.
אם כך, גם על מתנה שקיבלתי מהמעביד לאור חתונתי אדרש לשלם מס?
תשובה: בשונה ממתן מתנות לחג ע”י המעביד לעובד, במידה והמתנה ניתנה כשי לאירוע משפחתי, יינתן למקבל המתנה פטור עד לתקרה הפחותה ממאתיים ₪ ובכפוף לעדכונים המתפרסמים מעת לעת.
מה הדין במקרה בו המתנה נתנת ע”י וועד העובדים?
תשובה: במקומות עבודה רבים מקובל לתת שי באמצעות ועד העובדים. כאשר השתתפותו של המעסיק בהוצאות הוועד נקבעת לפי מספר העובדים, מתייחסים לכך כאל תוספת לשכרו של העובד. אין הבדל אם משלמים שכר או חלק ממנו ישירות לעובד או לגוף אחר בעבורו, כמו ועד העובדים. במקרים שבהם השתתפות המעסיק היא בסכום גלובלי, אין מוסיפים אותו למשכורת אך ההוצאה לא תוכר ותחויב במס ע”י המעסיק.
חמי לפידור הינו עו”ד במשרד לפידור עורכי דין ונוטריון http://www.lapidor.co.il
רמי שוורץ הינו רו”ח שותף בפירמת רואי החשבון שוורץ – צדקיה
