כיצד מחושבות השעות הנוספות ומשרה חלקית במסגרת פיצויי הפיטורין? חברת דטהפקס עונה בהרחבה.
עובד שלוש פעמים בשבוע, 12 שעות מידי יום. שכרו מורכב משכר יסוד בשיעור של 8,000 ש”ח ועוד 5,500 ש”ח שעות נוספות גלובליות. העובד פוטר לאחר שלוש שנות עבודה. המעביד חישב את פיצויי הפיטורים להם זכאי העובד לפי שכר חודשי של 8,000 ש”ח, סך-הכל 24,000 ש”ח לשלוש שנות עבודתו. לטענת העובד, המשכורת הקובעת לצורך חישוב פיצויי הפיטורים צריכה להיות 13,500 ש”ח (סך-הכל 40,500 ש”ח), שכן הוא קיבל שכר כולל זה באופן קבוע ומידי חודש.
עם מי הצדק במקרה המתואר?
בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) נקבע, כי הרכיבים שיובאו בחשבון השכר הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים הם אלה: שכר יסוד; תוספת ותק; תוספת יוקר המחייה; תוספת משפחה. בפסיקה נקבע, כי “תוספת” המשולמת לעובד אינה מהווה רכיב שכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים. אולם לא כל רכיב שמופיע בתלוש המשכורת כ”תוספת” מהווה, אכן, תוספת “אמיתית”; לעיתים הוא מהווה “פיקציה” ואז יש לראותו כחלק משכר היסוד וחובה על המעביד לכלול אותו בחישוב לצורך תשלום הפיצויים. כמו-כן, אין ללמוד דבר מהכינוי או מהשם שניתן לרכיב מסויים המופיע בתלוש המשכורת. יש לבדוק תמיד את מהות התשלום מבחינה עובדתית ולגופו של ענין. על-מנת שהסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה “תוספת” ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, על התשלום להיות מותנה בתנאי או במצב, כך שאם לא מתקיים התנאי או משתנה המצב – לא ישולם גם אותו התשלום. העובד במקרה הנ”ל עובד בהיקף משרה חלקי של 24 שעות שבועיות; אמנם, העובד עובד באופן קבוע בשעות נוספות, ארבע שעות נוספות מידי יום, אך אלה אינן נכללות במסגרת “היקף המשרה” של העובד, שכן, נקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה, ש”יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות עבודה” (הגדרה זו הינה יפה לכל עובד העובד שישה ימי עבודה בשבוע ופחות מחמישה ימי עבודה בשבוע). הכוונה הינה לשמונה שעות עבודה ליום, עבורן מקבל העובד “שכר יסוד” בשיעור 100% מהשכר. כל שעה בה יעבוד העובד מעל לשמונה שעות ביום תהווה “שעה נוספת” בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה עבורה משולם שכר גבוה יותר וככזו אינה נכללת בגדר היקף המשרה, גם אם מדובר בעובד אשר אינו עובד בהיקף משרה “מלא” (משרה מלאה נחשבת, בדרך-כלל, ל-43 שעות שבועיות רגילות). לכן, במקרה המתואר, על-אף, שלכאורה, העובד עובד מידי שבוע 36 שעות סך-הכל, עדיין היקף המשרה שלו הוא של 24 שעות שבועיות, עבורן מקבל העובד, כדין, “שכר יסוד” ושכר זה יהווה את המשכורת הקובעת לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. תשלום של שעות נוספות, גם אם הן “שעות נוספות גלובליות” המשולמות באופן קבוע, מידי חודש ובתמורה לעבודה בפועל בשעות נוספות, לא מהווה רכיב שיבוא בחישוב פיצויי הפיטורים. תשלום כזה מהווה “תוספת” אמיתית שכן, שעה שעובד מקבל תשלום “גלובלי” עבור שעות נוספות, התשלום הרי מותנה בתנאי של ביצוע עבודה נוספת ואין לראותו כ”פיקציה”; לכן, לא יהווה התשלום חלק משכר היסוד המשמש לחישוב פיצויי פיטורים. לפיכך, במקרה המתואר, צודק המעביד ואת חישוב פיצויי הפיטורים יש לערוך לפי שכר היסוד של 8,000 ש”ח לחודש.
המידע באדיבות דטהפקס – מרכז המידע הישראלי ליחסי עבודה, שכר וחישובים/
