פסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה דן ברמה העקרונית בזכות העובד לפיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס”ב – 2002 מיום 3.5.11 (ע”ע 154-10). בעקבות פסק הדין יצאה עוקץ מערכות ובדקה את הנתונים בשטח.
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) מטיל על מעסיק חובה למסור לעובד שלו תוך 30 יום ממועד תחילת עבודתו או משינוי בתנאי עבודתו הודעה על תנאי העבודה ובה יפורטו הפרטים הבאים:
שם המעביד; הישות המשפטית (חברה, שותפות וכד’); מס ת.ז. או מס’ רישום תאגיד; כתובת; שם העובד; מס’ ת.ז.; כתובת; תאריך תחילת העבודה; תקופת ההסכם (קצובה/ לא קצובה); תפקידיו העיקריים של העובד, שם הממונה הישיר שלו או תפקידו; אופן חישוב שכרו- שכר שעה, שכר חודשי; במגזר הציבורי- לפי דירוג/ דרגה; מהם התשלומים הקבועים שמשולמים לעובד- מועד התשלום; סוג התשלום (דמי הבראה, שעות נוספות וכד’); מה מס’ שעות העבודה של העובד; מה שעות העבודה בשבוע העבודה של העובד; מהו יום המנוחה השבועי;
פירוט התשלומים הסוציאליים (פנסיה, ביטוחים, קרן השתלמות) – שם הגוף שמקבל את הכספים ושם התכנית; מועד תחילת התשלום, אחוז ההפרשה של העובד ושל המעביד.
יש לציין אם המעביד חבר בארגון מעבידים ושם ארגון העובדים שהוא צד להסכם הקיבוצי והמען לפניה אליו.
בסוף ההודעה יש לרשום שהודעה זו אינה הסכם עבודה אלא הודעת מעביד בדבר עיקר תנאי העבודה וכי אין באמור בהודעה זו כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכוח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
עו”ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות’, מתייחסת לפסק דין זה:
בפסק הדין החדש של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי הפרת החוק מהווה עבירה פלילית אך יש לה גם משמעות במערכת היחסים המשפטית של בין עובד למעסיק:
1. הפרת החוק עשויה להעביר את נטל ההוכחה על המעסיק כאשר קיימת מחלוקת
על תנאי העבודה (למשל- בהיבט של שעות נוספות).
2. מעצם הפרת עצמו החוק יתכן שיגרם לעובד נזק לא ממוני והעובד יהיה זכאי
פיצוי רק בשל הפרת החוק עצמו מבלי שיצטרך להוכיח נזק ממוני.
בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה נקבע שהעובדת זנחה את הטענה שהיא זכאית לפיצויי כספי בגין עצם הפרת החוק ולכן בפועל לא נפסק לה פיצוי כספי. יחד עם זאת בית הדין לעבודה הוסיף וקבע שאם לא היתה זונחת את הטענה – היו פוסקים לה פיצוי בגין הפרת החוק.
באשר לאמות המידה על פיהן יקבע פיצוי כספי בגין הפרת החוק- נפסק שהם יקבעו בפסיקה עתידית, במקרים המתאימים (ולא פירט מהם המקרים המתאימים ומהו סכום הפיצוי)
מסקר שערכה חברת עוקץ מערכות, המתמחה בפיתוח מערכות טכנולוגיות לניהול וחישוב שכר ומערכות נוכחות חכמות. עולה כי כ מ- 43.5% מחשבי השכר בארץ מכירים את חוק תנאי העבודה לעובד וכי פחות מ 40% מהמעסיקים מקפידים על קיום החוק כלשונו.
הסקר הקיף 178 חשבי שכר ממגזרים שונים, העוסקים בחישוב שכר של 5400 עובדים, כולל מוסדות כספיים, חברות ציבוריות, עסקים קטנים, חברות, עצמאים ועוד. הסקר נערך במהלך חודש מאי 2011 וכלל שיחות טלפוניות עם חשבי השכר ובדיקת רישום דוחות “הודעה לעובד” שהופקו מתוכנת השכר.
אחוז חשבי השכר המכירים את החוק (הודעה מוקדמת לעובד)
אזור | עד 10 עובדים | בין 10-30 עובדים | בין 30-50 עובדים | בין 50-100 עובדים | מעל 100 עובדים | ממוצע |
אזור המרכז | 38.60% | 42.90% | 46.70% | 52.70% | 64.30% | 49.04% |
אזור הצפון | 22.20% | 32.10% | 39.10% | 54.20% | 57.30% | 40.98% |
אזור הדרום | 23.40% | 33.70% | 36.40% | 49.90% | 56.30% | 39.94% |
ממוצע | 28.07% | 36.23% | 40.73% | 52.27% | 59.30% | 43.32% |
אחוז העסקים המקיימים את החוק (הודעה מוקדמת לעובד)
אזור | עד 10 עובדים | בין 10-30 עובדים | בין 30-50 עובדים | בין 50-100 עובדים | מעל 100 עובדים | ממוצע |
אזור המרכז | 33.70% | 36.40% | 43.80% | 49.70% | 61.70% | 45.06% |
אזור הצפון | 16.40% | 27.30% | 37.10% | 51.40% | 53.30% | 37.10% |
אזור הדרום | 17.10% | 28.10% | 35.90% | 48.60% | 53.10% | 36.56% |
ממוצע | 22.40% | 30.60% | 38.93% | 49.90% | 56.03% | 39.57% |
תמונה מדאיגה עולה מניתוח נתוני הסקר שבדק את הכרת ויישום חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס”ב – 2002.
מהבדיקה עולה כי בממוצע ארצי פחות מ 40% מהמעסיקים מיישמים בהקפדה את חוק ההודעה המוקדמת לעובד ואם בודקים נתונים של עסקים קטנים בדרום או בצפון רק כ 20% מהעסקים הנמצאים באזורים אלו מיישמים את החוק במלואו.
מהבדיקה עולה גם כי רק מעט יותר מ 40% מחשבי השכר מכירים בכלל את הוראות החוק ובדרום וצפון הארץ רק כרבע מחשבי השכר מכירים את החוק.
מניתוח הנתונים עולה כי ככל שהמעסיק גדול יותר ונמצא במרכז הארץ, רמת הידע של החוק ויישמו גבוהים. בעסקים קטנים הפריפריה רמת הידע נמוכה והיישום של החוק נמוך עוד יותר.
בין הסיבות שהובאו לאי קיים הוראות החוק הסיבות העיקריות שניתנו ע”י המעסיקים עצמם, או בבדיקה הנתונים המתקבלים מתוכנת השכר היו:
1. העדר הכשה מספקת של חשבי השכר ואי ידיעת החוק
2. העדר אכיפה של החוק ע”י משרד התמ”ת
3. רצון של מעסיקים (קטנים לרוב) לא לנדב מידע לעובד
4. העדר אפשרות הדפסה של הטופס בתוכנת השכר
עמי ברגמן, מנכ”ל משותף בחברת עוקץ מערכות: מציין כי נתוני הסקר מעלים כי מעסיקים רבים אינם מודעים כלל כי אי קיום החוק הינו עבירה פלילית וכי המעסיק עשוי להיתבע בסכומים משמעותיים בשל אי קיום הוראות החוק.
עו”ד דגנית לפידור זינגר הינה מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות’.