רבות נכתב על נטל ההוכחה בתביעות לשכר עבודה או לשעות נוספות. שאלה זו מקבלת משנה חשיבות כאשר אין בנמצא דוחות נוכחות המפרטים את שעות העבודה של העובדים.

הבעיה שנוצרת בחלק מהדיווחים לרכיב אובדן כושר עבודה מעסיק, כאשר שיעור העלות לרכיב זה משתנה ולמעסיק אין את היכולת לעקוב אחר השינוי הנ”ל.

העובד התפטר לאחר שפניותיו לבעל החברה לא נענו. בבית הדין לעבודה טען הבעלים כי מעולם לא סוכם ביניהם על משכורת גבוהה יותר מזו ששולמה בפועל, אבל הראיות הוכיחו אחרת.

מוכרת בחנות בגדים הודיעה שהיא מתפטרת לאחר שלא קיבלה העלאת שכר. ימים ספורים לאחר מכן התחרטה וביקשה לחזור, אך הבעלים סירב מחשש שתטפול עליו אשמה של הטרדה מינית. ביה”ד: שיקול פסול המבוסס על דעה קדומה.

מעבר לטענותיו בדבר קיפוח זכויותיו, טען האיש כי הוציאו אותו לפנסיה מוקדמת רגע לפני גיל הפרישה בגלל מצבו הבריאותי. טענתו בהקשר זה נדחתה לאחר שהוכח שפרש בהסכמתו המלאה.

לא ייתכן שלפני קבלת החלטה בלתי הפיכה על פרישה מוקדמת העובד לא ידע כמה יתפרנס בשארית ימיו. כך קבע בית הדין לעבודה כשפסק לגמלאי פיצויים 150 אלף שקל.  

ביה”ד הארצי לעבודה דחה ב 4/7/19 את ערעורו של יעקב גולדז’ק לניתוק תושבותו. נקבע כי מרכז חייו של המבוטח נותר בישראל ושהייתו בחו”ל הייתה לצורכי עבודה. 

האם התפטרות עובדים אשר באה לרגל קליטתם בהעסקה ישירה על ידי מזמין השירות הינה התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים בדין מפוטר?

הפיצוי נפסק על ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בגין טיפול בעייתי בתלונת העובד על המנהלת שהטרידה, והעברתו לתפקיד עם תנאים פחות טובים. ביה”ד הארצי דחה לאחרונה את ערעור החברה.

שעון ביומטרי, זיהוי פנים, מעקב בעזרת מצלמות – המעסיקים מפקחים על פעילות עובדיהם בדרכים רבות. אילו אמצעים מותר להם להפעיל ומה אומר על כך בית המשפט?