המלצר התפטר מעבודתו באולם האירועים “אולמי הקיסר” שבבאר שבע לאחר שלא קיבל שכר במשך שלושה חודשים. בית הדין לעבודה סיכל את ניסיונם של בעלי האולם להסתתר מאחורי החברה כדי להתחמק מתשלום הפיצויים.

ביום 29 בדצמבר 2015 דחה ביה”ד הארצי לעבודה (עב”ל 45410-02-15) את תביעתו של אפרים וג’ימה (להלן: “המבוטח”) לתשלום דמי אבטלה, מן הטעם כי היה בעל שליטה בעקיפין בחברה שבה עבד, ולא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין החברה לצורך ביטוח אבטלה.

צו ההרחבה מחייב מעסיקים המעסיקים 100 עובדים ויותר לפעול לשילוב ולייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות. צו ההרחבה לא הגדיר מי ייחשב עובד עם מוגבלות ועקב קשיים ביישום ניתנה החלטת ועדת המעקב שהוקמה לעניין זה.

אף על פי שפיטורי הרוקח האחראי נבעו מסגירת בית המרקחת, המעסיק סירב לשלם לו פיצויי פיטורין. בית הדין לעבודה חייב אותו בתשלום הפיצויים

העובד פנה לברר את מצבו אצל עורך דין, ופוטר עוד באותו היום. ביה”ד לעבודה הבהיר את חומרת מעשה המעסיקה, והורה לה לפצות את העובד בכ-70 אלף שקל.

שלושת התובעים הוחתמו על הסכם עבודה עם סמנכ”ל חדש בחברה ועזבו את עבודתם הקודמת. החברה טענה שמדובר בקנוניה שרקמו יחד עם אותו סמנכ”ל. ביה”ד לעבודה לא השתכנע.

בית הדין האזורי לעבודה דחה ברובו ערעור חברה על חיובה בתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין של עובדת הרה.

לא אחת, עובד פונה לבית הדין לעבודה, לאחר שפוטר, בתביעה לקבל פיצוי כספי ו/או בתביעה לבטל את פיטוריו, בטענה כי פוטר שלא כדין. במקביל עובד יכול להתלונן בפני הרשות המוסמכת על פיטורים שלא כדין. במקרה שנדון בבית הדין לעבודה, מעסיקה...

האם ניתן להכליל דמי נסיעה בשכר כולל? האם מותר?

ביהמ”ש המחוזי בת”א, דחה בקשה להכיר בנושא אופן קביעת שווי רכב צמוד לעובד, לפי אופי השימוש ברכב, כמצדיק תביעה ייצוגית בשם כל העובדים המקבלים רכב צמוד מהמעסיק שלהם. טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא.