עובדת פוטרה לאחר 20 שנים שעבדה במתנ”ס בתפקידי ניהול שונים, כשהיא בת 62. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע שהתובעת פוטרה מחמת גילה, וכן, ללא עריכת שימוע כדין ופסק פיצוי בסך 150,000 ₪ ושכר טרחת עו”ד.

על פי חוק חופשה שנתית, מעסיק חייב לנהל “פנקס חופשה שנתית”. חובה זו רלוונטית גם לעניין נטל ההוכחה בתביעה של עובד לפדיון ימי חופשה. האם בהקשר זה, תלושי שכר יכולים להוות תחליף לפנקס חופשה?

בהתאם לפסיקות בתי הדין לעבודה, בחישוב שעות עבודתו של עובד משמרות, אין להביא בחשבון את הדקות אשר התייצב קודם לתחילת המשמרת, אך זמן ההתארגנות לתחילת משמרת שכלל חובת התייצבות לתדרוך יומי, נחשב כחלק משעות העבודה. 

בית הדין חידד את טיב הפיצוי שיוטל על מעסיק המפר חובותיו מכח החוק למניעת הטרדה מינית.  

כשמשגיח הכשרות מטעם הרבנות ביקש לקבל את שכרו במזומן ללא תלוש שכר, חשב הבעלים של המסעדה ש”אין לו ברירה”. בית הדין חשב אחרת.

טענה כי סכום שקיבל עובד שולם לו בגין ויתור על תחרות, חייבת להיות מגובה בראיות ברורות. כאשר ההסכמים אינם מראים כי התמורה הנוספת שולמה כנגד ויתור על חופש העיסוק או אי תחרות, לא תתקבל הטענה והתקבול יחויב במס מלא. אך עובד יכול להפריך...

ביום 20 באוקטובר 2015 קבע ביה”ד האזורי לעבודה (ב”ל 9677-01-14) כי בין גב’ שרה מאירי ובין בעלה מוטי מאירי התקיימו יחסי עובד מעסיק ולכן יש לאשר את תביעתה לדמי אבטלה, למרות שלא קיבלה שכר בפועל.

תיקון לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), הקובעות, בין היתר, את חובתו של עובד למסור למעסיקו תעודת מחלה, קובע כי החל מ 13/11/15, אישור המחלה אינו חייב לציין את אבחון המחלה.

האישה עבדה כפקידה בסוכנות הביטוח של בעלה במשך שלוש שנים. לאחר שעזבה היא תבעה דמי אבטלה אבל ביטוח לאומי דחה את בקשתה בטענה שכלל לא הייתה שכירה אלא שותפה בעסק המשפחתי. בית הדין לעבודה לא קיבל את עמדתו.

15 שנים עבד משגיח מטעם אגודת “זבח” במשחטת העופות “עוף הגליל”, עד שפוטר מתפקידו בעקבות הידרדרות במצבו הרפואי. בית המשפט קבע כי תנאי העבודה הם שגרמו לנכותו.