עובדת העובדת בשני מקומות עבודה במשך מספר שנים (בהיקף משרה חלקי בכל מקום) ילדה ויצאה לחופשת לידה. קרא עוד
העובדת חזרה אל מקום העבודה הראשון בתום 14 שבועות של חופשת לידה ולמעבידה השני הודיעה, כי היא עומדת לנצל את מלוא 26 השבועות להם היא זכאית כחופשת לידה. מעביד זה טוען, כי מאחר וחזרה לעבוד אצל מעבידה הראשון לאחר 14 שבועות של חופשת לידה היא אינה רשאית להאריך את חופשת הלידה רק לגבי מקום העבודה שלו; לחילופין, טוען הוא, כי מאחר ונוצר עומס במקום העבודה – עליה לחזור לעבודתה אצלו לאחר 14 שבועות של חופשת לידה ולהאריך את חופשת הלידה לגבי מקום העבודה הראשון.
האם אכן, רשאי המעביד לכפות על העובדת את חזרתה לעבודה טרם חלפו 26 שבועות של חופשת לידה?
סעיף 6 לחוק עבודת נשים קובע:
” (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעבידה חופשת לידה ולא יעבידנה בתוך חופשת הלידה.
(ב) (1) חופשת הלידה היא עשרים ושישה שבועות.
(2) עובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה ובלבד שחופשת הלידה לא תפחת מארבעה עשר שבועות…”
(ההוראות הנ”ל חלות על עובדת שעבדה, לפחות, שנים עשר חודשים לפני יציאתה לחופשת לידה. עובדת שעבדה פחות משנים עשר חודשים, כאמור, חופשת הלידה לגביה תהיה ארבעה עשר שבועות).
מהאמור בהוראות אלה עולה, כי עובדת שעבדה שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעביד זכאית לנצל עשרים ושישה שבועות של חופשת לידה.
הבחירה נתונה בידיה, בלבד, האם לנצל את כל אותה תקופה כחופשת לידה או לקצרה – הכל כפי בחירתה (ולא פחות מארבעה עשר שבועות).
מעביד אינו רשאי לכפות על עובדת או לאלצה לשוב לעבודה טרם חלפו עשרים ושישה שבועות, אם אכן בחרה העובדת לנצל את כל התקופה כחופשת לידה.
הוא הדין גם במקרה בו עובדת עובדת בשני מקומות עבודה. העובדת כאן עובדת בשתי מישרות נפרדות, בשני מקומות עבודה נפרדים ואצל שני מעבידים שונים. זכותה לבחור האם ולאיזה מקום עבודה תשוב טרם חלפו עשרים ושישה שבועות ובאיזה מקום עבודה תנצל את מלוא עשרים ושישה השבועות של חופשת הלידה ואף מעביד לא רשאי לכפות את חזרתה לעבודה של העובדת אצלו טרם חלפה התקופה של חופשת הלידה אותה בחרה לנצל.
המידע באדיבות דטהפקס – מרכז המידע הישראלי ליחסי עבודה, שכר וחישובים/
