ביום 9 באוקטובר 2011 התקבל בבית הדין הארצי לעבודה (עב”ל 9142-09-10) ערעורה של גב’ אמיליה מנשה (להלן- המבוטחת) לתשלום דמי לידה, לאחר שביה”ד האזורי לעבודה דחה את תביעתה בטענה כי לא הוכח קיומם של יחסי עובד ומעביד בעסק המצוי בבעלותו של חמיה (להלן- מר מנשה).
רקע עובדתי: המבוטחת עברה קורס גמולוגיה (תורת אבני חן) בשנת 2005, ומאפריל 2006 ועד 16.02.2007 (היום שבו ילדה את בנה) הועסקה בעסק לתיווך יהלומים השייך למר מנשה. המבוטחת הייתה בתקופת התלמדות בתיווך ובמכירת יהלומים עבור עסקו של מר מנשה, כאשר רוב זמנה התלוותה לבעלה (שלא היה שייך לעסק) בבורסה ליהלומים ברמת גן לצורך המכירה והתיווך האמורים. מר מנשה לא קלט עובד אחר במקום המבוטחת בזמן חופשת הלידה. לאחר חופשת הלידה המבוטחת חזרה לעבוד אצל מר מנשה אך לאחר חודש וחצי נאלצה לעזוב בשל המצב הכלכלי הרעוע שאליו נקלע העסק.
תביעתה של המבוטחת לדמי לידה במוסד לביטוח לאומי (להלן- המל”ל) ואח”כ לביה”ד האזורי, נדחתה. טעוני הצדדים לטענת המבוטחת, התלמדות אינה פוסלת יחסי עובד ומעביד. היא נכחה באופן קבוע במקום העבודה ועסקה בתיווך יהלומים ובעבודות משרדיות, ולכן תפקודה חרג מעבר למתנדבת שמעניקה עזרה משפחתית לעסק. בכוונת המבוטחת היה ללמוד את התחום ולעבוד כמתווכת יהלומים בעסק המשפחתי. לדעת המל”ל, טיב הקשר היה עזרה משפחתית בלבד, ומאפייני מערכת היחסים היו מאפיינים של התלמדות שאינם בגדר של יחסי עבודה. לטענת המל”ל, לא הוצגו ראיות בדבר השעות בהן שהתה בעסק ונתגלו סתירות באשר למועד סיום עבודתה. נוסף על כך, הפקדות הסכומים לחשבונה לא היו סדירות, לא הועסק עובד אחר בתפקידה, והיא לא הכירה את המערך העסקי והארגוני של העסק.
דיון והחלטה: ביה”ד הארצי קיבל את הערעור והגיע למסקנה כי בנסיבות שתוארו, יש ביחסי ההתלמדות משום יחסי עובד ומעביד, חרף העובדה שהמבוטחת התלוותה לבעלה שלא היה חלק מהעסק. לדעת ביה”ד הארצי אין להסכים לקביעה שהתלמדות כשלעצמה, פוסלת קיומם של יחסי עובד ומעביד ויש חשיבות לכך שהיהלומים היו שייכים לעסקו של מר מנשה ושההתלמדות בוצעה לצורך השתלבות בעסק של מר מנשה. העובדה שהמבוטחת למדה את התחום בקורס מקצועי ושרצתה לעבוד לאחר חופשת הלידה, מראה שהייתה מעוניינת להשתלב בתחום היהלומים ובעסק, ומחזקת את גרסתה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד. יצוין כי ביה”ד הארצי בחן את מהות היחסים ולאו דווקא את צורתם ובין השאר לא ראה בעין שלילית את העובדה כי העובדת עבדה טרם הלידה תקופה של כ-11 חודשים שהינה כמעט זהה לתקופת האכשרה המינימלית המזכה בדמי לידה. על מנת למנוע התדיינויות, לרבות בערכאות, אנו חוזרים וממליצים לבחון ולבסס את הסיווג הביטוחי במל”ל, לפני תחילת ההעסקה ולא רק בדיעבד.
אורנה צח (גלרט) הינה רו”ח במשרד ארצי חיבה.