ביה”ד האזורי בל (4045102-21) דחה ביום 1.5.2024 את תביעתו של ד’,ע’ (להלן: “המבוטח”) וקבע כי גמלת נכות מעבודה יש לקבוע עפ”י שכר רבע שנתי עובר לתאונה ולא עפ”י רבע שנה עובר להגשת התביעה לנכות עקב ההחמרה במצבו.
רקע חוקי
סעיף 97 קובע כי דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחלק ב-30.
סעיף 98 קובע כי שכר העבודה הרגיל לעניין סעיף 97, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה בתשעים.
רקע עובדתי
בשנת 2011 נפגע המבוטח בעינו בתאונת עבודה.
ביום 27.1.2011 הגיש תביעה לדמי פגיעה שהוכרה כתאונת עבודה, שולמו לו דמי פגיעה לתקופה 26.1.2011-11.1.2011.
לטענת המבוטח, משחלה ירידה בראייתו, הגיש בחודש 3/2019 תביעה לקביעת אחוזי נכות.
ועדה רפואית קבעה לו מספר דרגות זמניות ומ- 4.5.2018 נקבעה נכות צמיתה בשיעור 15%.
טיעוני הצדדים
טענת המבוטח – החלטת הביטוח הלאומי (להלן: “ב”ל”) לקבוע את גובה המענק בהתאם לשכרו ברבע השנה עובר לתאונה היא שגויה, ויש לקבוע המענק עפ”י השכר ברבע השנה עובר להגשת תביעות ההחמרה (2019).
לטענתו, מטרת ביטוח נפגעי עבודה הינה לאפשר למבוטח לשמור על אותה רמת חיים ולכן יש להתחשב בכך ששכרו עלה במהלך 7 השנים ממועד הפגיעה ועד להחמרה במצבו.
לשיטתו, לא יעלה על הדעת כי הב”ל יעמוד על גובה השכר עובר לפגיעה, באופן שלא משקף את רמת הכנסתו של המבוטח לפני החמרת מצבו הרפואי, ובאופן שפוגע בזכיותיו.
טעוני הב”ל
דמי הפגיעה מחושבים בהתאם לסעיפים 98-97 לחוק כאשר ההכנסה הרלוונטית לחישוב מענק או קצבה חודשית, היא הכנסת מבוטח עובר לפגיעה ולא לאחריה.
נושא חישוב השכר למי שחלה החמרה במצבו או שנקבעה דרגת נכות במועד מאוחר, נדונה ונבחנה רבות ע”י ביה”ד הארצי וההלכה – “לעולם יהא גובה קצבת הנכות והמענק קשורים קשר הדוק בממוצע השכר של המבוטח משנקבעה לו דרגת הנכות הראשונה”.
דיון והחלטה
ביה”ד נשען על סעיפים 98-97 לחוק וקובע כי השכר הקובע לחישוב דמי פגיעה והגמלה מבוסס על השכר שהעובד השתכר טרם הפגיעה בעבודה. במועד בו התגבשה לראשונה עילת התביעה.
ביה”ד מתבסס על פסיקת ביה”ד הארצי (ג’וזפין אטדגי ג’ נ’ המוסד לביטוח לאומי).
“הרציונל הקיים בעניין זה ביחס לדמי פגיעה קיום גם לגבי קצבה ומענק. כשם שדמי הפגיעה נולדים במועד בו נגרם לנפגע בעבודה אובדן כושר העבודה.
כך קצבת נכות או המענק נולדים, בעת שנפגע העבודה איבד את כושרו לעבוד באופן מלא או חלקי”.
ולעשה מקבע שוב את המצב הקיים ולא מוצא על אף העיוות שיתכן וקיים לשנות את ההלכה.
