הנהג הועסק בחברת הובלות במשך כ-3 שנים. טענת החברה כי שילמה לנהג פרמיה במקום גמול שעות נוספות נדחתה
השופטת יעל אנגלברג שהם קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש נהג שהועסק בחברת ר.מ.פ.ה שרותים לוגיסטיים. היא קיבלה את טענתו כי עבד בשעות עבודה נוספות אך לא קיבל על כך תגמול. השופטת פסקה כי מכיוון שהחברה לא עקבה אחרי שעות העבודה שלו, היא תשלום פיצוי לפי חישוב של 60 שעות נוספות בחודש בהתאם לחוק הגנת השכר.
התובע סיפר שהועסק בחברה מדצמבר 2014 עד יולי 2017. הוא עבד במשרה מלאה שכללה חמישה ימים בשבוע, תשע שעות ביום.
המחלוקת המרכזית בין הצדדים הייתה בעניין גמול שעות נוספות. לטענת התובע, הוא זכאי לתשלום שעות נוספת מעבר ל-9 שעות עבודה ביום כאשר עבד בכל יום לפחות 12 שעות וכן עבד ביום שישי ולא קיבל תמורה בגין עבודתו זו.
בהעדר מעקב נוכחות התובע ביסס את חישוב השעות הנוספות על הוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר. החוק קובע כי ככלל, מעסיק חייב לנהל רישום של שעות נוכחות העובד במקום העבודה, כאשר העדרו של רישום שכזה עשוי להטיל על כתפי המעסיק תשלום תמורה שעות נוספות עד ל-60 שעות בחודש.
לטענת הנתבעת, סוכם בין הצדדים על תשלום שכר גלובאלי על סך של 5,000 שקל בתוספת פרמיה, אחזקת טלפון, הוצאות אש”ל ותוספת מקצועית כאשר הפרמיה היא תשלום חלף השעות הנוספות.
הנתבעת טענה כי אין לה אפשרות לעקוב אחרי שעות העבודה. לדבריה, אף שבמשאית קיימת מערכת מעקב, היא לא עוקבת באופן צמוד אחר הנהגים ואין לה דרך לדעת מדוע המשאיות עומדות/חונות/נוסעות באותו מקום.
הנתבעת הוסיפה כי התובע עבד 8 שעות ביום ואין יסוד לטענתו כי עבד 60 שעות נוספות מידי חודש.
סיכמו על שכר נטו
השופטת יעל אנגלברג שהם מבית הדין לעבודה בבאר שבע הבהירה כי אמנם חלות על הצדדים הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה ועל פי הוראות צו זה, ככלל, פרמיה יכולה להשתלם חלף עבודה בשעות נוספות.
אלא שבמקרה זה הנתבעת עצמה טענה כי צו ההרחבה אינו חל, היא לא מסרה הודעה לעובד בתחילת ההעסקה והראיות מובילות למסקנה שבין הצדדים סוכם על תשלום שכר נטו בלבד.
זאת ועוד, כתבה השופטת, הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי הצדדים הסכימו שתשלום שכר הנטו כולל תשלומי פרמיה המהווים חלף גמול שעות נוספות. יתרה מזו, מעסיקיו של התובע נשאלו בעדותם לגבי אופן חישוב הפרמיה ולא ידעו להצביע על הסבר או תחשיב ברור.
לפיכך קבעה השופטת כי יש להחיל את הכללים הרגילים לעניין חישוב זכאות התובע לתשלום גמול שעות נוספות.
השופטת הדגישה כי הנתבעת אישרה שאין בידיה דוחות נוכחות. מנגד, טענת התובע כי נדרש לעבוד עד 12 שעות ביום ופעם בחודש גם ביום שישי לא נסתרה.
בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את טענת התובע כי יש לפסוק לטובתו 60 שעות נוספות חודשיות בהתאם להוראות החוק. היא קבעה כי הוא זכאי לגמול שעות נוספות בסך 184,778.21 שקל.
בנוסף היא פסקה לטובתו פיצוי על הפרת זכויות סוציאליות שונות ובסך הכל הוא יקבל 255,116 שקל.
הנתבעת חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו”ד דרור אורן
- ב״כ הנתבעת: עו”ד מאיר נוי
מוחמד נ׳ ר.מ.פ.ה שרותים לוגיטיים בע״מ
