נקבע שהתפקיד של מנהלי מעברי המכס הבינלאומיים של ישראל לא דומה לתפקיד של מנהלי מעברי המכס הפנימיים ביהודה שומרון וחבל עזה, לא באופי התפקיד ולא בהיקף השעות, כך שלא מדובר בהפליה
שופטת בכירה מבית הדין לעבודה בירושלים, יפה שטיין, דחתה לאחרונה תביעה של מנהלים בכירים ברשות המיסים להשוות את שכרם למנהלים אחרים. לטענת התובעים יש להגדיר את תפקידם כמו מנהלי מעברי המכס הבינלאומיים של ישראל ובכך להגדיל את מכסת שעות הכוננות החודשיות המגיעות להן. נקבע שמנהלי מעברי המכס הבינלאומיים פועלים לאכיפת דיני המס, בעוד התובעים פועלים לאכיפה בתחום המע”מ, לכן אופי התפקיד שונה וכך גם היקף שעות הכוננות הנדרשות, ולכן אין סיבה להשוות את שכרם.
התובעים משמשים בתפקידים בכירים ברשות המיסים, האחד מנהל תחום אכיפה במעבר הגבול של עזה והשני מנהל תחום אכיפה במעברי יהודה ושומרון. שניהם נכנסו לתפקיד בשנת 2006. במסגרת תפקידם הם אחראים לאכיפה של חוקי המסים בגזרתם ונדרשים לזמינות ומתן מענה גם מעבר לשעות העבודה.
בסוף שנת 2017 המליצה וועדה של רשות המיסים לאחד את כל היחידות בתחום האכיפה תחת מנהל תחום אכיפה אחד וליצור זהות בין בתי המכס השונים, והוגדר תפקיד “מנהל תחום בכיר (אכיפה)” ותפקיד “מנהל תחום בכיר (מכס)”.
בתביעה שהגישו נגד רשות המיסים, ביקשו השניים להשוות את שכרם למנהלי תחום אכיפה במעברים הבינלאומיים של ישראל (נתב”ג, חיפה מרכז ואשדוד).
לטענת התובעים תפקידם הוגדר כמנהלי תחום בכיר (אכיפה) באופן חד צדדי, בעוד שהיה נכון להגדירם כמנהלי תחום בכיר (מכס) כפי שהוגדרו מנהלי תחום האכיפה במעברי הגבול הבינלאומיים.
לדבריהם, כתוצאה מההגדרה השגויה נגרעה מהם הזכות לתוספת 5 כוננויות בימי חול וכוננות נוספת בשבת כפי שמקבלים מקביליהם במעברי הגבול הבינלאומיים.התובעים ביקשו השלמות של שכרם משנת 2014 ועד הגשת התביעה בסכום של 54,601-63,336 שקל (כל אחד בהתאם לשכרו השעתי), וכי מכאן והלאה תשולם להם תוספת השכר המשולמת למקביליהם. עוד הם תבעו פיצוי של 5,000 שקל לכל אחד בגין שינוי הגדרת תפקידם מבלי שקיבלו הודעה על כך.
הנתבעת טענה שישנם הבדלים מהותיים בין בתי המכס הפנימיים (בהם עובדים התובעים) לבין הבינלאומיים, למשל בהיקף שעות הפעילות במעברים. לטענת הנתבעת, הגדרת התפקיד של התובעים לא השתנתה מאז תחילת עבודתם והם לא הציגו ראייה לכך. עוד נטען כי התמורה בעבור הכוננויות היא זכות שמוקנית בהסכם, וללא הסכם אין להם זכות לקבלה.
מקומי מול בינלאומי
השופטת שטיין קבעה כי התובעים לא הצליחו להוכיח שהגדרת תפקידם שונתה, ודחתה גם את טענתם לזכאות לתוספת שעות כוננות. היא הסבירה כי בניגוד לבתי המכס הבינלאומיים, במעברים שאליהם משתייכים התובעים ישנו מבנה ארגוני מצומצם יחסית שמותאם לאופי הגאוגרפי ולהיקף הפעילות של בית המכס.
השופטת התרשמה כי בבתי המכס הגדולים נדרשת עבודה לאורך כל שעות היממה לשם אכיפת פקודת המכס, בעוד שבמעברי הגבול הפנימיים העבודה היא בשעות הרגילות של מעברי הסחורות, כך שהיקף העבודה הוא מצומצם יותר ואינו דורש עבודה בלילות ובשבתות.
כך גם אופי העבודה הוא שונה – אכיפת דיני המס מול אכיפת דיני מע”מ.
משכך קבעה השופטת כי ההחלטה על היקף שעות הכוננות להם זכאים התובעים היא הולמת, והתקבלה במסגרת הפררוגטיבה הנתונה למדינה כמעסיקתם.
לא נפסקו הוצאות.
- ב”כ התובעים: עו”ד ולדמיר פוסטרנק
- ב”כ הנתבעת: פרקליטות מחוז ירושלים
י’ פ’ וג’ ח’ נ’ רשות המיסים
