ביה”ד האזורי (ב”ל 56391-09-19) קיבל ביום 6/3/2022 את תביעתו של פלוני (להלן: המבוטח) לתשלום דמי אבטלה וקבע, שאף על פי שהוא בעל 45% ממניות החברה הוא זכאי לדמי אבטלה, כי הוא אינו “בעל שליטה בחברת מעטים”.
עיקרי החוק
- דמי אבטלה משתלמים למבוטח שעומד בתנאי הזכאות לדמי אבטלה ובעיקר אם התקיימו יחסי עובד ומעסיק לפני שהופסקה עבודתו.
- סעיף 6ב’ לחוק הביטוח הלאומי קובע ש”בעל שליטה” ב”חברת מעטים” אינו מבוטח בביטוח אבטלה.
- סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מפנה לסעיפים 32(9) ו-76 לפקודת מס הכנסה:
סעיף 76 לפקודה קובע מהי “חברת מעטים”: “חברה ש-5 בני אדם או פחות מזה, לרבות קרובי משפחה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בענייניה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, היא אינה חברה שלפחות 80% ממניותיה מוחזקות בידי חברה או חברות שאינן “חברות מעטים” והיא אינה חברה “שיש לציבור עניין בה”. (ההדגשה אינה במקור).
הגדרת קרוב בסעיף 76 כוללת בין היתר גם בני זוג, אחים, הורים, הורי הורים, ילדים ועוד.
סעיף 32(9) לפקודה קובע כי בעל שליטה בחברה הוא מי שמחזיק במישרין או בעקיפין לבדו או יחד עם קרובו (כמוגדר בסעיף 76) ב- 10% ממניות חברה או בזכויות ההצבעה בה,
או בזכות לרווחים ממנה או שיש לו זכות למנות בה מנהל.
עיקר התמצית העובדתית
- המבוטח, בעל 45% מהון מניותיה של חברה, הוא אחד ממייסדיה, ושימש בה כמנכ”ל.
- 10% ממניות החברה מוחזקות ע”י חברה בריטית, עוד שלושה יחידים מחזיקים בשאר המניות, ויתכן כי היו גם הקצאות או זכאות להקצאות למניות נוספות לעובדים ו/או ספקים, אף כי נראה שאין מדובר בשיעורים משמעותיים.
- לטענת המבוטח, רוב בעלי המניות פעלו נגדו, השעו אותו מכל תפקיד בחברה בשלהי 2018, ובראשית 2019, פוטר. הוא התנגד לפיטורין והליך בעניין זה עודו מתנהל בביה”ד לעבודה.
- במחצית 2019 הגיש המבוטח תביעה לדמי אבטלה שנדחתה ע”י הביטוח הלאומי (להלן: הב”ל) בטיעון שהינו “בעל שליטה” ב”חברת מעטים”.
עיקר טיעוני המבוטח
- החברה אינה “חברת מעטים”:
“לשון החוק מגדירה חברת מעטים כחברה המוחזקת בידי חמישה בני אדם”, בעוד שבפועל היו לחברה יותר מחמישה בעלי מניות, זאת בין השאר כי היו הקצאות לעובדים ונותני שירותים (אף שהדבר לא נרשם ברשם החברות) שלגבי חלקם הוצגו ראיות.
בנוסף – החברה הבריטית היא חברה ציבורית, ולכן החברה אינה יכולה להיות חברת מעטים.
- הוא עצמו אינו “בעל שליטה”:
הוא היה במיעוט, לא הייתה לו ידיעה או השפעה על פיטוריו. לחברה האנגלית ניתנה זכות וטו לגבי החלטות ניהוליות ועסקיות רבות. מניותיו היו בעצם סוג ב’ ביחס למניות שאר 55% בעלי המניות בחברה.
עיקר טיעוני הב”ל
“תעודת ההתאגדות של החברה מלמדת שבעת התאגדותה היו לחברה פחות מחמישה בעלי מניות”. כמו כן המבוטח היה בעל שליטה בעקיפין:
שימש כדירקטור/בעל מניות, דיווח בטופס התביעה כי הוא בעל עסק שבו הוא בעל מניות ובעל שליטה, כל התלושים הופקו ביום 12/6/2019 ולא מידי חודש בחודשו, שכרו הגבוה מעיד על היותו בעל שליטה ולא שכיר, וכי הוא היה מורשה חתימה בחברה”.
דיון והחלטה
- ראשית, קובע ביה”ד: “הגעתי לכלל מסקנה כי לא נסתרה טענת התובע לפיה לחברה היו יותר מחמישה בעלי מניות ממועד הסמוך להיווסדה בשנת 2016”. קרי החברה אינה חברת מעטים. (ביה”ד מבהיר כי החברה הבריטית החזיקה רק כ-10% ממניות החברה ומשכך אין בהחזקה זאת כשלעצמה כדי לסתור את הטענה לפיה מדובר בחברת מעטים).
- ביה”ד נשען על הלכת עלי תיתי: בין השאר “הוסבר כי הוצאתו של “בעל השליטה בחברת מעטים” מגדר ביטוח האבטלה נעשתה הן משיקולים ראייתיים ושיקולי אכיפה (בהתחשב בעמימות העובדתית), והן משיקולים מהותיים נוכח אפשרותו של בעל השליטה – בדומה לעצמאי – להיערך מראש לתקופות של שפל כלכלי”.
- אין חולק כי התובע היה בעל 45% ממניות החברה, “אולם הלכה היא כי בעת דיון בשאלה האם אדם הוא בעל שליטה בחברה, לצורך בחינת זכאותו לדמי אבטלה, יש לבצע בחינה מהותית של ההשפעה שהייתה לו על החברה בכל הקשור לביטוח אבטלה”.
- “בחינה מהותית של הדברים מעלה כי לא נסתרה טענת התובע לפיה הוא היה נטול שליטה על היבטים רבים ומהותיים בחברה, חרף מספר המניות שהחזיק בידיו…. לתובע, מעצם החזקתו בשיעור מניות שאינו עולה כדי 50%, לא הייתה אפשרות לקבל בלעדית החלטות מהותיות בחברה”.
- “לא הוכח כי לתובע הייתה יכולת לשלוט בהכנסות ובהוצאות החברה, לקבל החלטות בנוגע לסוג ההכנסות וההוצאות ועיתויין של אלה, להשפיע על היקף רווחיו והתשלומים שישולמו לו ולנווט את החברה על מנת לקבל החלטות שיסייעו לו להיערך מראש לתקופת משבר”.
- “ברי כי עצם ניהול ההליכים בערכאות השונות מדבר בעד עצמו, לכל הפחות ביחס לטענת התובע כי ביקש שלא לסיים את העסקתו בחברה ולא הייתה לו שליטה על החלטה זו. הגשת ההליכים על ידי התובע מצביעה, על פניה, כי התובע לא רצה לסיים את העסקתו בחברה. האופן הנטען של הפיטורים מלמד כשלעצמו על כך שהתובע לא נערך אליהם מבעוד מועד. בראי הזכאות לדמי אבטלה – הנתבע לא הוכיח כי לתובע הייתה יכולת לכלכל צעדיו מראש לתקופה של שפל כלכלי ולא ניתב את הדברים כרצונו, תוך שליטה ברווחי החברה, כמצופה מבעל שליטה בחברת מעטים, ובניגוד למצב אליו יכול להיקלע עובד שכיר שאינו בעל שליטה כאמור.
טענות התובע בנוגע להעדר השפעה ממשית על התנהלות החברה ובדבר חוסר יכולתו לנתב ולשלוט על החלטות מהותיות של החברה – מאפיינים אשר עומדים בלב הגדרת בעל שליטה בחברת מעטים ככל שהדבר נוגע לזכאות לדמי אבטלה – לא נסתרו על ידי הנתבע”.
התביעה התקבלה. נקבע כי: “התובע לא היה בעל שליטה בחברת מעטים, בראי זכאותו לדמי אבטלה”.
בשולי הדברים
- משום מה הן התובע, הן הנתבע והן ביה”ד לא דקו פורתא בעניין הגדרת חברת מעטים, שכן השאלה האם היו או לא היו יותר מחמישה בעלי מניות בחברה כלל אינה רלוונטית. האינדיקציה הנכונה היא האם חמישה בני אדם או פחות מחמישה שולטים בחברה. ובמקרה דנן, אם בנוסף למבוטח שהיה בעל 45% ממניות החברה, יש עוד בעל מניות אחד המחזיק נניח 15% ממניות החברה, הרי שלכל הפחות לעניין מבחן זה, החברה היא חברת מעטים, גם אם שאר 40% ממניות החברה מוחזקים בידי חמישים!! בעלי מניות.
- לאחר שכבר קבע ביה”ד כי אין מדובר בחברת מעטים, הוא בכל זאת בוחן את מעמדו הניהולי וכוחו של התובע בתפעולה והחלטותיה של החברה.
זאת, “מאחר והצדדים הרחיבו טיעונים בנוגע לשאלת היותו של התובע בעל שליטה בחברה אם לאו“.
והדברים תמוהים, שכן:
רק במקום שמדובר בחברת מעטים, ורק במקרה שאין מדובר בבעל שליטה במישרין (על פי הגדרת קרוב בסעיף 76 לפקודה), יש לבחון על פי הלכת עלי תיתי, אם התובע אף שאינו בעל שליטה במישרין, הרי הוא בכ”ז בעל שליטה בעקיפין.
ואולם במקרה דנן כשמדובר בתובע המחזיק 45% ממניות החברה, הרי שאין כל מקום לבחון אם הוא בעל שליטה בעקיפין !!
- על מנת למנוע בלבול מההתנהלות בפסק דין זה, וכפי שקבלנו אישרור לדבר מבכיר בביטוח הלאומי, הרי שדרך ההתנהלות של הב”ל בעניין זה היא כך:
- בחברה שאינה “חברת מעטים” – אין משמעות לשיעור החזקת המניות בידי המבוטח, בעל שליטה או לא בעל שליטה, ולא בוחנים שליטה בעקיפין, כיוון שסעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי אינו חל בכל אופן.
(יחסי עובד ומעסיק נבחנים בכל מקרה).
- ככל שמדובר בחברת מעטים – בעל שליטה במישרין אינו זכאי לדמי אבטלה, וכן מי שנקבע לגביו כי הוא בעל שליטה בעקיפין.