נגד מנהלת הגן הוגש כתב אישום על כך שמסרה תלושי שכר שאינם משקפים את ניצול ימי החופשה של העובדים בפועל. היא הוכיחה שהייתה אי הבנה בהנחיות שנתנה למשרד רואה החשבון שלה.
בית הדין לעבודה בתל אביב זיכה לאחרונה מנהלת גן שהואשמה במסירת תלושי שכר פיקטיביים לעובדיה. כנגד המנהלת נטען כי בתלושים נכתבו ימי חופשה באופן שלא משקף את הניצול בפועל. בית הדין התרשם שלא הייתה כאן כוונת זדון וציין כי ספק אם היה מקום לפתוח בהליך פלילי במקרה זה.
על פי כתב האישום, בין השנים 2006-2012 העסיקה הנאשמת בגן עובדת. במהלך מספר חודשים בשנת 2011 היא מסרה לה תלושי שכר בהם הופיע רישום של ימי חופשה שלא שיקף את מה שהיה בפעול באותם חודשים.
הנאשמת הכחישה שביצעה את העבירה וטענה שהמעשים המתוארים בכתב האישום הם בגדר ״זוטי דברים״ שאינם מקימים אחריות פלילית.
היא הסבירה שהיו מספר ימים שבהם הגן היה סגור (כגון ערבי חג) שנתפסו על ידה כימי חופשה להם זכאית העובדת על פי חוק. לדבריה, מאחר שהעובדת עבדה בשכר חודשי, היא ביקשה ממשרד רואה החשבון שלה שאחראי על הנפקת התלושים שלא להפחית לה שכר אלא לרשום את הימים כ״ניצול ימי חופשה״. היא הוסיפה שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ההוראה ניתנה לגבי מספר חודשים רטרואקטיבית אך המשרד רשם את כל הימים כניצול חודשי וזה מקור הטעות.
יותר מספק סביר
השופטת הבכירה עידית איצקוביץ מבית הדין לעבודה בתל אביב הבהירה שלפי חוק הגנת השכר מעסיק חייב למסור לכל עובד תלוש שכר המפרט בין היתר את מספר ימי החופשה שניתנו לו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה לה הוא זכאי.
לדבריה, אין מחלוקת על כך שבחודשים הרלוונטיים פירוט ניצול ימי החופשה של העובדת לא תאם את את הניצול בפועל באותו חודש. ביחס לאחד החודשים הרישום אף בלתי הגיוני שכן מספר הימים שנוצלו לכאורה עולה על מספר הימים בחודש.
עם זאת לדבריה, בנסיבות המקרה קיים יותר מספק סביר לכך שהנאשמת פעלה בתום לב והרישום נעשה בטעות. כך, מחומר הראיות עולה שהסיבה לרישום הלא נכון הייתה חוסר הבנה בהנחיות שנתנה הנאשמת למשרד רואה החשבון שלה. ברור מההנחיה שהנאשמת ביקשה לקזז ימי חופשה של העובדת שנוצלו בתקופה של שנה אך הללו נרשמו כניצול באותו חודש.
״היו מספר ימים במהלך השנה שבהן הגן היה סגור והעובדת (ועובדות נוספות בגן) לא עבדו בהם. שכר העובדת לא ירד באותם חודשים ולא נרשמו לה ימי היעדרות״, כתבה השופטת. האחראית על התלושים במשרד רואה החשבון רשמה את הימים כניצול ימי חופשה באותו חודש באופן שלא שיקף את המציאות.
השופטת הדגישה שהעבירה בה הואשמה המנהלת אינה כוללת רישום לא נכון או רישום מוטעה של נתון, כשהוא אכן כלול בתלוש השכר.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שלא הוכח שהייתה כוונה פלילית במעשיה של הנאשמת ויש לזכות אותה. היא הוסיפה כי ״ספק אם יש הצדקה לנקיטה של הליכים פליליים במקרה כמו זה שלפנינו, שבו רישום החופשות בתלוש השכר קיים אך נפלה בו טעות״.
ב״כ המדינה: עו”ד אסף תומר
ב״כ הנאשמת: עו”ד אורן שריקי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו״ד אביבה בורנובסקי העוסקת בדיני עבודה
הכותבת לא ייצגה בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
מדינת ישראל נ’ וולף
