ביום 2/9/19 דחה בית הדין הארצי לעבודה את הערעורים אשר הוגשו על ידי שני הצדדים במסגרת סכסוך קיבוצי בין קפה נואר להסתדרות.
כזכור בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב את קפה נואר לשלם להסתדרות פיצוי בסך של 300,000 ש”ח על כך שהנהלת קפה נואר פעלה לסיכול ופירוק ההתארגנות של עובדיה במסגרת ההסתדרות.
- קפה נואר הגישה ערעור כנגד החיוב ואילו ההסתדרות מצידה הגישה אף היא ערעור להגדלת הפיצוי. שני הערעורים נדחו.
- בית הדין הארצי מבהיר לראשונה את המבחנים לפירוש הסעיף בחוק המתיר פסיקת פיצויים לדוגמה.
- בית הדין לא התערב בממצאים העובדתיים לפיהם פעלו מנהלים מצד המסעדה לסכל את ההתארגנות.
- בית הדין הארצי הדגיש כי אף שזכות ההתארגנות אינה מעוגנת במפורש בחקיקת יסוד, בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון ובבית דין זה הוכרה זכות ההתארגנות כזכות יסוד חוקתית. משכך מזכיר בית הדין את הכללים וההגנות שנפסקו לשמירת זכות ההתארגנות ובכלל זה אלו אשר נקבעו בהלכת פלאפון.
שאלה חשובה שעמדה להכרעת בית הדין הארצי היתה:
כיצד יחושב גובה הפיצוי מקום בו בוצעו הפרות ופגיעות בזכות ההתארגנות?
סעיף החוק הרלבנטי הינו סעיף 33יא(ב)(1) לחוק הסכמים קיבוציים הקובע: “מצא בית דין אזורי לעבודה כי מעסיק הפר את הוראות סעיפים 33ט או 33י, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק, בשל הפרה כאמור, פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים ובלבד שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או נסיבותיה;”.
למעשה מתבקשות שתי שאלות:
- האם מדובר בפיצוי כולל או שמא בפיצוי נפרד לכל הפרה?
- מתי תופעל התקרה של 50,000 ש”ח ומתי ניתן יהיה לפסוק יותר?
לגבי השאלה הראשונה השיב בית הדין הארצי כי מדובר בפיצוי שניתן לפסוק אותו בגין כל הפרה בנפרד: ” ויודגש: תקרה זו (המתעדכנת בהתאם לשיעור עליית המדד כאמור בסעיף 33יא(ב)(5)) נחקקה בהתייחס לכל הפרה, באופן המאפשר, לכאורה, פסיקת פיצוי נפרד לכל הפרה, ככל שמוכחת יותר מהפרה אחת. ואכן, בפסיקה בסוגיה זו נקוט הכלל לפיו ככל שמדובר בפגיעה שיטתית בהתארגנות על ידי אותו מעסיק, ניתן לפסוק בנפרד פיצוי לדוגמה בגין כל הפרה בנפרד”.
מכאן אם לדוגמה היו 10 הפרות שונות ניתן לפסוק עד 500,000 או שני מיליון בהתאמה (צמוד למדד כקבוע בסעיף).
השאלה השניה אשר לגביה היתה קיימת אי ודאות עסקה בכיצד תקבע תקרת הפיצוי, דהיינו מתי 50,000 ש”ח ומתי 200,000 ש”ח בגין כל הפרה.
בית הדין הארצי קבע: “על פי פשוטו של מקרא, פיצוי לדוגמה עד לסך 50,000 ש”ח בגין כל הפרה הוא נקודת המוצא לקביעת סכום הפיצוי הראוי. דעתנו היא כי במקרה הרגיל סכום זה צריך שיהיה בבחינת הסטנדרט לפסיקת פיצוי לדוגמה בגין פגיעה בהתארגנות. עם זאת, כמובן שייתכנו מקרים בהם נסיבות ההפרה תהיינה כאלה המצדיקות פיצוי אף נמוך יותר מ-50,000 ₪ בגין אותה הפרה”.
משמע הכלל יהיה פסיקת פיצוי של 50,000 ש”ח בגין כל הפרה ככל שאין נסיבות המצדיקות הפחתה.
מהם המקרים בהם ייפסק פיצוי גבוה מכך?
לשאלה זו משיב בית הדין הארצי: “דעתנו היא כי ככלל, הפרות שיש לראותן, או את הנסיבות בהן בוצעו, כחמורות במידה כזו המצדיקה את הגדלת שיעור הפיצוי, הן הפרות שיש להן פוטנציאל ממשי ומיידי להביא לסיכול ההתארגנות או שהביאו הלכה למעשה לסיכול ההתארגנות. האמור נכון בין אם מדובר בהפרה בודדת ובין אם בהצטבר עם יתר ההפרות שנקבע שבוצעו. לפיכך וכאמור לעיל, במקרה הרגיל, הפיצוי שיש לפסוק לחובת מעסיק לגביו הוכח שפעל במטרה להכשיל את ההתארגנות, הוא 50,000 ₪ בגין כל הפרה (בצמוד למדד). ככל שהוכח שנעשו פעולות שיש בהן פוטנציאל ממשי ומיידי להביא לסיכול ההתארגנות, או שהוכח שפעולות מעין אלו הביאו הלכה למעשה לסיכול ההתארגנות, ניתן בנסיבות העניין לסטות מנקודת המוצא האמורה ולפסוק פיצוי לדוגמה בסכום גבוה יותר (עד תקרה של 200,000 ש”ח כמובן, ובצמוד למדד)”.
למעשה בית הדין קובע כי ככל שהוכח שנעשו פעולות שיש בהן פוטנציאל ממשי ומיידי להביא לסיכול ההתארגנות, או שהביאו לסיכולה בפועל, אזי יהיה רשאי ביה”ד לפסוק פיצוי של עד 200,000 ש”ח בגין כל הפרה!
בית הדין הארצי קבע שהפיצוי שנפסק לחובת קפה נואר בסך של 300,000 ש”ח יישאר על כנו וזאת משלא הובאו נימוקים המצדיקים העלאתו או הפחתתו.
ראו: עסק (ארצי) 20083-09-18 קפה נואר בע”מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה הסתדרות הנוער העובד והלומד
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו”ד מומחה בתחום.
מאת: עו”ד יוסי חכם
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2019
