על-מנת להשוות תנאיהן של נשים שעוברות טיפולי פוריות לנשים בהיריון, התפרסם ביום 6 בינואר 2019 התיקון לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 61) אשר קובע כי נשים בטיפולי פוריות יהיו זכאיות לתשלום שכר החל מהשעה הראשונה להיעדרותן, אף אם נעדרו בחלקי ימים.
עד לימים אלו ניכרה האבחנה בין היעדרותן של נשים בהיריון לצורך בדיקות רפואיות ובין היעדרותן של נשים לצורך טיפולי פוריות, המצויה בחוק עבודת נשים, התשי”ד-1954 (להלן – “חוק עבודת נשים” / “החוק”).
כך, לפי סעיף 7(ה) לחוק עובדות בהיריון היו זכאיות להיעדר מעבודתן לצורך בדיקות רפואיות במהלך ההיריון, ללא ניכוי משכר העבודה וללא ניכוי מימי המחלה הצבורים להן, כאשר ימי ההיעדרות הוגבלו עד ל-40 שעות, ביחס להיקף משרתן.
להבדיל – לגבי היעדרות לצורכי טיפולי פוריות, לפי סעיף 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים, נקבע כי דינה כדין היעדרות מפאת מחלה. קרי, נשים שנעדרו לצורכי טיפולי פוריות לא היו זכאיות לתשלום שכר בגין שעות היעדרותן, מאחר ועל-פי חוק דמי מחלה, התשל”ו-1976, דמי המחלה משולמים רק מהיום השני להיעדרות בשיעור של מחצית מהשכר, עד היום הרביעי.
יוצא איפוא, כי בעוד שאישה בהיריון הייתה זכאית לתשלום שכר כבר מהשעה הראשונה להיעדרותה, נשים שנעדרות לצורכי טיפולי פוריות, אף אם לשעות ספורות בלבד, לא היו זכאיות לתשלום שכר, דבר אשר לדעת המחוקק יצר אבחנה לא מוצדקת בין שני המקרים.
על-מנת להשוות תנאיהן של נשים שעוברות טיפולי פוריות לנשים בהיריון, התפרסם ביום 6 בינואר 2019 התיקון לחוק עבודת נשים (תיקון מס’ 61) אשר קובע כי נשים בטיפולי פוריות יהיו זכאיות לתשלום שכר החל מהשעה הראשונה להיעדרותן, אף אם נעדרו בחלקי ימים.
עובדת בהיריון תהא רשאית להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכרה, לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההיריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על-ידי רופא נשים או שנעשים בתחנה לבריאות האם והילד, לרבות בדיקות שגרתיות כאמור אשר נערכות מחוץ לתחנה לבריאות האם והילד, על-פי הנחיה של תחנה זו.
עובדת בטיפולי פוריות תהא רשאית להיעדר מעבודתה בתקופה שבה היא עוברת טיפולי פוריות, לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, על חשבון ימי המחלה שלה, וללא ניכוי משכרה.
יחד עם זאת, ההיעדרות האמורה, של עובדת בהיריון ושל עובדת בטיפולי פוריות, מוגבלת:
אם עובדת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה – זכאית להיעדר 40 שעות במשך חודשי ההיריון;
אם עובדת במשרה חלקית – לא תעלה ההיעדרות, במשך חודשי ההיריון, על החלק היחסי של 40 שעות, לפי שיעור חלקיות המשרה, אשר יחושב באופן של חלוקת שעות העבודה של העובדת בחודש במס’ שעות העבודה שנחשבים למשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות (משרה מלאה עפ”י דין), הנמוך מביניהם.
כך לדוגמא, אם שיעור משרתה של העובדת הוא 50%, ובמקום עבודתה היקף המשרה המלאה הנהוג הוא עפ”י החוק, 182 שעות, אזי זכאית היא לשכר בגין 20 שעות היעדרות בחלקי ימים, שהייתה מקבלת אילולא נעדרה.
יובהר, ההוראות הנ”ל הנוגעות להיעדרותן של נשים בטיפולי פוריות יחולו גם על עובדים העוברים טיפולי פוריות.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו”ד מומחה בתחום.
מאת: עו”ד יוסי חכם
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2019
