ערב החגים הבאים עלינו לטובה נשאלת השאלה האם יש להפריש לקרן הפנסיה הפרשות בגין דמי חגים.
הכוונה הינה האם יש להפריש מתשלום המשולם עקב אי עבודה בחג (בהתאם לחובה על פי צו ההרחבה) ולא בגין עבודה בחג שאז השאלה כלל אינה מתעוררת.
צו ההרחבה לפנסיה כללית מגדיר את השכר המבוטח לפי הגדרת השכר הקובע לחוק פיצויי פיטורים ומכאן ככל שמדובר ברכיבי שכר אשר פורשו כחלק מהשכר הקובע לפיצויים אזי יש להפריש לפנסיה בגינם (עד התקרה הקבועה בצו ההרחבה או כהגדרת השכר הקובע בחוזה האישי ובלבד שזו גבוהה מהנדרש בצו).
השאלה האם יש לכלול את דמי החגים בחישוב השכר הקובע לפיצויים עלתה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שם נקבע: “מקובלת עלינו טענת העובדים, כי בעת חישוב שכרם הקובע, דהיינו השכר הממוצע ב – 12 החודשים האחרונים לעבודתם, יש להביא בחשבון גם תשלומים ששולמו להם בעד חופשה, מילואים וחגים, שהם תשלומים המהווים תחליף לשכר עבודה [ראו: סעיף 17 לחוק חופשה שנתית, תשי”א – 1951; סעיף 276(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה – 1995]. במיוחד אין זה ראוי שיקופחו זכויותיו של עובד בשל מילוי חובתו לשרת במילואים” (עע (ארצי) 212/06 ימית א. ביטחון בע”מ נ’ אלי אפרים)
משנקבע כי מדובר בתשלומים שהם חלף שכר ומשנקבע כי מדובר בתשלומים שיש לכלול בשכר הקובע לפיצויים אזי המסקנה המתבקשת היא כי יש להפריש לפנסיה גם מרכיב זה.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו”ד מומחה בתחום.
מאת: עו”ד יוסי חכם
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2018
