כדאי לדעת שהריון אינה מילת קסם, שברגע שנשלחת לאוויר מגנה על כל עובדת באשר היא. ישנם מקרים שבהם אם המעסיק פיטר עובדת בלי לדעת שהיא בהריון, הרי שהיא לא תהיה זכאית לפיצוי כלשהו.
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת דחה לאחרונה את תביעתה של עובדת שטענה כי פוטרה משום שהיתה הריון, וחייב אותה לשלם למעסיקיה שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 שקל. השופט מוסטפא קאסם קיבל את גרסת מנהל החברה-הנתבעת, שסיפר כי בכלל לא ידע שהתובעת בהריון.
התביעה הוגשה בשנה שעברה נגד חברת “יובלי עדן בניה והשקעות”. התובעת החלה לעבוד בחברה בסוף 2016, בתפקיד פקידותי. כשבוע לתוך העבודה היא חלתה ונעדרה במשך שבועיים. באחד הימים התנהלה שיחת טלפון בינה לבין מנהל החברה – שיחה שהובילו לפיצוץ היחסים בין הצדדים.
בתביעתה טענה התובעת כי באותה שיחה מנהל החברה פיטר אותה משום שהיתה בהריון, ובלי שימוע לפני פיטורים. לגרסתה, עוד לפני תחילת העבודה היא אמרה לו מספר פעמים שהיא רוצה להביא ילד לעולם וקיבלה ממנו תגובה אוהדת.
מנגד, החברה טענה כי התובעת התקשתה מאד בלימוד העבודה במהלך השבוע הראשון, ולאחר מכן נעדרה מהעבודה – דבר שיצר בעיה קשה.
מנהל החברה העיד שכשיזם את שיחת הטלפון הוא בכלל לא ידע שהתובעת בהריון, ואף לא התכוון לפטר אותה אלא רצה לברר מה אפשר לעשות והאם היא תגיע למשרד ביום ראשון, אחרי שבועיים שבהם נעדרה – האם להעסיק עובדת אחרת או לא.
“היא קיללה אחרי שאמרתי שאני מחפש מישהי והיא אמרה ‘אני בהיריון אתה לא יכול לפטר אות’י אבל לא התייחסתי להיריון. התייחסתי לעובדה שהמשרד שלי ריק בלי בן אדם”, כך סיפר בבית הדין.
גם חברו שהיה עד לשיחה (שהתנהלה ברכב) סיפר כי “..רצינו לדבר ולדעת מה עושים, אם היא באה אז מה טוב, ואם לא, שנדע מה לעשות”.
ההקלטות לא עזרו
בפתח נימוקיו ציין השופט קאסם כי עדיוות מנהל החברה ועובד נוסף היו אמינות, ישירות ומשכנעות, זאת לעומת עדות התובעת שהיתה בעיניו מוגזמת ובלתי אמינה. בהתאם לכך השופט שוכנע כי מנהל החברה לא ידע דבר על ההריון.
יש לציין כי השופט אכן שוכנע שהמנהל למעשה פיטר את התובעת מבלי לומר זאת במפורש, לאחר שאמרה לו שהיא “לא יודעת מה יהיה עד יום ראשון”, ולפני שהחלה לקלל אותו.
למרות זאת, השופט החליט שאין הצדקה לפסוק לתובעת פיצויים בגין היעדר שימוע ופיטורים שלא כדין, וזאת מאחר שספק אם שימוע היה גורם למנהל החברה לשנות את דעתו, לאחר שהתובעת קיללה וגידפה אותו – דבר שסתם את הגולל על האפשרות של המשך העסקתה.
בתוך כך השופט ניתח הקלטות שיחות בין בעלה של התובעת לבין מנהל החברה. אלא שההקלטות לא סייעו לתובעת, שכן גם בהן ניכר כי המנהל לא ידע דבר על ההריון, אף שבעלה של התובעת ניסה למשוך אותו בלשונו. בהקשר זה השופט מתח ביקורת על הבעל, שעשה זאת תוך מצב מטעה כשאמר שהוא “לא בעניין של הקלטות”.
בנוסף, השופט עיין במסרונים ששלח מנהל החברה לתובעת בימים שקדמו לשיחת הטלפון, וציין כי ניתן להתרשם מהם “מיחסו הטוב, האמפתי והמבין כלפיה וכלפי מצבה”.
התוצאה היתה שהתביעה – בה דרשה התובעת פיצויים בגין אפליה, עגמת נפש, וזכויות סוציאליות שונות – נדחתה במלואה, והתובעת אף חויבה בשכ”ט עו”ד.
ב”כ התובעת: עורך דין דיני עבודה הדר פלד טל
ב”כ הנתבעת: עו”ד יטיב שי
יצחק נ’ יובלי עדן בניה והשקעות בע”מ
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד מאיר שחל העוסק בדיני עבודה
הכותב לא ייצג בתיק.
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
