האם סמינר מקצועי שבו נפצעה אחות שהשתתפה בו, הוא בבחינת “פעילות נלווית לעבודה”, ומשכך יש להכיר בפגיעתה כתאונת עבודה? ביטוח לאומי חשב שלא, ביה”ד לעבודה קבע שכן.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את תביעתה של אחות בית החולים וולפסון המצויה בשנות ה-60 לחייה, בה ביקשה להכיר בפציעה בידה הימנית כתאונת עבודה.
הפציעה קרתה בשנת 2014 כאשר התובעת החליקה על רצפה רטובה ליד מעלית במלון “קראון פלאזה” שבאיזור ים המלח, בו שהתה במלון לרגל סמינר מקצועי. הסמינר אורגן על ידי העמותה לקידום מקצועי חברתי של האחים והאחיות בבתי החולים בישראל.
התובעת החליקה בדרכה להרצאה של נציג המוסד לביטוח לאומי, על זכויותיה כאחות. בעקבות הנפילה היא שברה את ידה הימנית.
המחלוקת בין התובעת לבין המוסד לביטוח לאומי (הנתבע בהליך) התמקדה בשאלה האם יש לראות בסמינר פעילות נלווית לעבודה.
התובעת טענה שכן, משום שהאירוע התרחש במסגרת סמינר שהוא בבחינת השתלמות מקצועית המאורגנת על ידי העמותה לקידום מקצועי, ולכן ברור שמדובר בפעילות נלווית לעבודה, ומשכך יש להכיר בפגיעה כתאונת עבודה.
מנגד, המוסד טען כי הסמינר התקיים מחוץ למקום העבודה, ולא הוכח שלמעסיק יש “עניין ריאלי” בהתקיימות הסמינר, שתכניו כלליים ואין להם זיקה לעבודת התובעת כאחות בבית חולים.
מטעם זה, לשיטת המוסד, אין לראות במה שקרה כפגיעה תוך כדי ועקב העבודה, ואף לא במסגרת פעילות נלווית הקשורה לעבודה.
השופטת כרמית פלד הסבירה שעניין זה מוכרע בהתאם לשורה של מבחנים, כאשר המבחן הבסיסי הוא באיזו מידה קשורה ההשתלמות לעבודתו או למקצועו של העובד, העידוד שנותן המעסיק להשתלמות, ומידת ה”עניין” שיש למעסיק באותה השתלמות.
הרצאות רלוונטיות למקצוע
לאחר ששקלה את טענות הצדדים ועיינה במסמכים הרלוונטיים, השופטת פלד החליטה להכיר באירוע כתאונת עבודה.
השופטת הזכירה שחוק הביטוח הלאומי מכיר כתאונות עבודה גם בתאונות שהתרחשו תוך כדי ביצוע פעילויות “נילוות לעבודה” – למשל השתלמויות, סמינרים, ימי גיבוש ואירועי ספורט – כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.
מכאן השופטת ניתחה את המקרה של התובעת, והצביעה על מספר נקודות שהכריעו את הכף: הסמינר יועד לאחים ואחיות, והזכות להשתתף בו מעוגנת בהסכמים הקיבוציים החלים על העסקת התובעת. כמו כן, עלות ההשתתפות בסמינר מסובסדת על ידי העמותה לקידום מקצועי, בזמן השהייה בסמינר המעסיק שילם לתובעת שכר עבודה, ומשתתפי הסמינר לא יכלו להביא אליו ילדים.
כמו כן, השופטת ציינה כי מי שמגיע לסמינר חויב להשתתף בהרצאות מקצועיות, כך שאי אפשר רק להגיע ולנפוש.
בהמשך, ובניגוד לדעתו של המוסד לביטוח לאומי, השופטת השתכנעה כי למעסיק היה עניין בסמינר, מה גם שתוכן ההרצאות שהועברו בו קשור לתחום העיסוק של התובעת כאחות, ולא להעשרה כללית גרידא.
בתוך כך השופטת אף ציינה כי “העובדה שהסמינר אורגן ע”י העמותה לקידום מקצועי ולא על ידי המעסיק אינה שומטת את הקרקע תחת היותו פעילות הנלווית לעבודה”.
מסיבות אלה נקבע, בסיכומו של דבר, המקרה מהווה תאונת עבודה. המוסד אף חויב לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
ב”כ התובעת: עו”ד רונן רבי, עו”ד אבישג הללי
ב”כ הנתבע: עו”ד אירית רייכנברג
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד יאיר סמוגורה העוסק בתאונות עבודה ובייצוג בתביעות מול ביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
מ.ב. נ’ המוסד לביטוח לאומי
