העובד, שהועסק בבנייה בין השנים 2009-2015, לא קיבל שכר, תשלום עבור שעות נוספות ופיצויי פיטורים. המעסיקים הכחישו שהם מכירים אותו אך טענותיהם נדחו אחת לאחת.
בתביעה שהגיש עובד זר נגד שלוש חברות בנייה ב-2015 הוא טען כי הועסק על ידן מ-2009 בפרוייקט בשכונת “ממילא” בירושלים. לדבריו, בשלושת חודשי העסקתו האחרונים הוא לא קיבל שכר והחברות לא שילמו לו פיצויי פיטורים לאחר סיום עבודתו.
עוד לדבריו, הוא הועסק מדי יום 12 שעות וביום שישי כ-7 שעות אך לא שולמו לו שעות נוספות. העובד ביקש גם פיצוי בגין זכויות סוציאליות שלא שולמו לו בהתאם לצו ההרחבה בענף הבנייה כמו הפרשות לפנסיה ופדיון חופשה.
את התביעה הוא הגיש נגד “י.ח. דמרי” שניהלה את פרויקט הבנייה, נגד חברת “האחים בשארה” שהנפיקה לו תלושי שכר ופיטרה אותו, ונגד חברת “בריז” שלדבריו העסיקה אותו בחודשים האחרונים לעבודתו.
כל שלוש הנתבעות טענו שהן אינן מכירות את התובע והוא לא הועסק על ידן. דמרי “גילגלה” את האחריות על האחים בשארה וטענה ששכרה את שירותיהם כקבלן משנה והם היו האחראים הבלעדיים על העובדים באתר.
האחים בשארה מצדם “גילגלו” את האחריות לפיתחה של בריז בטענה כי התקשרו עמה לביצוע עבודות הבנייה והיא זו שהייתה אחראית על העובדים. בריז עצמה הכחישה שהעסיקה את התובע או שיש לה היכרות כלשהי עמו.
עדות עגומה
אך השופטת יפית זלמנוביץ גיסין מבית הדין לעבודה בתל אביב ציינה שכבר בדיון הראשון נבקעו סדקים ראשונים בגרסת בריז ובא כוחה הודה שהיא העסיקה את התובע בתקופת עבודתו האחרונה. כמו כן, הרושם שהותירה עדותו של מנהל החברה היה “עגום מאוד” וניכר שהוא מסר גרסה מעורפלת כדי לחמוק מתשלום זכויות התובע.
גם עדות מנהל חברת האחים בשארה הייתה תמוהה לדבריה והוא לא הצליח להסביר את המצאותם של כרטיסי נוכחות עם לוגו החברה וחתימת מנהל העבודה מטעמה בידי התובע. המנהל טען כי התובע השיג את המסמכים מאחד מאתרי הבנייה של החברה אך טענה זו אינה מתקבלת על הדעת, כתבה השופטת.
ביחס לדמרי נקבע כי היא אמנם שלחה לדיון נציגה לא רלוונטית שלא ידעה להשיב על אף שאלה שהופנתה אליה, והדבר פועל לחובתה, אך מאחר שהתובע לא הציג “ראשית ראיה” ליחסי עבודה ביניהם דין התביעה נגדה להידחות.
בנסיבות אלה הסיקה השופטת שהאחים בשארה ובריז העסיקו את התובע במשותף בכל תקופת העסקתו.
בהמשך השופטת קיבלה את כל טענותיו הכספיות של התובע והורתה לנתבעות לשלם לו 194,541 שקל עבור הפרשי שכר (גמול שעות נוספות), הפקדות לפנסיה, דמי חגים, פדיון חופשה, פיצויי פיטורים, פיצוי על אי מתן תלושי שכר ושכר עבודה בגין שלושת החודשים האחרונים.
הנתבעות חויבו בהוצאות של 30,000 שקל (15,000 שקל כל אחת). התובע חויב בהוצאות דמרי שהתביעה נגדה נדחתה בסך 10,000 שקל.
ב”כ התובע: עו”ד שחר דור
ב”כ הנתבעות: עו”ד זאב מינטוס, עו”ד עטאף רושרוש, עו”ד מאהר אבו סיאם
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד אורלי גלמן העוסקת ב- דיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
hagos abream נ’ י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע”מ ואח’
