תביעה של עובד חברת השמירה “יסעור אבטחה” העלתה תמונה קשה על פגיעה בזכויות. העובד הועסק בעבודות ניקיון במתקן שב”ס עד שלקה בלבו במרץ 2013. רק אז הוא גילה שכספי הפנסיה שצבר לא תאמו את שכרו, מה שפגע משמעותית בקצבת הנכות שלו.
התובע החל לעבוד בחברת “יסעור שירותי אבטחה” במאי 2011, והוצב לעבוד באתר השייך לשב”ס כמפקח עבודות ניקיון וגינון.
במרץ 2013 הסתיימה עבודתו בעקבות ניתוח מעקפים שעבר והתדרדרות מצבו הרפואי. בהמשך אותה שנה הגיש העובד תביעה כנגד החברה בבית הדין לעבודה בתל אביב.
לדבריו, הוא הועסק בימים א’-ו’ ושולמה לו משכורת חודשית קבועה של כ-7,000 שקל אך ההפרשות לפנסיה וחישוב הזכויות הסוציאליות נעשו בחסר, על בסיס שכר של 4,300 בלבד.
התובע טען כי בשל כך פנסיית הנכות שהוא מקבל נמוכה משמעותית מהסכום המגיע לו לפי משכורתו האמיתית. לטענתו, הפסדיו מגיעים לכ-300,000 שקל.
עוד לדבריו, הוא פוטר מעבודתו בשל מצבו הרפואי ולכן הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
התובע דרש גם פיצוי על פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ושעות נוספות. עוד נטען כי הנתבעת לא מסרה לו מסמך המפרט את תנאי עבודתו וכי תלושי השכר לא היו מפורטים.
לטענת הנתבעת, משכורתו של התובע הייתה 4,300 שקל ורק מדי פעם שולם לו רכיב בשם “הפרש מתקן” בסכום של 2,400 שקל עבור עבודה בימי שישי. לדבריה, היא לא הייתה חייבת להפריש עבור העובד לפנסיה גם על הרכיב הנוסף.
הנתבעת הוסיפה כי התובע קיבל שכר “”גבוה ביותר” ביחס לעובד ניקיון ולכן אין בסיס לדרישה לשעות נוספות. היא גם טענה שלא פיטרה את התובע והוא זה שבחר להפסיק לעבוד, והכחישה שנפלו פגמים בתלושי השכר שלו.
תוספת קבועה
השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קיבלה את טענת התובע כי ההפרדה שביצעה הנתבעת בין ה”משכורת” לבין “הרכיב הנוסף” הייתה מלאכותית, שכן הרכיב הנוסף שולם לתובע מידי חודש ללא תלות בעבודה בפועל, בחופשות או בימי חג. מכאן, שלא מדובר היה בתוספת המותנית בעבודה חריגה אלא בתוספת קבועה. בנסיבות אלה קבעה השופטת כי ההפרשות לפנסיה בוצעו בחסר.
עוד נקבע כי עדותו של מנהל הנתבעת ביחס לנסיבות סיום עבודתו של התובע “הייתה רוויית סתירות פנימיות”. הוכח כי הנתבעת ידעה על מצבו של התובע ובכל זאת בחרה לסיים את יחסי העבודה עמו, בזמן ששהה בחופשת מחלה. לפיכך קבעה השופטת כי התובע פוטר וזכאי לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת.
עוד נפסק לתובע פיצוי על אי מסירת הודעה על תנאי עבודה ועל רישום לקוי וחלקי בתלושי השכר. בנוסף, קיבלה השופטת את תביעתו לפדיון חופשה, דמי הבראה ושעות נוספות.
בסך הכל נפסקו לטובת התובע 378,941 שקל בתוספת 25,000 שקל שכ”ט עו”ד.
ב”כ התובע: עו”ד גולן אשטון
ב”כ הנתבעת: עו”ד שירלי שטרית
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עורך דין שי אבני עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
