צו ההרחבה מחייב מעסיקים המעסיקים 100 עובדים ויותר לפעול לשילוב ולייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות. צו ההרחבה לא הגדיר מי ייחשב עובד עם מוגבלות ועקב קשיים ביישום ניתנה החלטת ועדת המעקב שהוקמה לעניין זה.
הקביעה החשובה הראשונה הינה לגבי המוגבלות ולעניין זה נקבע:
“על מנת להביא להגשמת תכלית ההסכם הקיבוצי, מסכימים הצדדים כי ״אדם עם מוגבלות״ לצורך יישום ההסכם הוא אדם עם מוגבלות, כמשמעו בחוק, אשר מתקיימים בו אחד מאלה:
א. מוגבלותו הינה מוגבלות של ארבעים אחוזי (40%) נכות ומעלה המוכרת על ידי המוסד לביטוח
לאומי, משרד הביטחון, מס הכנסה, או משרד הבריאות;
ב. עבר שיקום מקצועי לצורך השמה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה או משרד
הבריאות;
ג. הינו נכה צה״ל אשר עבר שיקום מקצועי לצורך השמה בעבודה על ידי משרד הביטחון;
מכאן שרק העסקת אדם עם נכות מוכרת של 40% ומעלה תיחשב למניין המועסקים לצורך ייצוג הולם.
החלטת הועדה גם קובעת כללים חשובים לעניין מעסיקים אשר ניסו לבצע שילוב ללא הצלחה, וקובע באיזה נטלים יהיה על המעסיקים ולעמוד, ובכלל זה:
“מעסיק אשר אינו עומד במכסה הקבועה בהסכם הקיבוצי להעסקת אנשים עם מוגבלות, יידרש להראות כי לעניין משרות פנויות או חדשות נקט בצעדים לשם העסקת אנשים עם מוגבלות כדלקמן:
א. קיים אצל המעסיק עובד הממונה כאחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות.
ב. למעסיק תכנית שנתית בנושא קידום העסקת אנשים עם מוגבלות. ככל שהמעסיק הינו חברה,
התוכנית השנתית הובאה לאישור על ידי דירקטוריון המעסיק. תוכנית שנתית תכלול הוראות
בדבר העדפת העסקתם או קידומם של אנשים עם מוגבלות שהם כשירים לתפקיד או למשרה
ושהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים לתפקיד או למשרה.
ג. המעסיק פנה לשלושה גורמים שונים המתמחים בהשמת עובדים עם מוגבלות, לשם קידום קליטת
אדם עם מוגבלות לתפקיד הרלוונטי, והם: אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי, למרכזי תמיכה
למעסיקים – מטה לשילוב אנשים עם מוגבלות שבמשרד הכלכלה, ולאחד מהגורמים הבאים:
• שירות התעסוקה (הצדדים יפנו לשר הכלכלה לצורך קידום פעילות ייעודית בשירות התעסוקה
להשמת אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה)
• אגף השיקום במשרדי הרווחה / הבריאות / הביטחון
• גופי השמה המתמחים בהשמת עובדים עם מוגבלות שירות לעיוור
• פורטל ״עבודה נגישה”.
חובה נוספת הינה החובה לתעד כל מקרה שבו נדחתה בקשת עבודה של אדם עם מוגבלות:
“מעסיק אשר אדם עם מוגבלות ביקש להתקבל לתפקיד אצלו ולא התקבל, יתעד בכתב הנימוקים לאי קבלת המועמד לעבודה, בכפוף להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ״ח-1988 ולחובת איסור הפליה כמפורט שם, וישמור תיעוד זה.”.
מעסיקים אשר לא הצליחו להגיע לאחוז ההעסקה אשר נחשב ייצוג הולם אך יראו כי ביצעו את הפעולות האמורות לעיל בתום לב ייחשבו כמי שפעלו לקידום הייצוג ההולם.
אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו”ד מומחה בתחום.
מאת: עו”ד יוסי חכם
© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2015
