בית הדין לעבודה בחיפה (כב’ השופטת איריס רש) קיבל, ביום 21.6.2015, את תביעתה של גננת אשר טענה כי לא התקבלה לעבודה מחמת היותה חרדית, ופסק לה פיצוי בסך 50,000 ₪.
התובעת שובצה לעבודה כגננת מטעם משרד החינוך, בגן המצוי בתחום עיריית חדרה, בגן ממלכתי דתי, לקראת שנת הלימודים תשע”ד. כעבור מספר ימים קיבלה התובעת הודעה כי עיריית חדרה מתנגדת לשיבוץ, כאשר נאמר לה כי קיים חשש ל”השתלטות חרדית על העיר”.
על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, עבר נטל ההוכחה לכתפי הנתבעות להוכיח שלא פעלו מחמת שיקולים מפלים אסורים בהחלטתם לבטל את שיבוצה של התובעת לגן. הנתבעות לא הרימו את הנטל, ויתירה מכך- העלו בעצמן טיעונים שאינם ממין העניין, כגון שהתובעת מתלבשת חשוף מדי ונועלת נעלי עקב, או שקיים חשש שלא תעמוד בצפירת יום הזכרון. עוד התברר אגב בירור התביעה כי הורים לילדים שיועדו להיות משובצים בגן הביעו חשש הנוגע להיותה של הגננת חרדית.
בית המשפט קבע כי יש ליתן פרשנות תכליתית למונחים עובד ומעסיק בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ולפיכך לראות במשרד החינוך ובעיריית חדרה כמעסיקים במשותף.
מאת: קרן בר יהודה, עו”ד ונוטריון.
הכותבת שמשה בעבר כיועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, מייצגת נפגעות הטרדה מינית, מייעצת ומלווה מעסיקים בתחום הטיפול בנושאי הטרדה מינית ומנחה קורסים לאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה. הכותבת מנהלת את הפורום לייעוץ משפטי של אתר “מקום” לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
