ברור שככל שתחילת החיסכון תוקדם, קיים סיכוי טוב יותר להשגת היעד. אך לא מספיק להתחיל מוקדם את תהליך החיסכון: חייבת להיות גם אסטרטגיה של מדיניות ניהול ברורה.
המונח “חיסכון פנסיוני” אינו קיים יותר. ניתן לחלק את החסכונות לשתי קבוצות: קבוצה אחת מעניקה הטבות מס (קרן פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופת-גמל / קרן השתלמות). הקבוצה השנייה היא החסכונות שאינם מעניקים הטבות מס.
בפועל, החיסכון הפנסיוני הוא סך החסכונות שהפורש יצליח לתרגם לתזרים מזומנים, הן מחסכונות שבכפוף לתקנות מעניקים הטבות מס והן חסכונות פרט. כאשר הפך החיסכון לפרישה לתלוי בתשואה, עלתה יחד אתו ובאופן מידי גם חשיבות משך תקופת החיסכון.
להלן 14 עצות להשגת יעדי החיסכון בעת פרישה:
הכרת המציאות:
אין אפשרות להתחיל בתהליכי חיסכון לפני שמבינים שהמציאות השתנתה. הכרה זו הינה משימה חשובה בפני עצמה. רק לפני שנים מעטות הפרישה נחשבה כתחנה סופית קצובה בזמן, שאחריה – תוך זמן קצר יחסית – עוברים מהעולם. בימינו אנו, משך הזמן שאדם מבלה כפורש הוא ארוך כמעט כמו שנות הקריירה שלו. לכן מימון התקופה הזו הופך מורכב ומסובך. ההכרה במציאות החדשה תאפשר להבין, לפשט ולהגדיר את הצרכים והמשאבים הנחוצים. מדובר במשימה הדורשת הפנמה, מסירות, התמדה ויכולת קבלת החלטות, תוך היעזרות במערך בקרה.
תלוש השכר:
מתי לאחרונה ישבתם ועיינתם בתלוש השכר שלכם? אם תעשו זאת תגלו אוצר שלם של מידע. ניתן לדלות הרבה אינפורמציה מהיכרות עם התלוש. אם ניסיתם ו”הלכתם לאיבוד” (כמו שכירים רבים אחרים!) אל תוותרו! קיבעו מפגש עם חשב/ת השכר במקום העבודה שלכם. תעדו את הפגישה במסמך כתוב ולימדו אותו. ללא היכרות עם ה”לוקש” לא תוכלו להתקדם לעבר היעדים שלכם. תשומת לבכם צריכה להיות מופנית במיוחד לצד הניכויים בתלוש. שם תמצאו פירוט של תכניות החיסכון הפנסיוניות שלכם, השם של הקופה בה אתם חוסכים ואת הסכום המופרש בכל חודש. בתלושים רבים ניתן למצוא גם אינפורמציה אודות הסכום המבוטח בתכניות הפנסיוניות.
“מחסן” החיסכון הפיננסי:
לפני כל פעולה אחרת, חובה לערוך סדר במה שיש כבר. מומלץ לעשות זאת ע”י עריכת רישום מסודר של כל הנכסים. המידע הוא נגיש ונמצא ברישום הנכסים הפיננסים בדוחות השונים. מומלץ להיעזר בדוחות עדכניים. אלה שנוטים שלא לשמור את טופסי הדיווח העונתיים/שנתיים יוכלו להירשם באתרי האינטרנט של החברות המנהלות את החיסכון. מהם ניתן להדפיס את היתרות העדכניות. בצד נכסים ריאליים יש לערוך רשימה של נכסים שאותם מייעדים לקבלת תזרים מזומנים בפרישה. לאחר שנוצרת ונשמרת רשימה מאורגנת ומסודרת, היא הופכת ל”מחסן הפיננסי” האישי. זאת נקודת פתיחה מצוינת להתחלת התהליך.
תזרים רצוי/מצוי:
ראשית יש לשאול מהי רמת החיים שאותה רוצים לשמור ולנהל בעת פרישה. (צריך גם להוסיף מקדם ביטחון של כ-20%) ומהו הסכום החודשי הנחוץ לשם כך. לאחר שהסכום הנדרש חושב, צריך לבדוק מהו תזרים המזומנים שהיה עומד לרשותכם לו פרשתם היום. במידה ונמצא פער חיובי, כלומר שהתזרים בפועל גבוה מהתזרים הרצוי, ניתן להגדיל את סכום היעד או לשמור על הקיים ולנהלו, תוך כדי לקיחת סיכון מחושב על העודפים. במידה והתזרים הרצוי גבוה מהתזרים בפועל, כלומר פער שלילי, יש לתכנן וליישם מנגנון להשלמת פערי תזרים. זו תוכנית המפרטת, צעד אחר צעד, כיצד מצליחים להגיע ליעד תזרים. יש לזכור תמיד ששינויים קטנים בסכומי החיסכון יכולים ליצור שינוים של ממש בסכומי התקבולים, בחלוף השנים.
“קצבה אינטימית”:
זאת אמורה להיות “פגישה” של קרן הפנסיה וכל תכניות הקצבה הנוספות הצפויות בגיל הפרישה. ניתן לחשב אותן ברמת דיוק גבוהה. יש לזכור לתרגם את מונחי הקיצבה ברוטו ונטו (כלומר בניכוי המיסים). לאחר ניתוח תזרים צפוי ניתן לדעת בוודאות איזה תזרים בסיסי מצפה מתוכניות הקצבה ומהביטוח הלאומי (קצבת זקנה).
כמה כסף מזומן יש:
חייבים ליצור הפרדה בין הכספים המיועדים לקצבה ולבין ההון הכללי. הון זה ייחשב כשווי מזומנים נטו.
דוגמא: לפורש יש קרן פנסיה ובה מופקדים מיליון שקלים. בנוסף יש ברשותו תוכנית חיסכון פרטית, בה צבר מאתיים אלף ₪. שווי המזומנים העומד לרשותו הוא מאתיים אלף השקלים בלבד! את הסכום שבקרן הפנסיה החוסך ייעד אך ורק לצרכי קצבה ואין להכלילם בהון הכללי. זו הבחנה קריטית: אם היו לו תכניות להשתמש בכספים כדי לעזור, או ליעד סכומי מזומנים לטובת פרויקטים מסוימים, רק אותם 200,000 ₪ זמינים לכך.
ניהול חוב:
אחת המטרות היא להגיע לגיל פרישה ללא “חובות רעים”: חובות שאינם משרתים רכישה של נכס, הלוואות, משכנתאות וכיו”ב. לעומתם, “חוב טוב” הוא חוב שנלקח למטרות מינוף של הון/רכוש של הפורש ותזרים מזומנים מהנכס שנרכש פורע את ההלוואה.
ניתוח צרכים:
בניגוד לציפיות, תקופת הפרישה מהתקופות היקרות בחיים. מחקרים מלמדים כי נידרש לשמר יותר מ- 90% מההכנסה לפני הפרישה כדי לשמור על אותה רמת חיים. ניתוח צרכים הוא צעד ראשון בלקיחת אחריות על העתיד הכלכלי. המפתח לפרישה בטוחה הוא תכנון מראש. קיימות סוגיות רבות שיש לתת עליהן את הדעת, כמו: האם יש צורך להמשיך ולעבוד? האם מעדיפים ליהנות מהזמן הפנוי? האם בית המגורים הנוכחי מתאים לצרכים העתידיים? מה יהיו הצרכים העתידיים בהיבט הכלכלי? איזה ביטוח צריך? האם קיים הצורך להמשיך ולתמוך בילדים? וכיו”ב.
כתיבת יעדים:
רצוי להכין – ובכתב! – את רשימת היעדים לעת פרישה. יש לרשום כל יעד ומטרה במונחי תזרים שוטף ולהוסיף לרשימה גם תכנון של הוצאות חד פעמיות, כמו טיול גדול בחו”ל, עזרה לילדים וכדומה. רשימה זו תהיה תחילת הדרך לקביעת התוכנית האסטרטגית. כל אחד מיעדים מתוכננים אלה ישפיע על הדרישות הכספיות החודשיות, החל מהרגע שבו הפורש עוזב את העבודה. הניסיון מראה שאין תחליף לרשימה שכזו. ככל שתהייה מפורטת יותר ומוגדרת בלוח זמנים ובהערכה של העלויות הצפויות וההשלכות הפיננסיות. אין תחליף גם לדו-שיח, להאזנה ולתיאום ציפיות בין הפורש ובת/בן זוגו
מדיניות סיכון:
רצוי להתרחק מהקלישאות הקושרות בין גיל ונטילת סיכונים פיננסיים. אין קשר בין גיל לסיכון. רמת הסיכון נקבעת בכפוף למשאבים המצויים בלבד, תוך התחשבות בייעוד הזמן. לדוגמא: זוג גמלאים שיש לו תזרים הכנסות של 10,000 ₪ וזקוק לעוד 6,000 ₪ לצורך השלמה, ראוי שישריין קודם לכל מהונו את ההשלמה למשך כ-20 שנה. הזוג יוכל לנהל את יתרת העודפים (אם יש ברשותו, כמובן) מעבר לשריון, תוך לקיחת סיכון מחושב גדול יותר.
טיפוח תיק השקעות:
במהלך החיים רבים מצטרפים לאופנות ולמגמות פופולריות, כמו מיני ספורט, עיסוקים ותחביבים. מומלץ שיחד עם הרכיבה על אופניים, הריצה וכו’, כדאי גם לטפח את ההבנה והידע בתיק ההשקעות שלכם. מדובר באחת מהמלאכות המאתגרות והמתגמלות ביותר. לימדו והשכילו. לחלופין, מצאו לכם מנטור שיוכל להדריך ולהוביל אתכם בניהול וטיפוח תיק ההשקעות בצמוד למטרות הפיננסיות שהגדרתם. הוא יעזור להביא אתכם למימוש היעדים הכלכליים.
למה אהיה זכאי כשאפרוש?
לכל פורש סיפור משלו ותובנות שונות על חווית הפרישה. מומלץ מאד, גם לפני הפרישה, להיות בקשר עם אלה שכבר חוו את החוויה. כדאי לשאול, לברר ולאסוף מידע על זכאויות ועל סוגי מענקים. להתעניין ולבדוק מה הם, הבוגרים יותר, מתכוונים לעשות בחייהם. מומלץ לרשום! יש מספר לא קטן של עמיתים שישפכו אור על פינות חשוכות במקומות מפתיעים.
מערכת ההגנה – הביטוחים:
המוטו צריך להיות: לבטח רק את מה שצריך! לא רצוי להיות במצב שבו תמונת כיסוי הביטוח נראית כמי שרוצים “להרוויח” ממקרה ביטוחי. ניתן, למשל, לבטח – בכל סכום – למקרה סיעוד, אך מה הטעם? יש להתאים את תיק הביטוח לפי צרכי הביטוח האישיים. יש שיוכלו להסתפק ברובד בסיסי ויהיו כאלה שיגלו כי הם זקוקים ל”כרית הגנה” גדולה יותר.
תכנון מס:
ההשקעה הטובה ביותר שניתן לעשותה, היא לתכנן היטב את המס! תכנון זה יבוצע לאחר מיפוי הזכאויות, לאחר חישוב התזרים הצפוי מהקופה המשלמת קצבה, התחשבות במענקים המגיעים כתוספת, יחד עם יתרת הנכסים שאיתם מתכננים להגיע לפרישה, כמו נדל”ן פנסיוני ותיקי השקעות. יש לתכנן את תזרים ההכנסה כך ששיעור המס יהיה נמוך ככל האפשר. חיסכון במס הוא כלי המספק תמורה מידית להגדלת ההכנסה החודשית בפרישה. יש לציין כי נושא המיסוי הוא דינאמי: יתכן שמה שתוכנן כיאות בעבר כבר אינו עדכני. על כן יש להקפיד ולהתעדכן בהקפדה יתרה בשנים המעטות שנשארו לפני פרישה.
מאת: רן חובב, מומחה למיסוי ולפרישה
