מענקים ותשלומים (כמו משכורת 13) חייבים בתנאים מסוימים בפריסה לפי תקנות הביטוח הלאומי, ועשויים לזכות עובדים שקיבלו גמלאות מחליפות שכר בהפרשים מהמוסד לביטוח לאומי (דמי לידה, גמלה לשמירת היריון, תגמולי מילואים, דמי פגיעה, קצבה ומענק בשל נכות מעבודה, דמי תאונה, דמי אבטלה וגמלת תלויים).
(דמי לידה, גמלה לשמירת היריון, תגמולי מילואים, דמי פגיעה, קצבה ומענק בשל נכות מעבודה, דמי תאונה, דמי אבטלה וגמלת תלויים).
זאת, בתנאי שתוגש תביעה להפרשי גמלה.
שכר נוסף/תשלום נוסף
החל מיוני 2014, שונו הכללים לגבי פריסת שכר נוסף/תשלום נוסף. החל מהמשכורת של חודש יוני 2014, אם התשלום הנוסף עולה על 25% משכר המינימום החודשי (1,075 ₪) או שווה לו, יחולק התשלום הנוסף לשנים עשר חודשים: החודש שבו שולם התשלום הנוסף ועוד 11 חודשים אחורה ותחושב החבות בדמי ביטוח לכל החודשים הקודמים, בהתאם. טרם השינוי הנוכחי, פריסת התשלום הנוסף בוצעה רק כאשר התשלום הנוסף עלה על 25% מהשכר החודשי הרגיל של העובד, או שווה לו. לגבי עובד שעבד אצל אותו מעסיק פחות מ-12 החודשים האמורים, “התשלום הנוסף” יחולק למספר חודשי העבודה שבהם עבד בתקופה הזו. לדוגמה: עובדת שכירה בחופשת לידה בחודשים מרץ עד אוקטובר 2014, מתוכם 5 חודשים מלאים שלא עבדה. התשלום הנוסף שתקבל בדצמבר 2014 שמתחייב בפריסה, יחולק ל-7 חודשים במקום 12 חודשים.
שיהוי
ככלל, כל תביעה לגמלה יש להגיש תוך 12 חודשים ממועד העילה. בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי גמלת כסף משולמת לכל היותר בעבור 12 חודשים רטרואקטיבית, למעט תגמולי מילואים שבעבורם נקבעה תקופה ארוכה יותר. כלומר, כל הפרש גמלה שנובע בעקבות תשלום שכר נוסף יש לתבוע תוך 12 חודשים מהמועד שבו שולם השכר הנוסף.
דמי לידה למבוטחת שכירה ועצמאית
דמי לידה לעובדת עצמאית משולמים אוטומטית על ידי המוסד לביטוח לאומי. דמי לידה אלה אינם כוללים את ההכנסות מהמשכורת של מי שהיא גם עובדת שכירה ולכן יש להגיש תביעה לדמי לידה בגין ההכנסות כעובדת שכירה תוך 12 חודשים מיום הזכאות.
האמור לעיל כולל גם את מי ששכירה לעניין הביטוח הלאומי בלבד, לפי צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים.
נכתב ע”י רו”ח אורנה (צח) גלרט, מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה,
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי
עם רו”ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
