עובד ניקיון מבוגר התבקש לבצע עבודת סבלות, ולפנות מכשירים כבדים מחדר כושר. העובד שחשש מפיטורין, הסכים לבצע את העבודה החריגה, ונפגע בגבו>>>
עובד ניקיון בשנות השישים לחייו הועסק על ידי חברה לאבטחה ושירותי ניקיון, במסגרת עבודתו נשלח התובע לפנות חדר כושר, בו מכשירים כבדים במשקל של עד 200 קילו. כתוצאה מהפינוי, התובע נפגע ונגרם לו נזק רציני בגב, אשר בעקבותיו איבד את כושר העבודה. על כן הגיש תביעה לפיצויים נגד המעסיקה. בית משפט השלום בירושלים קיבל בשבוע שעבר (יום א’) את התביעה ופסק לתובע פיצויים בסך של 264,600 שקל.
בחודש נובמבר 2008, נשלח התובע, יליד 1984, יחד עם עובד נוסף, לפנות ציוד מחדר כושר, על מנת לאפשר עבודות ריצוף במקום, ולאחר מכן נדרש להשיב את הציוד למקומו. לטענת התובע, מדובר במכשירים במשקל של 70 עד 200 קילו, ומאחר והוא הועסק כעובד ניקיון, הוא הביע את מחאתו בנוגע לעבודה החריגה והמאומצת, שאינה מתאימה לאנשים מבוגרים, אך בתגובה איים עליו נציג החברה בפיטורין.
בלית ברירה החלו השניים להרים את הציוד הכבד, שכלל בין היתר מסלולי ריצה ומתקני כושר כבדים. בשלב מסוים החל לרדת גשם, והמנהל האיץ בפועלים למהר, מחשש שייגרם נזק למכשירים היקרים שעמדו בחוץ. בעת שהרים מכשיר כבד במיוחד, חש התובע כאב חד בגב וחוסר תחושה ברגל שמאל ולא יכול היה להמשיך בעבודת הפינוי, ואף לא הצליח לזוז במשך זמן ממושך.
התובע פונה לקופת חולים, וטופל בזריקה לשיכוך כאבים. לאחר כעשרה ימים, ניסה לחזור לעבודה, אך חלה החמרה במצב הגב והרופא הפנה אותו להמשך בדיקות וטיפולים, ומאז לא שב עוד לעסוק בעבודות ניקיון.
לאחר שהחלים התובע לא הצליח לשוב למעגל העבודה
כשנתיים לאחר התאונה, כאשר מצבו השתפר, ניסה לשוב למעגל העבודה, אך בשל גילו המבוגר ומגבלות השפה, לא הצליח להשתלב חזרה, גם לא כשומר, או איש תחזוקה. וכן, על פי חוות דעת רפואית, נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20%, בשל מצב הגב התחתון ורגל שמאל כתוצאה מהאירוע.
מנגד טענה הנתבעת כי במסגרת ההסכם שנחתם בין הצדדים, התובע נדרש לבצע עבודות ניקיון ועבודות נלוות. לדבריה, העובדים בחברה נדרשו לעיתים להזיז רהיטים, או חפצים שונים, אך המלאכה היתה כרוכה בעבודות הניקיון ותוך היערכות מראש, לפיכך לא מדובר בביצוע עבודה חריגה. עוד טענה כי למכשירים בחדר הכושר, מחוברים גלגלים, והתובע לא נדרש להרים אותם, אלא לגלגל אותם החוצה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט, כי הנתבעת פעלה ברשלנות, מאחר ושלחה עובד מבוגר לבצע עבודת סבלות, שאינה כלולה בהיקף העסקתו, ללא הדרכה והוראות בטיחות. ואף האיצה בעובד להגביר את הקצב, בשעה שירד גשם, ועל כן היא אחראית לנזק שנגרם לו.
עם זאת בית המשפט קבע כי יש מקום לקבוע אשם תורם של התובע בשיעור של 10%, מכיוון שלא יידע את הממונים עליו בדבר עבודת הסבלות שהתבקש לבצע על ידי המנהל הישיר בחדר הכושר, וכך היה יכול בעצם למנוע את האירוע והנזקים שנגרמו בעקבותיו.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התובע יפוצה בסך של 264,600 שקל. סכום הפיצויים כולל: הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, ופיצוי בגין כאב וסבל. בנוסף הנתבעת תישא בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 16,000 שקל.
הכתבה באדיבות lawguide – מדריך עורכי דין ומידע משפטי בישראל
